תנ"ך - מלמד
ידי
למלחמה
ונחתה
קשת־נחושה
זרועתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מְלַמֵּ֣ד
יָ֭דַי
לַמִּלְחָמָ֑ה
וְֽנִחֲתָ֥ה
קֶֽשֶׁת־נְ֝חוּשָׁ֗ה
זְרוֹעֹתָֽי:
(תהלים פרק יח פסוק לה)
מְלַמֵּד
יָדַי
לַמִּלְחָמָה
וְנִחֲתָה
קֶשֶׁת־נְחוּשָׁה
זְרוֹעֹתָי:
(תהלים פרק יח פסוק לה)
מלמד
ידי
למלחמה
ונחתה
קשת־נחושה
זרועתי:
(תהלים פרק יח פסוק לה)
מלמד
ידי
למלחמה
ונחתה
קשת־נחושה
זרועתי:
(תהלים פרק יח פסוק לה)
מַלֵּיף
אִידַיי
לְמֶעֱבַד
קְרָבָא
וּמְתַקֵּיף
הֵיךְ
קֶשֶׁת
כַּרְכּוֹמַיָּא
דְּרָעָי
:
ידי
-
כ"ב
(בלישנא):
ראה
לעיל
,
כא.
זרועתי
-
ב'
,
חד
חסר:
ש"ב
כב
,
לה;
תה'
יח
,
לה.
ידי
-
כ"ב;
זרועתי
-
ב'
חד
חס'.
ונחתה
קשת
נחושה
זרועותי
-
ונחתה
הוא
לשון
דריכת
קשת
,
כמו
"חציך
נחתו
בי"
(תה'
לח
,
ג);
ופעל
שלו:
'נחת'
,
וכשמתפעל
,
בא
דגש
ומחסר
את
הנו"ן:
ונחתה
-
מגזרת
'ננחתה'
,
כמו
"ניחר
גרוני"
(תה'
סט
,
ד)
-
מגזרת
'ננחר'
,
כמו
"נחר
מפוח"
(יר'
ו
,
כט);
"נדף"
(וי'
כו
,
לו)
-
מגזרת
'ננדף';
"עיני
נגרה"
(איכה
ג
,
מט)
-
כמו
'ננגרה';
"נתנה"
(בר'
לח
,
יד)
-
כמו
'ננתנה';
"נגף"
(ש"ב
י
,
טו)
-
כמו
'ננגף'.
ואין
לפותרו
מגזרת
'חתה'
,
שהיה
לו
לומר
'נחתתה'
,
כמו
מן
'עשה'
-
"נעשתה"
(במ'
טו
,
כד)
,
מן
'ענה'
-
'נענתה'.
[דבר
אחר:
ונחתה
קשת
נחושה
זרועותי
-
'חית'
היא;
'חית'
-
לשון
דריכת
קשת
,
כמו
"חציך
נחתו"
(תה'
לח
,
ג);
והנו"ן
אינה
יסוד
בתיבה
,
אלא
כמו
"נחלו"
(יר'
יב
,
יג).]
ונדרכה
קשת
נחושה
על
ידי
זרועותי;
קשתות
של
נחשת
היו
תלויות
לו
לדוד
בביתו
,
ורואין
אותן
מלכי
האומות
ואומרים
זה
לזה:
אתה
סבור
שיש
בו
כח
לדורכן?
אין
זה
אלא
ליראנו!
והוא
היה
שומע
ודורכן
בפניהם
(ראה
שו"ט
יח
,
כז).
מלמד
-
מרגיל:
"למודי
הרע"
(יר'
יג
,
כג);
"למוד
מדבר"
(שם
ב
,
כד).
ונחתה
-
כל
אחת
מזרועותיי
,
כדרך
"בנות
צעדה
עלי
שור"
(בר'
מט
,
כב);
והנו"ן
-
שרש
,
כמו
"ותנחת
עלי
ידך"
(תה'
לח
,
ג).
ויתכן
להיות
ונחתה
כמו
"נחת
הוא"
(מל'
ב
,
ה)
,
ואות
הנו"ן
לבניין
'נפעל'.
ויחסר
בי"ת
מזרועותיי
,
כמו
"הנמצא
בית
יי'"
(מ"ב
יב
,
יא).
מלמד
-
כשהייתי
מצליח
במלחמה
,
לא
הייתי
מתהלל
בגבורתי
,
אלא
שהוא
היה
מלמד
ומרגיל
ידי
למלחמה.
ונחתה
קשת
נחושה
זרועותי
-
כל
כך
למד
ידי
,
עד
שאפלו
קשת
נחושה
מאויבי
היתה
נשברת
בזרועותי;
וזה
דרך
הפלגה.
או
פירושו:
כאלו
שברוה
זרועותי
,
כי
לא
מועילה
להם
קשתם
עמי.
ופירוש
נחושה
-
חזקה
כנחושה
,
והוא
הברזל
החזק;
וכן
"ואת
ארצכם
כנחושה"
(וי'
כו
,
יט).
ובמדרש
(שו"ט
יח
,
כז):
שהיה
דוד
נוטל
קשת
נחושה
וכופפה.
דבר
אחר:
נוח
לו
לאדם
לכוף
קשת
של
נחושה
ולא
לכוף
זרועותיו
של
דוד.
מלמד
ידי
למלחמה
-
כלומר
,
שהיה
נותן
לי
בה
הצלחה.
זרועותי
-
כמו
בזרועותי.
ונחתה
-
שרשו
'נחת'
,
והוא
לשון
הורדה;
כמו
"ותנחת
עלי
ידך"
(תה'
לח
,
ג)
,
שפירושו:
ותרד.
כלומר:
מאתו
ירדה
קשת
נחושה
-
כלומר:
מכוסה
בברזל
החזק
,
הנקרא
'אצייר'
בלעז
,
על
זרועותי
-
והוא
משל
על
רוב
חזקו
ותקפו.
והוא
ענין
ותתן
לי
מגן
ישעך
וגו'.
וענותך
תרבני
-
כלומר:
חסידותך.
וייחס
ענוה
לאל
בדרך
חסידות
,
רוצה
לומר:
עשיית
מה
שאין
חוק
עליו
לעשותו
,
שיעשה
מדרך
חסדיו.
ואומר
,
שאותה
מדת
חסידות
להכריע
כלפי
חסד
,
להטיב
ביתר
מן
הראוי
,
הרבתהו
וגדלתהו.
ונחתה
קשת
חזקה
בזרועותי
,
כדי
שאוכל
לעמוד
לפני
אויבי.
ונחתה
-
הוא
'נפעל'
,
ושרשו
'נחת'.
נחושה
-
חזקה.