יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אשר
נשבע
ליי'
נדר
לאביר
יעקב
-
כפל
הענין
במלות
שונות.
ואמר
לאביר
-
כלומר:
למי
שקראהו
יעקב
'אבירו'
,
כמו
שאמר
"מידי
אביר
יעקב"
(בר'
מט
,
כד);
לפי
שעזרו
בכל
צרותיו
,
והיה
חזקו
ותקפו
,
והראה
לו
בדמיון
שלא
יכול
לו
אפילו
המלאך
,
כל
שכן
בני
אדם;
לכך
קראו
יעקב
'אביר'
,
ואמר
גם
כן
דוד
לאביר
יעקב.
ומה
שזכר
בזה
הענין
יעקב
-
לפי
שיעקב
ראה
בחלום
מקום
בית
המקדש
,
והוא
הסולם
שראה
,
ועליו
אמר
"מה
נורא
המקום
הזה
אין
זה
כי
אם
בית
אלהים
וזה
שער
השמים"
(בר'
כח
,
יז)
-
על
בית
המקדש
אמר
,
לא
על
בית
אל
שהיה
שוכב
שם;
אבל
לפי
ששם
ראה
החלום
,
כבד
המקום
ההוא
ושם
שם
מצבה
,
ועשה
שם
מזבח
ובית
התפלה
בשובו
מחרן
(ראה
בר'
לה
,
ז);
ועליו
אמר
"יהיה
בית
אלהים"
(בר'
כח
,
כב)
,
כלומר:
בית
תפלה
לאלהים
,
כיון
שראיתי
בָּזֶה
המקום
הנבחר
שיבנה
בו
בית
המקדש.
ועקר
החלום
-
בית
המקדש
הוא
שראה;
וכן
הוא
אומר
בבראשית
רבה
(סט
,
ז):
אמר
רבי
יהודה
ברבי
סימון:
הסולם
הזה
היה
עומד
בבית
המקדש
,
ושפועו
מגיע
בבית
אל;
רוצה
לומר
'ושפועו'
-
שנמשכה
המראָה
עד
בית
אל
,
כי
שם
ראה
המראָה.
ואמר
"זה
שער
השמים"
(בר'
כח
,
יז)
על
בית
המקדש
,
כי
הוא
מכוון
כנגד
כסא
הכבוד;
וכן
אמר
ירמיהו
הנביא
"כסא
כבוד
מרום
מראשון
מקום
מקדשנו"
(יז
,
יב)
,
והוא
טבור
העולם;
וכן
אמרו
רבותינו
ז"ל
(תנח'
קדושים
י):
בא
וראה:
כשם
שהטבור
הזה
נתון
באמצע
הגוף
,
כך
ארץ
ישראל
נתונה
באמצע
העולם
,
שנאמר
"יושבי
על
טבור
הארץ"
(יח'
לח
,
יב).
"מציון
מכלל
יופי"
(תה'
נ
,
ב)
-
ארץ
ישראל
יושבת
ביופיו
של
עולם
,
וירושלם
באמצעיתה
של
ארץ
ישראל
,
ובית
המקדש
באמצע
ירושלם
,
וההיכל
באמצע
בית
המקדש
,
והארון
באמצע
ההיכל
-
פירוש:
מן
הצפון
לדרום
-
ואבן
שתיה
לפני
הארון
,
שממנה
נשתת
העולם.
וזהו
שאמר
בספר
'יצירה'
(ב
,
ג):
שש
צלעות
לששה
צדדין
,
והיכל
קדש
מכוון
באמצע;
ו'היכל
קדש'
הוא
הנקרא
'כסא
הכבוד'
,
וסודו
עמוק.
ואע"פ
שראה
יעקב
אבינו
מקום
בית
המקדש
בחלום
,
איפשר
שלא
יְדעוֹ
בהקיץ
,
ואם
ידעו
לא
גלה
אותו
,
כי
לא
רצה
האל
שיהיה
נודע
המקום
עד
דוד;
לפיכך
זכר
דוד
בזה
הענין
יעקב
,
ואמר:
נדר
לאביר
יעקב
-
לפי
שאליו
הראהו
האל
תחלה.
ואע"פ
שרמז
בו
לאברהם
אבינו
וצוהו
להעלות
את
יצחק
בנו
עולה
באותו
מקום
,
אע"פ
כן
לא
נתבאר
אם
ידע
אברהם
אבינו
שיהיה
המקום
ההוא
מקום
הנבחר
לבית
המקדש
לדורות.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
ע
,
א):
נדר
לאביר
יעקב
-
תלה
את
הנדר
במי
שפתח
בו
תחלה;
יעקב
היה
תחלה
לנודרים
,
שנאמר
"וידר
יעקב
נדר
לאמר"
(בר'
כח
,
כ);
מהו
"לאמר"?
לאמר
לדורות
,
שיהיו
נודרים
בעת
צרתם;
יעקב
פתח
בנדר
תחלה
,
לפיכך
כל
מי
שהוא
נודר
,
לא
יהא
תולה
את
הנדר
אלא
בו.
ואשר
נשבע
,
וכן
נדר
לאביר
יעקב
-
משל
על
התעוררותו
והזדרזו
לעשות
כן;
כאלו
נשבע
או
נדר
,
שלא
יבא
באהל
ביתו
,
רוצה
לומר:
שלא
יערב
לו
שבתו
בביתו
ועלותו
על
ערש
יצועיו
-
רוצה
לומר:
ערש
שיש
עליו
מצעות
רבות
ונכבדות
,
כראוי
למלך
כמוהו;
וכן
,
שלא
תערב
לו
שינה
ותנומה
,
עד
ימצא
מקום.
ושנת
-
התי"ו
שבו
מקום
ה"א;
וכמוהו
"שפת
לא
ידעתי
אשמע"
(תה'
פא
,
ו);
"חכמת
ודעת"
(יש'
לג
,
ו);
וכיוצא
בהם.
ומצד
שלא
נתגלה
לו
המקום
הנבחר
,
אמר
בדרך
ההזדרזות
הנזכר:
עד
אמצא
מקום
ליי'
-
רוצה
לומר
,
שאדע
המקום
הנבחר
אצלו
לשכינת
כבודו.