תנ"ך - אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ: (תהלים פרק קמח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ: (תהלים פרק קמח פסוק ח)

טקסט בלבד:

אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו: (תהלים פרק קמח פסוק ח)

תיקון קוראים:

אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו: (תהלים פרק קמח פסוק ח)
אִישָׁתָא וּבַרְדָּא תַּלְגָּא וְקוּטְרָא רוּחַ עַלְעוּלָא עָבְדָא פִתְגָמֵיהּ :

עשה - ו' (בקמץ): ראה תה' קיח , טו.

וקיטור - ל'; עשה - ו'.

וברד - 'גלצא' בלעז; [שלג - 'נייף' בלעז.] וקיטור - ענן שואה שקורין 'ברואינא' בלעז (ערפל; ראה פירושו יח' לח , ט); ורוח סערה העושה דברו ושליחותו. ואמרו רבותינו (ראה חגיגה יב , ב) , שהדברים הללו היו תחילתם גנוזים בשמים , ובא דוד והורידן לארץ , לפי שהם מיני פורעניות , ואין נאה להם להיות גנוזים במגוריו של הקדוש ברוך הוא.

ואחר כן הזכיר אש וברד שלג וקיטור - וכולם "מן הארץ" (לעיל , ז) הם , בראיות חכמת התולדת. והאש היא הממיתה בריחה , וההפך - וברד; והפך שלג - קיטור , והוא האיד העולה כדמות עשן שהוא חם. ורוח סערה עושה דבר השם בכל מקום. והנה הזכיר גם אלה שהם על הארץ.

אש וברד - הזכיר הדברים הנהוים באויר שגם הם מן הארץ , והם: אש וברד , שלג וקיטור , כי בריאתם מן הארץ , וחכמי התולדות יקיימו זה בראיות גמורות; וגם בדברי רבותינו ז"ל מצאנו כן (ב"ר יב , יא): רבי אליעזר אומר: כל דבר שבארץ , ברייתו מן הארץ; ומייתי לה מן הכא: "הללו את יי' מן הארץ" (לעיל , ז) - אש וברד וגו'; רבי הונא בשם רבי יוסף אומר: כל מה שיש בשמים ובארץ , אין ברייתו אלא מן הארץ; רוצה לומר: בשמים - באויר , כלומר , שהוא באויר והוא בארץ , כלומר , שיורד האויר לארץ - אין ברייתו אלא מן הארץ , שנאמר "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים" (יש' נה , י); מה הגשם והשלג , אע"פ שירידתן מן השמים , אינן אלא מן הארץ , כך כל מה שיש בשמים ובשמים ובארץ , אין ברייתו אלא מן הארץ. אש - הוא אש הברק ששורף הדבר שנופל בו; ברד - ידוע , והוא הפכו , שהוא קר. וכן שלג - קר , ותמורתו קיטור - שהוא חם; והוא האיד העולה מן הארץ , דומה לעשן והוא חם ויבש , והוא האויר המתנועע בסבת האד היבש העולה מן הארץ. רוח סערה - והוא האיד המתנועע , וכשהוא מתנועע בחזקה , תפיל הארזים הגבוהים והבנינים והאניות בים. ואמר עושה דברו - להודיע כי איננה במקרה , אלא הוא מצוה אותה להתנועע ובדברו ובמצותו היא מתנועעת , לעונש המקבלים; וכן אמר "ויעמד רוח סערה" (תה' קז , כה) , ואומר "ובקעתי רוח סערות בחמתי" (יח' יג , יג).

וכוונת הענין - להזכיר ארבע היסודות , ולא על הסדר; כי הזכיר יסוד המים (לעיל , ד) , להפלגת גודל הבריות אשר בתוכם; והזכיר אחריו האש , להיותו עליון. ואחר כן הזכיר הדברים המתהוים באויר , כמו הברד והשלג. וקיטור הוא האיד היבש העולה מן הארץ , בהתהפכות הניצוץ עם האיד הלח עם חלק אחד מן האויר , ויתהוו ממנו הרוחות. והוא אמרו: רוח סערה עושה דברו - כלומר , שמשתלחת לפעמים מאתו להעניש , להפיל ולהשחית ולהרוס , כאמרו "ובקעתי רוח סערות בחמתי" (יח' יג , יג). והזכיר היסודות בכלל הבריאה שלמטה , כי הם חומר העולם התחתון. או אולי לא דבר על היסודות , רק על הדברים שמתהוים בהם; ואש - רוצה לומר: על אש הברק המתהווה באויר. וזהו שאמרו רבותינו (ראה ב"ר יב , יא): רבי אליעזר אומר: כל דבר שבארץ , אין ברייתו אלא מן הארץ , כדכתיב "הללו את יי' מן הארץ..." (לעיל , ז) אש וברד וכו'; כלומר: דבר שבארץ , שיורד בארץ , אע"פ שיורד מלמעלה. ועוד חזקו הענין רב הונא בשם רב יוסף: כל דבר שבשמים ובארץ ― רוצה לומר , שהוא בשניהם - אין ברייתו אלא מן הארץ; ופירוש 'בשמים' - באויר , ו'בארץ' - שיורד לארץ , כדכתיב "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים" (יש' נה , י); והם אינם יורדים אלא מן האויר.
ריכוז קישורים