תנ"ך - מונה
מספר
לכוכבים
לכלם
שמות
יקרא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מוֹנֶ֣ה
מִ֭סְפָּר
לַכּוֹכָבִ֑ים
לְ֝כֻלָּ֗ם
שֵׁמ֥וֹת
יִקְרָֽא:
(תהלים פרק קמז פסוק ד)
מוֹנֶה
מִסְפָּר
לַכּוֹכָבִים
לְכֻלָּם
שֵׁמוֹת
יִקְרָא:
(תהלים פרק קמז פסוק ד)
מונה
מספר
לכוכבים
לכלם
שמות
יקרא:
(תהלים פרק קמז פסוק ד)
מונה
מספר
לכוכבים
לכלם
שמות
יקרא:
(תהלים פרק קמז פסוק ד)
מָנֵי
סְכוֹם
לְכוֹכְבַיָּא
לְכוּלְּהוֹן
בִּשְׁמָא
קָארֵי
:
מונה
-
ב':
יר'
לג
,
יג;
תה'
קמז
,
ד.
מונה
-
בעבור
שהזכיר
"נדחי
ישראל"
(לעיל
,
ב)
,
שהם
מפוזרים
בכל
הארץ
,
הזכיר
כנגד
זה:
מונה
מספר
לכוכבים
-
שהכוכבים
הם
מפוזרים
בגלגל
העליון
,
והוא
ידעם
כולם.
והנה
יהיה
הפרש
בין
מספר
ו'מניין'
,
כי
מספר
-
הוא
הפרט
,
ומונה
-
מִסְפַּר
-
הכל
,
קרוב
מגזרת
"מניין"
(עז'
ו
,
יז).
לכולם
שמות
יקרא
-
והטעם:
כמו
"איש
לא
נעדר"
(יש'
מ
,
כו);
וזה
אמת
ונכון.
מונה
-
הנה
הסכימו
חכמי
התכונה
כולם
,
כי
מספר
הכוכבים
אלף
ותשעים
ושמונה;
אם
כן
,
מה
הוא
מונה
מספר
לכוכבים?
ואמר
ישעיהו:
"המוציא
במספר
צבאם"
(מ
,
כו);
ואמר
האל
יתברך
לאברהם
אבינו:
"הבט
נא
השמימה
וספור
הכוכבים
אם
תוכל
לספור
אותם"
(בר'
טו
,
ה);
ואמר
בלדד
השוחי:
"היש
מספר
לגדודיו"
(איוב
כה
,
ג);
ופירש
החכם
הנשיא
רבי
אברהם
בן
רבי
חייא
,
כי
הכוכבים
הגדולים
,
המאירים
על
הארץ
-
יש
להם
מספר
,
כדברי
חכמי
התכונה
,
והכוכבים
הקטנים
,
שאינם
מאירים
על
הארץ
-
רבים
,
אין
יכולים
בני
אדם
לראותם
,
כל
שכן
למנותם
ולדעת
מספרם.
ואותם
שאינם
מאירים
על
הארץ
,
נבראו
למשול
על
הארץ
,
לא
להאיר
,
כמו
שאמר
"ולמשול
ביום
ובלילה"
(בר'
א
,
יח).
גם
מהכוכבים
הנראים
,
יש
כוכב
שירָאה
שהוא
אחד
,
והם
רבים
,
ומפני
הגובה
הגדול
והמרחק
הגדול
אשר
בינינו
ובינו
ירָאה
שהוא
אחד;
אבל
כל
הכוכבים
הנבראים
,
אין
יכולת
באדם
לדעת
מספרם.
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
,
היודע
הנסתרות
,
הוא
יודע
מספרם
,
כי
הוא
בראם.
לכלם
שמות
יקרא
-
וכן
אמר
ישעיהו:
"לכלם
בשם
יקרא"
(מ
,
כו);
ופירושו
,
כי
האל
בראם
כלם
במספר
ידוע
אצלו
,
ולכל
אחד
מהם
קרא
שם
הנאות
לו
לפי
הדבר
אשר
בעבורו
נברא
,
לסבת
אותו
הדבר
אַחַר
סבת
עצמו.
כי
כל
הכוכבים
יש
להם
כח
וממשלה
על
יצורי
מטה
,
כל
אחד
על
מין
ידוע
,
שנותן
בו
הכח
לעשות
מלאכתו;
כמו
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"ר
י
,
ו):
אין
לך
כל
עשב
ועשב
מלמטה
שאין
לו
מזל
מלמעלה
מכה
אותו
ואומר
לו:
גדל!
מונה
מספר
וכו'
-
כוונת
הענין
אצלי
,
שאע"פ
שהצלחת
האומות
באה
מצד
המערכה
,
לא
נתיאש
מן
הגאולה
בכך
,
כי
"גדול
אדונינו
ורב
כח"
(להלן
,
ה)
לשנות
את
תפקידם
כרצונו
,
לעודד
ענוים
ולהשפיל
גאים
(ראה
להלן
,
ו).
ואמר:
מונה
מספר
לכוכבים
-
כלומר:
אע"פ
שאין
אדם
יכול
למנותם
,
כאמרו
"הבט
נא
השמימה
וספור
הכוכבים"
וכו'
(בר'
טו
,
ה).
ואע"פ
שחכמי
התכונה
מניחים
בהם
מספר
,
אינו
אלא
בכוכבים
הגדולים
המאירים
על
הארץ;
אבל
יש
שם
כוכבים
אחרים
לאלפים
ולרבבות
,
שאין
לחכמים
בהם
מספר.
ואף
לאותם
שיש
להם
מספר
בהם
,
יש
כוכבים
שהם
מונים
אותו
כאחד
-
והם
רַבִּים
,
אלא
שלפי
המרחק
יראה
להם
כאחד.
ואמר:
לכלם
שמות
יקרא
-
כלומר
,
שלכלם
הניח
כח
מיוחד
על
אי
זה
דבר
,
עד
שהנהגת
התחתונים
כלה
יוצאת
מאתם
,
בשפע
האל
יתעלה;
כאמרם
(ראה
ב"ר
י
,
ו):
אין
לך
כל
עשב
מלמטה
שאין
לו
כוכב
מלמעלה
,
מכה
אותו
ואומר
לו:
גדל!.
ואף
לדעת
קצת
חכמינו
שכתבו
,
שאין
כוונת
בריאתם
להנהגת
השפלים
,
שאין
העליון
נברא
לצורך
התחתון
,
מכל
מקום
-
נבראו
לעצמם
ולשלימותם
,
והמציא
בהם
כחות
יצאו
מאתם
,
ינהיגו
השפלים.
וכמו
שהבורא
סיבה
למלאכים
,
ולא
שנמצא
בשבילם
,
כן
המלאכים
במצותו
ובהשפעתו
סיבה
לגלגלים
ולכוכבים
,
והכוכבים
סבה
לשפלים
ולהמשך
טבע
מציאותם.
ויש
לפרש
מונה
מספר
לכוכבים
-
כלומר:
לכחות
היוצאים
מהם
,
מה
שלא
נודע
לחכמים;
שאם
השיגו
מספר
עצמם
,
לא
השיגו
מספר
כחותיהם.