תנ"ך - הרפא
לשבורי
לב
ומחבש
לעצבותם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָ֭רֹפֵא
לִשְׁב֣וּרֵי
לֵ֑ב
וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ
לְעַצְּבוֹתָֽם:
(תהלים פרק קמז פסוק ג)
הָרֹפֵא
לִשְׁבוּרֵי
לֵב
וּמְחַבֵּשׁ
לְעַצְּבוֹתָם:
(תהלים פרק קמז פסוק ג)
הרפא
לשבורי
לב
ומחבש
לעצבותם:
(תהלים פרק קמז פסוק ג)
הרפא
לשבורי
לב
ומחבש
לעצבותם:
(תהלים פרק קמז פסוק ג)
דְּמַסֵּי
לִתְבִירֵי
לִיבָּא
וּמַסֵּיק
אַרְכָא
לְצַעֲרֵיהוֹן
:
ומחבש
-
ל';
לעצבותם
-
ל'.
הרופא
לשבורי
לב
-
הם
אבילי
ציון
(ע"פ
יש'
סא
,
ג).
ומחבש
-
כמו
"ולא
חובשו"
(יש'
א
,
ו).
ורבי
יצחק
הספרדי
(אלכנזי
?)
אמר
,
כי
לעצבותם
-
כמו
לשון
ישמעאל
,
וכמוהו
"ידיך
עצבוני"
(איוב
י
,
ח).
ולפי
דעתי
,
שהוא
כמו
'נִגעם'
,
כי
הנגוע
-
בְּעֶצֶב
גדול
בעבורם.
הרופא
לשבורי
לב
-
כמו
ישראל
,
שהם
שבורי
לב
ועצֵבים
בגלות.
לעצבותם
-
בדגש
הצד"י
לתפארת
הקריאה.
וכן
הרופא
לשבורי
לב
-
רוצה
לומר:
לאותם
שהם
שבורי
לב
בגלות;
כלומר:
ירפאם
ממחלת
שבירת
לבם.
ומחבש
לעצבותם
-
וייחס
ה'תחבושת'
ל'עצבון'
,
כי
פירושו
,
שמחבש
מכת
עצבותם.
ודגש
הצד"י
-
לתפארת.