תנ"ך - ותגעש ותרעש׀ הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי־חרה לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ: (תהלים פרק יח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ׀ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי־חָרָה לוֹ: (תהלים פרק יח פסוק ח)

טקסט בלבד:

ותגעש ותרעש׀ הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי־חרה לו: (תהלים פרק יח פסוק ח)

תיקון קוראים:

ותגעש ותרעש׀ הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי־חרה לו: (תהלים פרק יח פסוק ח)
וְאִתְרְגֵיפַת וְאִתְרְגֵישַׁת אַרְעָא וְאוּשְׁיָית טוּרַיָּא זָעוּ וְאִתְרְטִיטוּ מְטוּל דִּתְקֵיף לֵיהּ :

ויתגעשו - ג': ש"ב כב , ח; יר' ה , כב; תה' יח , ח.

ותגעש ותרעש הארץ - אינו מחובר למקרא עליון , אלא מחובר ראשו לסופו: כי חרה לו , ותגעש הארץ - כי משמש בלשון 'כאשר': כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ועמו , געשה ורעשה הארץ.

ותגעש - הזכיר הארץ וההרים בעבור היותם עומדים ואין להם תנועה. וזה משל , שיתגעשו כל שונאי דוד מפני חרון השם , ואִילו היו חזקים כהרים.

ותגעש - מזה הפסוק עד "ישלח ממרום יקחני" (להלן , יז) פרשו , שהם רמז על הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל ועל המופתים שחדש; וכן דעת המתרגם. ופרשו ותגעש ותרעש הארץ - במהפכת סדום ועמורה (ראה בר' יט , כד - כה) , וכן "עלה עשן באפו" (להלן , ט). והמתרגם פירש "עלה עשן באפו" על דבר פרעה. "ויט שמים וירד" (להלן , י) - במתן תורה (ראה שמ' כ); וכן דעת הדרש (ראה שו"ט יח , יד , יג). וכן הפסוקים שאחריו: "ירעם בשמים" (להלן , יד) - רמז לברד שירד בימי יהושע (ראה יהו' י , יא); "ויראו אפיקי ים" (להלן , טז) - רמז לקריעת ים סוף וירדן (ראה שמ' יד , כא; יהו' ג , טז). ואמר: האל שעשה כל אלה הנפלאות יעשה גם עמי נפלאות , ו"ישלח ממרום יקחני" (להלן , יז). והנכון לפי דרך הפשט , כי כל אלה הפסוקים הם משל על מפולת אויבי דוד וישראל , וכי יי' נלחם להם באויביהם; כי הצרה היא להם רעש הארץ והשמים , וחשך וערפל וגחלים ואש וחצים וברק; והכל דרך משל. וכן תמצא במקרא בהרבה מקומות על הצרה: חשך , ענן וערפל (ראה יואל ב , ב) , וקדרות השמש והירח (ראה שם , י) והכוכבים (ראה יח' לב , ז). ומה שאמר "ויט שמים וירד" (להלן , י) - כאלו הטה שמים וירד לכלותם במהרה , וזהו "וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח" (להלן , יא); רוצה לומר: מהירות הגזרה. וכן מצאנו במקום אחר בדברי רבותינו ז"ל (שו"ט יח , ב): ותגעש ותרעש הארץ - אמר רבי שמואל בר נחמני (ראה שו"ט יח , יב): אין רעש אלא הפסק מלכות , וכן הוא אומר "ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יי'" (יר' נא , כט).

ותגעש ותרעש הארץ. יש מפרשים (ראה רד"ק) , שממקרא זה עד "ישלח ממרום יקחני" (להלן , יז) הם זכירת נסים קדומים , מענין פרעה ומתן תורה והברד שבימי יהושע (ראה יהו' י , יא) וקריעת ים סוף וירדן; וכן דעת יונתן בספר שמואל (ש"ב כב , ט). ואינו נראה כן מן הפשט , אלא הכל משל על מפלת אויביו. ואמר: ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו - כלומר: אע"פ שהיו חזקים ותקיפים , האל 'הממם' ו'הרעישם' ו'הרגיזם' , רוצה לומר: הֵנידם; וכן ויתגעשו הוא ענין תנועה והֲנָדָה. כי חרה לו - רוצה לומר: לאל.

בצר לי - בעומדי בצרה , קראתי לפני הבורא. ושועתי ששועתי לפניו , באת באזניו - ונקם מאויבי , עד שגעשה ורגזה הארץ ומוסדי הרים ירגזו - והכל הוא כעין משל; כלומר: נקמה גדולה נקם הבורא מאויבי , עד שכל העולם רעש ורגז. ותגעש - לשון תנועה ותנודה. כי חרה לו - לבורא על אויבי.
ריכוז קישורים