תנ"ך - ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו־מים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם: (תהלים פרק קמז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם: (תהלים פרק קמז פסוק יח)

טקסט בלבד:

ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו־מים: (תהלים פרק קמז פסוק יח)

תיקון קוראים:

ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו־מים: (תהלים פרק קמז פסוק יח)
יְשַׁדַּר קִידּוּם חוּמְּתֵיהּ וְיַמְסֵינוּן יַנְתֵּב רוּחֵיהּ וְזָלְחִין מַיָּא :

וימסם - ל'; ישב - ל'.

ישלח דברו וימסם - לאותם פתים. ישב רוחו - מַעֲרָבִית , להשבית הקרח , ויזלו המים.

ישלח. וימסם - השלג והכפור והקרח (ראה לעיל , טז - יז). ישב רוחו - מהבנין 'הכבד הנוסף' , מגזרת "נשבה בו" (יש' מ , ז) מהבניין 'הקל'.

ישלח דברו - חום השמש או המטר , שמַמְסֶה אותם הנזכרים: השלג והכפור והקרח; ואמר ישב רוחו יזלו מים - כי בנשיבת הרוח מפאת ים יבא המטר שיַמְסה אלה; או פירושו: ישב רוחו עליהם ויזלו מים , כי בפזר אותם הרוח ולא יהיו מאוספים כאחד , ימסו ויהיו מים.

ומפני שהכפור והקרח קשים , ואין הארץ מושקית מהם לשעתה , אמר: ישלח דברו - רוצה לומר: רצונו - בחום השמש , או סבה אחרת , וימסם - רוצה לומר: שיַתִיכם וישובו מים. וכן לפעמים ישב רוחו ויזלו מים במקומות ההם , לפי נשיבת הרוח. ולכלם עת ידוע לתועלתם בפירות ותבואות. או רמז בקרח - להעניש , כלומר , שהוא נותן מטר ושלג וכפור וקרח וברד , אע"פ שלא נזכר , פעם לגמול פעם לעונש; כי הקרח על הרוב , לרוב הקור שבו , ממית ומיבש הזרעים ופרחי האילנות. ואע"פ שכל אלו דברים טבעיים , מכל מקום הם מן הדברים הנכבדים והנשגבים שבטבע מן העניינים הרגילים. ואמר איוב "ורעם גבורותיו מי יתבונן" (כו , יד).

ישלח דברו וגזירתו כשירצה , וימסם - לכפור ולקרח. ישב - כמו "נשבה בו" (יש' מ , ז).
ריכוז קישורים