תנ"ך - משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד: (תהלים פרק קמז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד: (תהלים פרק קמז פסוק יז)

טקסט בלבד:

משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד: (תהלים פרק קמז פסוק יז)

תיקון קוראים:

משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד: (תהלים פרק קמז פסוק יז)
מַטְלַק קוּרְחֵיהּ פְּלִיג הֵיךְ רִסּוּקִין דְּמִן קֳדָם קוֹרֵיהּ מַאן אֶפְשַׁר לֵיהּ לְמֵקוּם :

קרחו - ל'; כפתים - ל'; קרתו - ל'.

משליך קרחו כפתים - המים מגלידים ונעשים פתיתים פתיתים. ומדרש אגדה: כפתים - הכל לפי משא הבריות: העני , לפי חוסר מלבושיו , מקל עליו. מי יעמוד - שלא יהא צונן בקרה.

משליך קרחו - כמו "הקרח הנורא" (יח' א , כב).

משליך קרחו - הקרח כמו ה"כפור" (לעיל , טז) , אלא שהוא חזק ממנו ומוליד קור רב; לפיכך זכר עם הקרח קרתו. ופירוש כפתים - כמו הדבר הנבצע לבצעים , כי כן הוא יורד לבצעים וחתיכות אסופות מדק הקרח. לפני קרתו מי יעמוד - אמר קרחו וקרתו בכנוי , מְיַחֲסוֹ אל האל יתברך , כי הכל הוא דברו ומצותו , אין דבר במקרה; וכן אמר אליהוא "מנשמת אל יתן קרח" (איוב לז , י); וכמו שהמטר הוא מוריד ברחמיו לצורך ברואיו , ומורידו פעמים למשפט ולעונש העונות , והוא המטר השוטף , כן השלג והכפור הוא צרך הזרעים והאילנות; אבל בהיות חזק הרבה , והוא הקרח , וְהוּלַד ממנו קרה רבה , הוא למשפט , שהוא ממית ומיבש הזרעים ופרחי האילנות; וכן הברד , ואע"פ שלא נזכר. וצריך להזכיר בהודאת האל אלה הדברים שהם תמידים לבני העולם; והם גבורות ונפלאות מהבין , כמו שאמר באחד מהם: "ורעם גבורותיו מי יתבונן" (איוב כו , יד); ואמר האל יתברך לאיוב: "היש למטר אב" וגו' (שם לח , כח); ואמר: "מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו" (שם , כט); לפיכך , כשאמר "ענו ליי'... זמרו לאלהינו" (לעיל , ז) , אמר שיזכרו בשירם ובזמרם מגבורותיו אלה התמידים; ואמר מי יעמד - כלומר: מי יוכל לעמד בפני הקרה החזקה? כי מפני הקרה נמנעים בני אדם לצאת מבתיהם ולעשות מלאכתם , כמו שאמר "ביד כל אדם יחתם" וגו' (איוב לז , ז); וכן החיות , כמו שאמר "ותבא חיה במו ארב ובמעונותיה תשכון" (שם , ח).

והקרח יורד ברוב פעמים בלילה , בעת הקור החזק , וטבעו להיותו כפתים - רוצה לומר: בצעים וחתיכות , והוא קר מאד; ולכן אמר: לפני קרתו מי יעמוד.

קרחו - 'יילו' בלעז , והוא דומה לבדולח; ודומה לו "כעין הקרח הנורא" (יח' א , כב). כפיתים - שמעמידו פתיתים וחתיכות. לפני כובד קרתו מי יוכל לעמוד? שאילמלי שאדם מתכסה ביום , אין אדם יכול להינצל מן הקרירות.
ריכוז קישורים