תנ"ך - לא־נכחד
עצמי
ממך
אשר־עשיתי
בסתר
רקמתי
בתחתיות
ארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹֽא־נִכְחַ֥ד
עָצְמִ֗י
מִ֫מֶּ֥ךָּ
אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי
בַסֵּ֑תֶר
רֻ֝קַּ֗מְתִּי
בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת
אָֽרֶץ:
(תהלים פרק קלט פסוק טו)
לֹא־נִכְחַד
עָצְמִי
מִמֶּךָּ
אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי
בַסֵּתֶר
רֻקַּמְתִּי
בְּתַחְתִּיּוֹת
אָרֶץ:
(תהלים פרק קלט פסוק טו)
לא־נכחד
עצמי
ממך
אשר־עשיתי
בסתר
רקמתי
בתחתיות
ארץ:
(תהלים פרק קלט פסוק טו)
לא־נכחד
עצמי
ממך
אשר־עשיתי
בסתר
רקמתי
בתחתיות
ארץ:
(תהלים פרק קלט פסוק טו)
לָא
אִיתְכַּסִּי
גַרְמִי
מִינָּךְ
דְּאִיתְעֲבֵדִית
בְּטוּמְרָא
אִיצְטַיָּירִית
בִּכְרֵיסָא
דְאִימִּי
:
עצמי
-
ל';
עשיתי
-
ל';
רקמתי
-
ל';
בתחתיות
ארץ
-
ל'.
עשיתי
בסתר
-
בתשמיש.
בתחתיות
ארץ
-
במדור
התחתון
שבמעי
אמו
(ראה
נידה
לא
,
א).
לא.
עצמי
-
הכח
שלתולדת
,
שלא
נראה
ולא
יצא
במעשה
,
ככח
הזוקן
בנער
הקטן
,
והדבור
בנולד.
ואם
הוא
נכחד
ממראה
העין
,
גם
ממראה
עיני
הלב
,
לא
נכחד
ממך;
מגזרת
"לא
נכחד
מאדני"
(בר'
מז
,
יח).
עשיתי
-
מגזרת
'מעשה'
,
לא
מגזרת
"ועסותם
רשעים"
(מל'
ג
,
כא)
,
"ושם
עשו
דדי
בתוליהן"
(יח'
כג
,
ג).
וטעם
רקמתי
-
היא
הצורה
שיוצאה
למעשה.
אמר
רבי
משה
,
כי
דבר
דוד
כנגד
האב
הראשון
,
שנברא
מן
האדמה
(ראה
בר'
ב
,
ז);
על
כן
אמר:
רקמתי
בתחתיות
ארץ.
ולפי
דעתי
,
כי
על
עצמו
ידבר
,
ודמה
סתרי
הרחם
כמו
סתרי
תחתיות
ארץ.
והנה
בחיות
כתוב
"והנה
אופן"
(יח'
א
,
טו)
-
שפל
,
כנגד
"אופנים"
(יח'
י
,
ט)
-
למעלה
ממנו.
לא
נכחד
עצמי.
לא
נכחד
-
כענין
"לא
נכחד
מאדני"
(בר'
מז
,
יח).
עצמי
-
העי"ן
נקראת
בקמץ
חטף;
ויש
מפרשים
אותו
כמו
"עצמי"
בפתח
העי"ן
(תה'
קב
,
ו)
,
שפירושו:
גופי.
אמר:
לא
נכחד
גופי
ממך
,
כאשר
עושיתי
בסתר
-
בבטן
אמי
,
וכאשר
רוקמתי
בתחתיות
ארץ
-
והוא
הרחם
,
שהוא
מקום
שפל
ואפל
כמו
תחתיות
הארץ;
וכן
"ואופן
אחד
בארץ"
(יח'
א
,
טו)
,
רוצה
לומר:
שפל
כנגד
האופנים
שלמעלה
ממנו.
ופירוש
עושיתי
-
מענין
"עשו
דדי
בתוליהן"
(יח'
כג
,
ג)
,
שהוא
הכתישה
והסחיטה.
ואמר
זה
הלשון
בענין
היצירה
,
כמו
שדמה
אותו
להתכת
החלב
והקפאתו
(ראה
פירושו
לעיל
,
ה)
,
כמו
שמקפים
ומְעשים
אותם
בידים
,
כי
הטִפה
הראשונה
נתכת
ונגרת
,
ואחר
כן
תשוב
קפואה
כמו
הגבִנה
מן
החלב;
ואמר
בו
רוקמתי
-
דמה
מעשה
היצירה
בגידים
ובעצמות
ובבשר
ועור
למעשה
הרקמה
,
שהוא
על
פנים
רבים
ועל
מהלכים
מסתבכים.
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש
עצמי
-
כחי
,
רוצה
לומר:
הכח
שהוא
טרם
המעשה
ביצירה
,
ככח
הזוקן
בנוער
,
וכח
הדבור
בנולד;
כן
היה
הנוצר
בכח
טרם
שיצא
לידי
מעשה
,
וזה
נכחד
ונעלם
ממראה
העין
גם
ממראה
עיני
הלב
,
ואע"פ
כן
ממך
לא
נכחד.
ואמר:
לא
נכחד
-
רוצה
לומר:
לא
נעלם
עצמי
,
רוצה
לומר:
עצמוּתי
,
ממך.
והעי"ן
נקראת
בקמץ
חטף;
כלומר:
לא
נעלם
ענין
הוייתי
ממך
כלל.
ואמר:
אשר
עשיתי
בסתר
-
רמז
על
הקלטת
הזרע
הבא
אליה
דרך
עִשוי;
או
על
ענין
הקפאת
הזרע
כדרך
הקפאת
הגבינה
מן
החלב
,
כדרך
אמרו
"כחלב
תתיכני
וכגבינה
תקפיאני"
(איוב
י
,
י).
ולהיות
הגבינה
נעשית
דרך
עִשוי
בידים
,
ייחס
לקפיאת
הזרע
גם
כן
לשון
עִשוי;
כלומר
,
שנקפא
כאלו
נעשה
בידים.
ואמרוֹ
רקמתי
-
רמז
על
התרקם
השפיר
בבליטת
הגידים
,
כאמרם
ז"ל
(בכורות
מו
,
א):
שפיר
מרוקם.
ולהיות
מעשה
הרִקום
על
פנים
רבים
ועל
מהלכים
מסתבכים
,
וכן
ענין
הגידים
והעצמות
באדם
,
יקרא
זה
בלשון
'רִקום'.
וכן
,
להיות
מקום
יצירתו
בשפל
בטן
האשה
,
אמר:
בתחתיות
ארץ;
כי
כל
דבר
שפל
,
יֵאָמר
לו
,
בהקש
אל
עליונו
-
'תחתית'
ו'ארץ';
כמו
שביארנו
בענין
"והנה
אופן
אחד
בארץ"
(יח'
א
,
טו)
-
על
שהוא
שפל
בערך
אל
עליונו.
לא
נכחד
ונעלם
עצמי
ממך
מאז
אשר
עושיתי
בסתר
,
מבטן
אמי
,
ורוקמתי
בתחתיות
ארץ.
רוקמתי
-
לשון
ציור.
תחתיות
ארץ
קורא
הרחם
,
שהוא
שפל
שבגוף.