תנ"ך - ותגעש
ותרעש׀
הארץ
ומוסדי
הרים
ירגזו
ויתגעשו
כי־חרה
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּגְעַ֬שׁ
וַתִּרְעַ֨שׁ׀
הָאָ֗רֶץ
וּמוֹסְדֵ֣י
הָרִ֣ים
יִרְגָּ֑זוּ
וַ֝יִּתְגָּעֲשׁ֗וּ
כִּי־חָ֥רָה
לֽוֹ:
(תהלים פרק יח פסוק ח)
וַתִּגְעַשׁ
וַתִּרְעַשׁ׀
הָאָרֶץ
וּמוֹסְדֵי
הָרִים
יִרְגָּזוּ
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ
כִּי־חָרָה
לוֹ:
(תהלים פרק יח פסוק ח)
ותגעש
ותרעש׀
הארץ
ומוסדי
הרים
ירגזו
ויתגעשו
כי־חרה
לו:
(תהלים פרק יח פסוק ח)
ותגעש
ותרעש׀
הארץ
ומוסדי
הרים
ירגזו
ויתגעשו
כי־חרה
לו:
(תהלים פרק יח פסוק ח)
וְאִתְרְגֵיפַת
וְאִתְרְגֵישַׁת
אַרְעָא
וְאוּשְׁיָית
טוּרַיָּא
זָעוּ
וְאִתְרְטִיטוּ
מְטוּל
דִּתְקֵיף
לֵיהּ
:
ויתגעשו
-
ג':
ש"ב
כב
,
ח;
יר'
ה
,
כב;
תה'
יח
,
ח.
ותגעש
ותרעש
הארץ
-
אינו
מחובר
למקרא
עליון
,
אלא
מחובר
ראשו
לסופו:
כי
חרה
לו
,
ותגעש
הארץ
-
כי
משמש
בלשון
'כאשר':
כשחרה
לו
ובא
לנקום
נקמת
עמו
ועבדיו
מפרעה
ועמו
,
געשה
ורעשה
הארץ.
ותגעש
-
הזכיר
הארץ
וההרים
בעבור
היותם
עומדים
ואין
להם
תנועה.
וזה
משל
,
שיתגעשו
כל
שונאי
דוד
מפני
חרון
השם
,
ואִילו
היו
חזקים
כהרים.
ותגעש
-
מזה
הפסוק
עד
"ישלח
ממרום
יקחני"
(להלן
,
יז)
פרשו
,
שהם
רמז
על
הנסים
שעשה
הקדוש
ברוך
הוא
לישראל
ועל
המופתים
שחדש;
וכן
דעת
המתרגם.
ופרשו
ותגעש
ותרעש
הארץ
-
במהפכת
סדום
ועמורה
(ראה
בר'
יט
,
כד
-
כה)
,
וכן
"עלה
עשן
באפו"
(להלן
,
ט).
והמתרגם
פירש
"עלה
עשן
באפו"
על
דבר
פרעה.
"ויט
שמים
וירד"
(להלן
,
י)
-
במתן
תורה
(ראה
שמ'
כ);
וכן
דעת
הדרש
(ראה
שו"ט
יח
,
יד
,
יג).
וכן
הפסוקים
שאחריו:
"ירעם
בשמים"
(להלן
,
יד)
-
רמז
לברד
שירד
בימי
יהושע
(ראה
יהו'
י
,
יא);
"ויראו
אפיקי
ים"
(להלן
,
טז)
-
רמז
לקריעת
ים
סוף
וירדן
(ראה
שמ'
יד
,
כא;
יהו'
ג
,
טז).
ואמר:
האל
שעשה
כל
אלה
הנפלאות
יעשה
גם
עמי
נפלאות
,
ו"ישלח
ממרום
יקחני"
(להלן
,
יז).
והנכון
לפי
דרך
הפשט
,
כי
כל
אלה
הפסוקים
הם
משל
על
מפולת
אויבי
דוד
וישראל
,
וכי
יי'
נלחם
להם
באויביהם;
כי
הצרה
היא
להם
רעש
הארץ
והשמים
,
וחשך
וערפל
וגחלים
ואש
וחצים
וברק;
והכל
דרך
משל.
וכן
תמצא
במקרא
בהרבה
מקומות
על
הצרה:
חשך
,
ענן
וערפל
(ראה
יואל
ב
,
ב)
,
וקדרות
השמש
והירח
(ראה
שם
,
י)
והכוכבים
(ראה
יח'
לב
,
ז).
ומה
שאמר
"ויט
שמים
וירד"
(להלן
,
י)
-
כאלו
הטה
שמים
וירד
לכלותם
במהרה
,
וזהו
"וירכב
על
כרוב
ויעף
וידא
על
כנפי
רוח"
(להלן
,
יא);
רוצה
לומר:
מהירות
הגזרה.
וכן
מצאנו
במקום
אחר
בדברי
רבותינו
ז"ל
(שו"ט
יח
,
ב):
ותגעש
ותרעש
הארץ
-
אמר
רבי
שמואל
בר
נחמני
(ראה
שו"ט
יח
,
יב):
אין
רעש
אלא
הפסק
מלכות
,
וכן
הוא
אומר
"ותרעש
הארץ
ותחל
כי
קמה
על
בבל
מחשבות
יי'"
(יר'
נא
,
כט).
ותגעש
ותרעש
הארץ.
יש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
,
שממקרא
זה
עד
"ישלח
ממרום
יקחני"
(להלן
,
יז)
הם
זכירת
נסים
קדומים
,
מענין
פרעה
ומתן
תורה
והברד
שבימי
יהושע
(ראה
יהו'
י
,
יא)
וקריעת
ים
סוף
וירדן;
וכן
דעת
יונתן
בספר
שמואל
(ש"ב
כב
,
ט).
ואינו
נראה
כן
מן
הפשט
,
אלא
הכל
משל
על
מפלת
אויביו.
ואמר:
ותרעש
הארץ
ומוסדי
הרים
ירגזו
-
כלומר:
אע"פ
שהיו
חזקים
ותקיפים
,
האל
'הממם'
ו'הרעישם'
ו'הרגיזם'
,
רוצה
לומר:
הֵנידם;
וכן
ויתגעשו
הוא
ענין
תנועה
והֲנָדָה.
כי
חרה
לו
-
רוצה
לומר:
לאל.
בצר
לי
-
בעומדי
בצרה
,
קראתי
לפני
הבורא.
ושועתי
ששועתי
לפניו
,
באת
באזניו
-
ונקם
מאויבי
,
עד
שגעשה
ורגזה
הארץ
ומוסדי
הרים
ירגזו
-
והכל
הוא
כעין
משל;
כלומר:
נקמה
גדולה
נקם
הבורא
מאויבי
,
עד
שכל
העולם
רעש
ורגז.
ותגעש
-
לשון
תנועה
ותנודה.
כי
חרה
לו
-
לבורא
על
אויבי.