תנ"ך - יהללו׀ את־שם ה' כי־נשגב שמו לבדו הודו על־ארץ ושמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהַלֲל֤וּ׀ אֶת־שֵׁ֬ם יְהוָ֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם: (תהלים פרק קמח פסוק יג)

טקסט וניקוד:

יְהַלֲלוּ׀ אֶת־שֵׁם יְהוָה כִּי־נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל־אֶרֶץ וְשָׁמָיִם: (תהלים פרק קמח פסוק יג)

טקסט בלבד:

יהללו׀ את־שם ה' כי־נשגב שמו לבדו הודו על־ארץ ושמים: (תהלים פרק קמח פסוק יג)

תיקון קוראים:

יהללו׀ את־שם יהוה כי־נשגב שמו לבדו הודו על־ארץ ושמים: (תהלים פרק קמח פסוק יג)
יְשַׁבְּחוּן יַת שְׁמָא דַיְיָ אֲרוּם תַּקִּיף שְׁמֵיהּ לְבִלְחוֹדֹוי תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ עַל אַרְעָא וּשְׁמַיָּא :

נשגב - ד' (בקמץ , בלישנא): יש' יב , ד; לג , ה; תה' קמח , יג; מש' יח , י. הודו - ה' (אחד כתב הדה): יר' כב , יח; הו' יד , ז; חב' ג , ג; זכ' י , ג; תה' קמח , יג. על - ארץ - ט' (בלישנא): ראה תה' פא , ו. ושמים - ד': בר' ב , ד; יש' מ , יב; תה' קמח , יג; איוב טו , טו.

ושמים ד' ביום עשות מי מדד בשעלו על ארץ הן בקדשו .

נשגב - ד'; על - ארץ - ט' וכל על ארץ מצר' דאור' דכות'; ושמים - ד'.

ואמר אחר כן: יהללו את שם יי' כי נשגב שמו לבדו - שלא יכלה כאשר יכלו כל אלה , ויאבדו הפרטים. וטעם כי נשגב שמו לבדו - שהוא שומר הכללים. והנה הזכיר , כי כל הנבראים בעולם השפל יאבדו , רק ישראל לבדו; על כן אמר: וירם קרן לעמו. תהלה - יתהללו בדבר זה חסידי ישראל שהם חסידי השם , לא כל ישראל; ואמר חסידיו , והזכיר לבני ישראל. ומלת עם איננה סמוכה אל קרובו , רק פירושו: העם שהוא קרובו , שהוא קרוב אל העם; וכמוהו "לאיש חסידך" (דב' לג , ח).

יהללו את שם יי' - אמר: כל אלה הנבראים , שהם בעולם השפל , יהללו את שם יי'; כלומר: אותם שהם בני דעה יהללו עליהם ועל שאר הנבראים. ואמר כי נשגב שמו לבדו , ולא אמר כן בעליונים - לפי שהעליונים נשגבים; אע"פ כן אמר שיודו לו (ראה לעיל , ה) , כי הוא נשגב עליהם , כי הוא בראם. אבל התחתונים אין בהם נשגב , כי אין לגדֻלתם עמידה וקיום; לפיכך לא יתגאו "מלכי ארץ" ו"שרים" ו"שופטי ארץ" (לעיל , יא) בגדולתם , כי במעט זמן תסוף ותכלה גדולתם; ויודו , כי אין המשגב והגדולה כי אם ליי' לבדו. ועוד לטעם אחר אמר כי נשגב שמו לבדו: בעבור כי זאת התפלה תהיה לעתיד לבוא בבוא הגואל , ואז יודו כלם כי נשגב שמו לבדו , וגדולתם וגבהותם הבל; כמו שכתוב "עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יי' לבדו ביום ההוא" (יש' ב , יא). הודו על ארץ ושמים - כי כל הנבראים , העליונים והתחתונים , כלם עומדים בכחו , והודו עליהם בהשתלשלות הסבות.

ואחר שכלל הכל , אמר: יהללו את שם יי' כי נשגב והתרומם שמו לבדו. והם - אין ביניהם דבר נשגב כלל , כי אין בהם דבר בפרט קיים; כי אישי העולם התחתונים חולפים תמיד. והודו - לדעתי , רומז על השגחתו. והקדים בה ארץ לשמים; והענין , לדעתי , כדי להשקיע בלב השומעים ענין השגחתו בתחתונים , שהמתנגדים משיבים עליה. ודרך הלשון להקדים היותר צריך בהודעה , כענין "איש אמו ואביו תיראו" (וי' יט , ג) , וכמו שדרשו בו (ראה מכיל' יתרו בחדש ח): גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שהבן מתיירא מן האב יותר מן האם , לפיכך הקדים את האם ביראה; וכן גלוי לפניו , שהבן מכבד את אמו יותר מאביו , לפי שמשדלתו בדברים , ולפיכך הקדים בכִבּוּד אב לאם , דכתיב "כבד את אביך ואת אמך" (שמ' כ , יא).
ריכוז קישורים