תנ"ך - תהלים פרק יב פסוק ז - אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִ֥מֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם: (תהלים פרק יב פסוק ז)

טקסט וניקוד:

אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם: (תהלים פרק יב פסוק ז)

טקסט בלבד:

אמרות ה' אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים: (תהלים פרק יב פסוק ז)

תיקון קוראים:

אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים: (תהלים פרק יב פסוק ז)
מִילַּיָּא דַיְיָ מִילִּין דָּכְיָין הֵיךְ סִימָא סְנִינָא בְּכוּרָא עַל אַרְעָא זְקִיק שְׁבַעְתֵּי זִמְנִין :

שבעתים - ו' (ב' בקמץ וארבעה בפתח): *בר' ד , טו , כד; יש' ל , כו; תה' יב , ז; עט , יב; מש' ו , לא.

אמרות - ל'; אמרות - ל'; צרוף - ל'; בעליל - ל'; שבעתים - ו'.

אמרות יי' - אמרות הן , שיש יכולת בידו לקיימם , אבל אמרות בני אדם אינן אמרות , שהם מתים ואין בידם לקיימם. טהורות - ברורות ומתקיימות: כל מה שמבטיח עושה (ראה פס"ר יד); והרי הבטיחני ישועה ומלכות. כסף צרוף - הרי הם ככסף צרוף , הגלוי לכל הארץ. בעליל - לשון גילוי הוא; בלשון משנה (ראה ר"ה א , ה): 'בין שנראה בעליל , בין שלא נראה בעליל'. [ויש מפרשים בעליל - לשון 'מעלה' , וכן פירושו: כסף צרוף בעליל לארץ - כלומר: הכסף הצרוף במשובח שבעפר ובעליון שבו; כי כורי המצרף יעשה אדם מן העפר המשובח. לשון אחר: בעליל - כמו עלי: "בתוך הריפות בעלי" (מש' כז , כב) , והוא שם כלי שכותשין בתוכו , וכן בעליל - הכור שמתיכין לתוכו הזהב והכסף. וזה אינו נראה , לפי שאינו קורא 'עלי' המכתש שכותשין לתוכו , אלא יד המכתש שכותשין בו , שקורין 'פילאון' בלעז. לשון אחר: בעליל - לשון 'בעל יד' , כלומר: אדון הארץ , ושבה המלה כנגד השם; וגם תרגום יונתן הוא לשון אדנות. ואמר , כי אמרותינו כסף צרוף מאדון הארץ , שהוא השם , שהוא צרף וזקק אותם.] מזוקק שבעתים - מדרש אגדה יש (ראה פר"כ ד , ב) , ומיושב על הסדר: רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: תינוקות שהיו בימי דוד , עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעים לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים לכל צד , וזהו שבעתים; והיה דוד מתפלל עליהם: רבונו של עולם , ראה כמה תורתך ואמרתך ברורה ומזוקקת שבעתים בלבם!

אמרות - והטעם , כי השם יושיע מיד אלה המגבירים בלשונם (ראה לעיל , ה) , ההוגה בתורתו; על כן "אתה... תשמרם" (להלן , ח). ומלת בעליל - כפול הלמ"ד , כדרך "סגריר" (מש' כז , טו); והוא 'בעל הארץ' , שהוא אדוניה; ויהיה כסף צרוף - כסף אדוני הארץ. שבעתים - פעמים רבות.

אמרות יי' - ואם תאמרו , כי מה שיאמר יי' לא יקום , לא כן! כי אמרות יי' הם אמרות טהורות , אין בהם סיג , וכלם אמת; והם כמו כסף צרוף , וככסף שהוא מזוקק שבעתים. ופירוש בעליל לארץ - כמו 'בעל הארץ' , ופירושו: אדון הארץ. והבי"ת שורש , והוא כפול למ"ד הפעל , בשקל "סגריר" (מש' כז , טו); כלומר: האמרות האלה הם כסף צרוף מאדון הארץ. ולמ"ד לארץ - כלמ"ד "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ל) ו"השלישי לאבשלום" (דה"א ג , ב); או תהיה במקום ה"א הידיעה. ויש מפרשים (ת"י ורש"י) בעליל - הבי"ת שמוש , ופירושו: עליון ומשֻבח , כלומר: ככסף הצרוף במשבח שבעפר שעושין ממנו הכור. ורבותינו ז"ל פירשו (משנה ר"ה א , ה) 'עליל' - מקום הנראה והנגלה , כאמרם 'בין שנראה בעליל'. ואמרו (ר"ה כא , ב): מאי משמע דהאי 'עליל' לישנא דגלויי הוא? דכתיב: בעליל לארץ. ופירוש שבעתים - פעמים רבות כפולות; כי מספר 'שבע' ו'שבעה' יבא בענין מספר רב , כמו "שבע כחטאתיכם" (וי' כו , כא); "שבע יפל צדיק וקם" (מש' כד , טז); "שבעה עינים" (זכ' ג , ט). וכן שבעתים - פעמים רבות כפולות; וכן "שבעתים יקם" (בר' ד , טו).

ואמר: אמרות יי' - כלומר: ואל תחשבו שדבר יי' לא יקום , כי אמרותיו טהורות בלא שום סיג , והם ככסף צרוף בעליל לארץ - כלומר: והוא ידוע כמפורסם בכל הארץ; כי עליל - פירושו: לשון גלוי. וחזר על הכסף , שדבריו ככסף צרוף המזוקק שבעתים - רוצה לומר: פעמים רבות.

אמרות יי' אמרות טהורות - שיוכל אדם לסמוך בהן ולבטוח עליהן. בעליל - כמו שתאמר מן 'סגר' - "סגריר" (מש' כז , טו) , כן תאמר מן 'בעל' - בעליל , והוא לשון חשיבות וגדולה; כלומר: אמרות יי' הם חשובים ונאים לעולם ככסף צרוף - והוא חשוב ואדון על כל מיני כספים; 'סיניורילי' בלעז. שבעתים - לשון ריבוי.