תנ"ך - ואני׀
בחסדך
בטחתי
יגל
לבי
בישועתך
אשירה
לה'
כי
גמל
עלי:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַאֲנִ֤י׀
בְּחַסְדְּךָ֣
בָטַחְתִּי֮
יָ֤גֵ֥ל
לִבִּ֗י
בִּישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ
אָשִׁ֥ירָה
לַֽיהוָ֑ה
כִּ֖י
גָמַ֣ל
עָלָֽי:
פ
(תהלים פרק יג פסוק ו)
וַאֲנִי׀
בְּחַסְדְּךָ
בָטַחְתִּי
יָגֵל
לִבִּי
בִּישׁוּעָתֶךָ
אָשִׁירָה
לַיהוָה
כִּי
גָמַל
עָלָי:
פ
(תהלים פרק יג פסוק ו)
ואני׀
בחסדך
בטחתי
יגל
לבי
בישועתך
אשירה
לה'
כי
גמל
עלי:
פ
(תהלים פרק יג פסוק ו)
ואני׀
בחסדך
בטחתי
יגל
לבי
בישועתך
אשירה
ליהוה
כי
גמל
עלי:
פ
(תהלים פרק יג פסוק ו)
וַאֲנָא
בְּטֵיבוּתָךְ
הִתְרְחֵיצִית
יְרַנֵּן
לִבְבִי
בְּפוּרְקָנָךְ
אֲשַׁבַּח
קֳדָם
יְיָ
מְטוּל
דִּפְרַע
עֲלַי
טָבְתָא
:
ואני
-
ס"ז
ראשי
פסוקים:
ראה
תה'
ב
,
ו.
בחסדך
-
ב':
שמ'
טו
,
יג;
תה'
יג
,
ו.
וחד:
ובחסדך
-
תה'
קמג
,
יב.
בחסדך
ב'
נחית
ואני.
וחד
ובחסדך
תצמית
איבי
.
ואני
-
ואין
לי
חסד
שאבטח
בו
,
כי
אם
בחסדך
,
ולמען
זה
הבטחון
יגל
לבי.
ואני
-
הם
חושבים
כי
אין
לי
מושיע
,
ואני
בחסדך
בטחתי
שתושיעני;
אע"פ
שאינני
ראוי
לכך
,
תעשה
למען
חסדך.
יגל
לבי
-
כנגד
"צרי
יגילו
כי
אמוט"
(לעיל
,
ה);
וכשתושיעני
,
יגל
לבי
והם
יאבלו.
אשירה
ליי'
כי
גמל
עלי
-
אז
,
כשתושיעני
,
אשירה
ליי'
ואומר
לו
הודות.
כי
גמל
עלי
-
ולא
ישנתי
שנת
המות.
ובדרש
(שו"ט
יג
,
ד):
כנגד
ארבעה
צעקות
(ראה
פירושו
לעיל
,
ב)
ארבעה
נחמות:
ואני
בחסדך
בטחתי
-
בבבל;
יגל
לבי
בישועתך
-
במדי;
אשירה
ליי'
-
ביון;
כי
גמל
עלי
-
באדום.
ואני
בחסדך
בטחתי
וגו'
-
דרשו
בו
(ראה
שו"ט
יג
,
ד)
ארבע
נחמות:
בחסדך
בטחתי
-
בבבל
,
יגל
לבי
בישועתך
-
במדי
,
אשירה
ליי'
-
ביון
,
כי
גמל
עלי
-
באדום.
ואצלי
לפרש:
באמרו
"האירה
עיני"
(לעיל
,
ד)
-
שרמז
לעצמו
ועל
זמנו
,
והוא
,
שאחר
שנבא
שעבוד
ארבע
המלכיות
,
חזר
לזמנו
,
שהיו
אויביו
רודפים
אותו
ומטרידים
אותו
,
ואין
לו
פנאי
להתבודד
בנפלאותיו.
ואפשר
גם
כן
שהכל
נאמר
על
זה.
ולאי
זה
משני
אלו
האחרונים
אמר
"האירה"
וגו'
(שם)
כלומר:
תן
לי
עזר
,
"אלהי"
(שם)
,
להשלים
גופי
ונפשי;
והוא
ענין
"האירה
עיני
פן
אישן
המות"
,
כלומר:
"פן
אישן"
אחר
מותי;
רוצה
לומר
,
שלא
תתאחד
נפשי
במושכלה
,
אשר
העדר
זה
נקרא
'שינה'
באמת;
כדרך
אמרם
(ברכות
סד
,
א):
תלמידי
חכמים
אין
להם
מנוחה
לא
בעולם
הזה
ולא
בעולם
הבא.
ולזה
הפירוש
יהיה
ענין
"פן
יאמר
אויבי
יכלתיו"
(לעיל
,
ה)
-
על
דוד.