תנ"ך - הללו יה׀ פ
הללו את־ה' מן־השמים הללוהו במרומים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ׀ פ
הַֽלֲל֣וּ אֶת־יְ֭הוָה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לֲל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים: (תהלים פרק קמח פסוק א)

טקסט וניקוד:

הַלֲלוּ יָהּ׀ פ
הַלֲלוּ אֶת־יְהוָה מִן־הַשָּׁמַיִם הַלֲלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: (תהלים פרק קמח פסוק א)

טקסט בלבד:

הללו יה׀ פ
הללו את־ה' מן־השמים הללוהו במרומים: (תהלים פרק קמח פסוק א)

תיקון קוראים:

הללו יה׀ פ
הללו את־יהוה מן־השמים הללוהו במרומים: (תהלים פרק קמח פסוק א)
הַלְלוּיָהּ שַׁבַּחוּ יָת יְיָ בִּירְיָיתָא קַדִּישָׁאתָא מִן שְׁמַיָּא שַׁבַּחוּ יָתֵיהּ אַנְגְּלֵי מְרוֹמָא :

הללו יה - ח' מזמורין ראשהון וסופהון הללו יה: ראה תה' קו , א. במרומים - ג' מלא (בלישנא): יש' לג , טז; תה' קמח , א; קה' י , ו.

במרומים - ג' מל'.

הללויה (בנוסחנו: הללו יה) - זה המזמור נכבד מאד , ויש בו סודות עמוקים. ועתה החל לדבר על השנים עולמות: האחד העולם העליון , והוא העולם הרחב והגדול (ראה להלן , ב - ו); ואחר כן הזכיר עולם השפל , שהוא כמו הנקודה - במחשבת החושב בעגֻלה - בעגולה גדולה (ראה להלן , ז - יב). והחל לאמר: הללויה , אתם מן השמים , הללוהו במרומים! והטעם: אתם הדרים בשמים המרומים; והם "שמי השמים" (להלן , ד).

הללויה (בנוסחנו: הללו יה) - בזה המזמור זכר כל הנבראים; בעולם הגדול החל ובעולם הקטן כלה. ואמר בתחלה בכלל מן השמים , כלומר: כל הנהוים מן השמים , רוצה לומר: מיסוד השמים , שהוא יסוד חמישי; ואמר אחר כן הללוהו במרומים - אתם , שאתם במרומים; ונכלל בו צורות אמת שאינם גופות ולא בגופות. וענין הללו אינו מצוה , אלא כאלו אמר להם: נאה להלל.

הללויה (בנוסחנו: הללו יה) הללו את יי' מן השמים וכו'. גם זה המזמור שבח והודאה לאל על חדוש העולם , והמשך המציאות , ובחרו אותנו לעם סגולה. וייעד בסוף דבריו (להלן , יז) היותנו נחלתו לעולם , לרמז הגאולה ומלכות המשיח , אשר בימיו תוָשע יהודה וישראל ישכון לבטח (ע"פ יר' כג , ו). והזכיר בזה המזמור כל המציאות , מן הגבוה עד השפל. ואמר לעליונים: הללו! , אע"פ שלא יתכן בזה צווי אנושי ולא הערה מבני אדם - כי הרבה פעמים יבא לשון צווי בדרך הודעת התמדת הדבר שהוא כן , כמו שביארנו בילדותנו ב'חבור התשובה' (ע' 294 ); כלומר , שעניינם להללוֹ בתמידות בלא הפסק , בזריזות גדולה , כמי שמצֻווה ומזורז על כך. כמו שלפעמים יֵאָמר דרך צווי למי שהמַהֲלָל נָאוֹת לו , או תועלת מגיעו , אע"פ שאינו בעל מַהֲלָל; כמו "שבחי ירושלם" (תה' קמז , יב); "ברכוני חלציו" (איוב לא , כ); "ירננו כל עצי היער" (בנוסחנו: יער; תה' צו , יב); וכן בזה המזמור "הללו את יי'... תנינים וכל תהומות" וכו' (להלן , ז) , והדומים לו. ואמר תחלה דרך כלל , שיהללוהו כל נבראי העולם , והוא אמרו: הללו את יי' מן השמים , וכן: הללוהו במרומים.

הללויה (בנוסחנו: הללו יה) הללו את יי' מן השמים - כלומר: אתם , הדרים בשמים ובמרומים , שהם "שמי השמים" (להלן , ד) , הללוהו.
ריכוז קישורים