תנ"ך - אזי המים שטפונו נחלה עבר על־נפשנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ: (תהלים פרק קכד פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל־נַפְשֵׁנוּ: (תהלים פרק קכד פסוק ד)

טקסט בלבד:

אזי המים שטפונו נחלה עבר על־נפשנו: (תהלים פרק קכד פסוק ד)

תיקון קוראים:

אזי המים שטפונו נחלה עבר על־נפשנו: (תהלים פרק קכד פסוק ד)
הָא בְכֵין מַיָּא שְׁטַפוּ יָתַנָא מַרְעִיתָא עֲבַרַת עַל נַפְשַׁנָא :

אזי - ג': תה' קכד , ג , ד , ה. נחלה - ב' בתרי לשנין: *במ' לד , ה; תה' קכד , ד.

נחלה ב' בתר' לשנין ונסב הגבול אזי המים .

שטפונו - ל'; נחלה - ב' תר' לשנ'.

נחלה - לשון 'חולי'.

אזי - דמה הצורר לנחל שוטף. מלת 'נחלה' על שלש דרכים , וכולם שונים: כי "נחלה לישראל עבדו" (תה' קלו , כב) - החי"ת חטוף בשוא ופתח , והה"א סימן נקבה כמשפט. "נחלה מכתי" (יר' י , יט) - פועל עבר מבניין 'נפעל' , ותחת החי"ת השוא לבדו , והמלה מלרע. נחלה - החי"ת בשוא , והמלה מלעיל , כי הטעם בנו"ן; והה"א נוסף , כה"א 'לילה'; על כן אמר: עבר. והטעם כפול (ראה להלן , ה). וטעם חיים - שבה אל המדברים , כאילו אמר: בלעונו ואנחנו חיים: "וירדו חיים שאולה" (במ' טז , ל).

אזי המים - משל לצרות. נחלה עבר על נפשנו - נחל שוטף , והמלה קריאתה מלעיל , הטעם בנו"ן , והה"א נוספת , והחי"ת בשוא לבדו; וכן "נחלה מצרים" (במ' לד , ה).

והמים שטפונו - משל על הצרות , שהם כשטף מים. ונחלה - הה"א נוספת; וקריאתו מלעיל , כי הטעם בנו"ן. ורוצה לומר: כמו נחל שוטף עבר על נפשנו - כלומר: על גופנו. או אמר על נפשנו - כי בצרת הגוף תִלאֶה הנפש מהשיג מנותיה הראויות לתת לה (ע"פ אס' ב , ט).

נחלה - נחל המים; כמו "נחלה מצרים" (במ' לד , ה).
ריכוז קישורים