תנ"ך - אזי
המים
שטפונו
נחלה
עבר
על־נפשנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲ֭זַי
הַמַּ֣יִם
שְׁטָפ֑וּנוּ
נַ֝חְלָה
עָבַ֥ר
עַל־נַפְשֵֽׁנוּ:
(תהלים פרק קכד פסוק ד)
אֲזַי
הַמַּיִם
שְׁטָפוּנוּ
נַחְלָה
עָבַר
עַל־נַפְשֵׁנוּ:
(תהלים פרק קכד פסוק ד)
אזי
המים
שטפונו
נחלה
עבר
על־נפשנו:
(תהלים פרק קכד פסוק ד)
אזי
המים
שטפונו
נחלה
עבר
על־נפשנו:
(תהלים פרק קכד פסוק ד)
הָא
בְכֵין
מַיָּא
שְׁטַפוּ
יָתַנָא
מַרְעִיתָא
עֲבַרַת
עַל
נַפְשַׁנָא
:
אזי
-
ג':
תה'
קכד
,
ג
,
ד
,
ה.
נחלה
-
ב'
בתרי
לשנין:
*במ'
לד
,
ה;
תה'
קכד
,
ד.
נחלה
ב'
בתר'
לשנין
ונסב
הגבול
אזי
המים
.
שטפונו
-
ל';
נחלה
-
ב'
תר'
לשנ'.
אזי
-
דמה
הצורר
לנחל
שוטף.
מלת
'נחלה'
על
שלש
דרכים
,
וכולם
שונים:
כי
"נחלה
לישראל
עבדו"
(תה'
קלו
,
כב)
-
החי"ת
חטוף
בשוא
ופתח
,
והה"א
סימן
נקבה
כמשפט.
"נחלה
מכתי"
(יר'
י
,
יט)
-
פועל
עבר
מבניין
'נפעל'
,
ותחת
החי"ת
השוא
לבדו
,
והמלה
מלרע.
נחלה
-
החי"ת
בשוא
,
והמלה
מלעיל
,
כי
הטעם
בנו"ן;
והה"א
נוסף
,
כה"א
'לילה';
על
כן
אמר:
עבר.
והטעם
כפול
(ראה
להלן
,
ה).
וטעם
חיים
-
שבה
אל
המדברים
,
כאילו
אמר:
בלעונו
ואנחנו
חיים:
"וירדו
חיים
שאולה"
(במ'
טז
,
ל).
אזי
המים
-
משל
לצרות.
נחלה
עבר
על
נפשנו
-
נחל
שוטף
,
והמלה
קריאתה
מלעיל
,
הטעם
בנו"ן
,
והה"א
נוספת
,
והחי"ת
בשוא
לבדו;
וכן
"נחלה
מצרים"
(במ'
לד
,
ה).
והמים
שטפונו
-
משל
על
הצרות
,
שהם
כשטף
מים.
ונחלה
-
הה"א
נוספת;
וקריאתו
מלעיל
,
כי
הטעם
בנו"ן.
ורוצה
לומר:
כמו
נחל
שוטף
עבר
על
נפשנו
-
כלומר:
על
גופנו.
או
אמר
על
נפשנו
-
כי
בצרת
הגוף
תִלאֶה
הנפש
מהשיג
מנותיה
הראויות
לתת
לה
(ע"פ
אס'
ב
,
ט).
נחלה
-
נחל
המים;
כמו
"נחלה
מצרים"
(במ'
לד
,
ה).