תנ"ך - תדבק־לשוני׀ לחכי אם־לא אזכרכי אם־לא אעלה את־ירושלם על ראש שמחתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תִּדְבַּֽק־לְשׁוֹנִ֨י׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי: (תהלים פרק קלז פסוק ו)

טקסט וניקוד:

תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: (תהלים פרק קלז פסוק ו)

טקסט בלבד:

תדבק־לשוני׀ לחכי אם־לא אזכרכי אם־לא אעלה את־ירושלם על ראש שמחתי: (תהלים פרק קלז פסוק ו)

תיקון קוראים:

תדבק־לשוני׀ לחכי אם־לא אזכרכי אם־לא אעלה את־ירושלם על ראש שמחתי: (תהלים פרק קלז פסוק ו)
תִּדְבַּק לִישָּׁנִי לְמוֹרִיגִי אִין לָא דְכִירְנָא לִיךְ אִין לָא אַסִֵּיק יָת יְרוּשְׁלֵם לְדוּכְרָן טָב עַל שֵׁירוּי חֶדְוַות בֵּית שַׁמָּשָׁיי :

אם - ו' פסוקים בכתיבייא 'אם אם' באמצעי הפסוקים: ראה תה' קכז , א. אעלה - ח' בפתח: *שמ' ג , יז; שו' ב , א; ש"א כח , יא; ש"ב כד , כד; יר' ל , יז; מו , ח; תה' סו , טו; קלז , ו.

אזכרכי - ל'; אעלה - ח'; ירושלם - ל' באתנח'.

אם לא אעלה את ירושלם - את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחותי (ראה ב"ב ס , ב).

תדבק. טעם לשוני - כי הלשון הוגה בשירים. אזכרכי בדיבור; כמו "ומשא יי' לא תזכרו עוד" (יר' כג , לו). אם לא אעלה - הטעם , שיקדים זכר ירושלם על ראש שמחתו.

תדבק לשוני - שלא תוכל לדבר ולשיר שיר , אם לא אזכר חרבנך ואתאבל עליך ולא אשיר. על ראש שמחתי - כשאשמח בשום שמחה , אזכור אבל ירושלם ואעלהו על ראש השמחה; עד הנה דברי הלוים. והשלשה פסוקים האחרונים הם דברי המשורר; ובעודו מתנבא על גלות בבל , ראה ברוח הקדש גלות בית שני שהיתה על ידי אדום; כי טיטוס החריבהּ , שהיה ממלכות רומי שהיא "בני אדום" (להלן , ז). וכן אמר ירמיהו במגלת איכה , בעודו מתנבא על גלות בבל ראה חורבן בית שני ואמר: "שישי ושמחי בת אדום" (איכה ד , כא) - על דרך גזום , כמו "שמח בחור בילדותך" (קה' יא , ט). וכן אמרו רבותינו ז"ל (איכ"ר ד , כו): "בת אדום" - זו קסרין; "יושבת בארץ עוץ" (איכה ד , כא) - זו רומי. וכן אמר זה המשורר , בעודו מתנבא על גלות בבל ראה גלות טיטוס ואמר:

ותדבק לשוני לחכי - להיות גם כן כח הדבור כלה ונפסד. אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי - כשאתחיל לשמוח בשום ענין , מיד אזכור אבל ירושלם , ונאספה שמחתי (ע"פ יר' מח , לג). כל זה התנצלות השיר , כי לא מלבו (ע"פ במ' טז , כח) , רק להכרח מי שידו שולטת עלינו.

ואז תדבק לשוני לחכי - שלא אדבר; כלומר: אני אזכור חרבן ירושלם , כדי שלא אעשה שמחה שלימה.
ריכוז קישורים