תנ"ך - אל־תט־לבי לדבר ׀ רע להתעולל עללות׀ ברשע את־אישים פעלי־און ובל־אלחם במנעמיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַל־תַּט־לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע לְהִתְע֮וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת׀ בְּרֶ֗שַׁע אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּעֲלֵי־אָ֑וֶן וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם: (תהלים פרק קמא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

אַל־תַּט־לִבִּי לְדָבָר ׀ רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת׀ בְּרֶשַׁע אֶת־אִישִׁים פֹּעֲלֵי־אָוֶן וּבַל־אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם: (תהלים פרק קמא פסוק ד)

טקסט בלבד:

אל־תט־לבי לדבר ׀ רע להתעולל עללות׀ ברשע את־אישים פעלי־און ובל־אלחם במנעמיהם: (תהלים פרק קמא פסוק ד)

תיקון קוראים:

אל־תט־לבי לדבר ׀ רע להתעולל עללות׀ ברשע את־אישים פעלי־און ובל־אלחם במנעמיהם: (תהלים פרק קמא פסוק ד)
לָא תַצְלֵי לִבִּי לְפִתְגָם דְּבִישׁ לְמֶחֱשַׁל מַחְשְׁבָן בִּישָׁן בְּרִישְׁעָא לְאִיתְחַבָּרָא עִם גַּבְרֵי עָבְדֵי שְׁקַר וְלָא אֶסְעוֹד בִּזְמָר בֵּית מִשְׁתְּיָיתְהוֹן :

אל - תט - ב': תה' כז , ט; קמא , ד. תט - ב' בפתח: תה' כז , ט; קמא , ד. לדבר - ב': תה' קמא , ד; מש' יג , יג. עללות - ד' (בכתיבים שונים): דב' כב , יד , יז; ש"א ב , ג; תה' קמא , ד. אישים - ג' (ומלא): יש' נג , ג; תה' קמא , ד; מש' ח , ד.

לדבר ב' אל תט לבי בז לדבר יחבל לו . עללות ד' ושם לה והנה הוא שם ולא נתכנו אל תט לבי. דאוריתא עלילת כתב שארא עללות כתב .

תט - ב'; לדבר - ב'; עללות - ד'; אישים - ג'; במנעמיהם - ל'.

את אישים - עם אנשים. ובל אלחם במנעמיהם - ולא אהיה מסב בסעודתם.

אל - וככה שיעזרנו לתקן סבות , שלא יטה לבו לדבר רע. להתעולל עלילות - שיהיה בהם שום רשע עם אישים פועלי און. ובל אלחם - כמו "אל תלחם" (מש' כג , ו); ופירושו: אוֹכַל.

אל תט - הנה התפלל על מוצא שפתיו , ועתה מתפלל על הלב; כמו שהוא עתה נכון , כן יהיה לעולם , ולא יוכלו פועלי און להטותו; ואמר: אל תט - כי אם לא יעזרהו להכין לבבו , הרי הוא כאלו מטה לבבו להתעולל עלילות ברשע - לעשות מעשה רשע. ובל אלחם במנעמיהם - ושלא אתאוה לאכול במנעמי מאכלם , כלומר , שלא ימשך לבי אל תאות העולם כמו שנמשך לבם.

ואחר זה התפלל על ציור מחשבתו שלא יחטא , ואמר: אל תט לבי לדבר רע - כלומר , שלא תניחני להאמין בדבר מדברי המתנגדים , להתעולל עלילות על הפִּנות התוריות , בהַטְעָאוֹת ובמופתים כוזבים , והוא ענין ברשע. ואת אישים - כמו 'עם אישים'. ומצד שהם חכמים ופילוסופים הוא קוראם אישים. ולהתנגדם באמונת הפנות התוריות קראם פועלי און; כי אע"פ שהם בעלי מדות , מכל מקום , כפירתם בגמול ועונש תביא הנמשכים אחריהם להיות פועלי און. וקורא ראיותיהם 'מנעמים' , כי הם עריבות לטבע האדם , להסכמת המציאות עמהם; כאמרם (ע"ז כז , ב): שאני מינות , דמשכא. ולזה התפלל שלא יפותה 'ללחום את לחמם' , לאכול במנעמיהם. וכבר ידעת , שהחכמה תכונה בשם 'לחם': "לכו לחמו בלחמי" (מש' ט , ה). או נפרש ובל אלחם במנעמיהם - כלומר: אע"פ שעם רעתם אני רואה שהם מצליחים , איני חפץ בהצלחתם עם אמונתם הרעה; והוא ענין ובל אלחם במנעמיהם. או נפרש: אע"פ שיפתוני בחלק שפתיהם ויחשבו להדיחני במתק אמרים - בל אלחם במנעמיהם.

ובל אלחם במנעמיהם - ולא אוֹכַל בטעמי מאכליהם.
ריכוז קישורים