תנ"ך - הנתן
שלג
כצמר
כפור
כאפר
יפזר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַנֹּתֵ֣ן
שֶׁ֣לֶג
כַּצָּ֑מֶר
כְּ֝פ֗וֹר
כָּאֵ֥פֶר
יְפַזֵּֽר:
(תהלים פרק קמז פסוק טז)
הַנֹּתֵן
שֶׁלֶג
כַּצָּמֶר
כְּפוֹר
כָּאֵפֶר
יְפַזֵּר:
(תהלים פרק קמז פסוק טז)
הנתן
שלג
כצמר
כפור
כאפר
יפזר:
(תהלים פרק קמז פסוק טז)
הנתן
שלג
כצמר
כפור
כאפר
יפזר:
(תהלים פרק קמז פסוק טז)
דְּיָהֵיב
תַּלְגָא
חִיוָּר
הֵיךְ
עֲמַר
גְּלִיד
הֵיךְ
קְטַם
יְבַדַּר
:
הנותן
-
בעתו;
כי
בהיותו
רב
בימי
החורף
,
אז
יהיה
"חלב
חטים"
(לעיל
,
יד)
בימי
הקיץ.
הנותן
שלג
כצמר
-
השלג
שהוא
לבן
כצמר
הלבן;
וכן
"כצמר
יהיו"
(יש'
א
,
יח)
-
כצמר
הלבן.
והוצרך
לזכור
לַבְנוּתו
,
לפי
שברובו
תֵראה
לבנותו;
ודמה
אותו
לצמר
,
ואע"פ
שהוא
פחות
ממנו
בלובן
,
מפני
שלא
יכול
לדמותו
בלבן
ממנו
מדברים
אשר
בארץ.
כפור
כאפר
יפזר
-
הוא
שיורד
בשחר
בימי
הקור;
ודמה
אותו
לאפר
,
לפי
שהוא
מפוזר
ומעט
,
לא
תראה
לבנותו
כמו
השלג;
לפיכך
דמה
אותו
לאפר
,
שאינו
לבן
כמו
השלג.
הנותן
שלג
כצמר
-
אין
לפרש
הדמיון
לענין
הלובן
,
שאין
לדַמוֹת
הנבראים
זה
בזה
,
גדול
בַּפָּחוּת;
ולובן
השלג
גדול
מלובן
הצמר!
ואם
יֵעָשה
כן
בבורא
יתעלה:
כאריה
ישאג
(ע"פ
הו'
יא
,
י);
"כקול
מים
רבים"
(יח'
מג
,
ב)
-
כל
זה
לשכך
את
האזן;
אבל
בנבראים
לא
יתכן.
אלא
שהדמיון
-
לרכות;
ומפני
שהזכיר
הכפור
והקרח
שהם
קשים
,
הזכיר
שהוא
נותן
שלג
כצמר
-
והוא
ממיני
התועלת
בהשקות
את
האדמה
לפעמים
הרבה.
והכפור
-
הוא
על
הרוב
יורד
בשחר
,
דק
דק
,
וצבעו
כמו
האפר;
ולכן
אמר:
כפור
כאפר
יפזר.
או
שבא
הדמיון
על
הפזור.
כפור
-
הוא
הנופל
בלילי
החורף
,
ונקרא
'יילינא'
(בלעז).