תנ"ך - והוא
כחתן
יצא
מחפתו
ישיש
כגבור
לרוץ
ארח:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְה֗וּא
כְּ֭חָתָן
יֹצֵ֣א
מֵחֻפָּת֑וֹ
יָשִׂ֥ישׂ
כְּ֝גִבּ֗וֹר
לָר֥וּץ
אֹֽרַח:
(תהלים פרק יט פסוק ו)
וְהוּא
כְּחָתָן
יֹצֵא
מֵחֻפָּתוֹ
יָשִׂישׂ
כְּגִבּוֹר
לָרוּץ
אֹרַח:
(תהלים פרק יט פסוק ו)
והוא
כחתן
יצא
מחפתו
ישיש
כגבור
לרוץ
ארח:
(תהלים פרק יט פסוק ו)
והוא
כחתן
יצא
מחפתו
ישיש
כגבור
לרוץ
ארח:
(תהלים פרק יט פסוק ו)
וְהוּא
בְּצַפְרָא
הֵיךְ
חַתְנָא
נָפֵיק
מִגְּנוּנֵיהּ
בְּרִיכּוּכָא
וּבְפַלְגוּת
יוֹמָא
יֶחֱדֵי
הֵיךְ
גִּיבָּרָא
וּמָטֵי
לְמִירְהַט
בִּתְקוֹף
בְּאוֹרַח
מַעֲלָנֵיהּ
בְּפַנְיָא
:
והוא
-
ל"ג
ראשי
פסוקים:
ראה
תה'
ט
,
ט.
יצא
-
ב'
דמטעין
(כלומר:
צורת
העתיד
שבהמשך
עלולה
להטעותנו):
בר'
ב
,
י;
*תה'
יט
,
ו.
ישיש
-
ד':
דב'
כח
,
סג;
יש'
סב
,
ה;
צפ'
ג
,
יז;
תה'
יט
,
ו.
(וחד:
וישיש
-
איוב
לט
,
כא).
לרוץ
-
ג':
ש"א
כ
,
ו;
תה'
יט
,
ו;
מש'
ו
,
יח.
יצא
ב'
דמטע'
וסימנהון
ונהר
יצא
מעדן
והוא
כחתן
.
כחתן
-
ל'
וחד
כחתן;
יצא
-
ל'
חס'
בכת';
מחפתו
-
ל';
ישיש
-
ד'.
והוא
כחתן
יוצא
מחפתו
בכל
בקר
,
וזהו
שאמר
"השמים
מספרים
כבוד
אל"
(לעיל
,
ב).
בכל.
קוום
-
כמו
"קו
לקו"
(יש'
כח
,
י)
,
והוא
המכתב.
ומ"ם
קוום
שב
אל
השמים;
והטעם
,
כי
מכתבם
יִקָּרֵא
בכל
מקום
,
ויבינו
מה
טעמוֹ
כל
המשכילים
בכל
מקומות
הארץ.
ובקצה
תבל
-
היא
הארץ
המיושבת
-
מליהם
ישמיעו
,
והנה
ספור;
וה'קו'
הוא
הספר;
והם
שהזכיר
בעל
ספר
יצירה
(א
,
א)
ב'ספר
וספר
וסיפור'
,
כי
אלה
שלשתם
עיקרי
כל
החכמות.
וטעם
להזכיר
השמש
,
כי
הוא
גדול
מכל
גוף
,
והתנועות
העליונות
כולם
קשורות
בו
,
והוא
מוליד
הזמן
השוה
והשונה
והיום
והלילה
והמתכות
והצמחים
,
וכל
החיים
תלויים
בשמש;
וככה
אמר
שלמה:
"תחת
השמש"
(קה'
א
,
ג).
ואהל
-
נוה
,
כמו
"איש
לאהליו"
(שו'
ז
,
ח)
,
כי
השמש
קבוע
בגלגל
בראיות
גמורות
מחכמת
מלאכת
השמים.
ויש
אומרים
(ראה
בר"ת
מח
,
ז):
כדמות
אור
,
וכמוהו
"לא
יאהיל"
(איוב
כה
,
ה);
ולפי
דעתי
,
שאל"ף
"יאהיל"
נוסף
כאל"ף
"והאזניחו
נהרות"
(יש'
יט
,
ו)
,
מגזרת
"לא
יהלו
אורם"
(יש'
יג
,
י).
וטעם
בהם
-
בשמים.
והוא
-
הוא
נסתר
מעיני
יושבים
על
הארץ
,
כנגד
מרחק
המדינות
מקצה
מזרח.
והמשילו
לחתן
-
בעבור
שכל
רואיו
שמחים
בו.
וטעם
כגיבור
-
בעבור
שירוץ
גלגלו
בו
ולא
ייעף
ולא
ייגע
(ע"פ
יש'
מ
,
כח).
והוא
כחתן
יוצא
מחופתו
-
בשחר
,
בצאתו
בזהרו
ובהדרו
,
הוא
כחתן
שיוצא
מחופתו
,
שהכל
שמחים
לנגדו;
כן
השמש
,
הכל
שמחים
לאורו.
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
,
שדמהו
לחתן
יוצא
מחופתו
-
שהוא
נכסף
לשוב
לכלתו
,
כן
השמש
שב
בכל
יום
למקום
זריחתו.
ודמהו
גם
כן
לגבור
,
ואמר:
ישיש
כגבור
לרוץ
ארח
,
לפי
שלא
יכשל
במרוצתו;
ואמר:
ישיש
כגבור
-
כי
הגבור
שש
ושמח
בצאתו
למלחמה;
וכן
אמר
בזכר
גבורת
הסוס
"וישיש
בכח
יצא
לקראת
נשק"
(איוב
לט
,
כא);
כן
השמש
ישיש
בצאתו.
והצצתו
וזריחתו
הוא
הששון
והשמחה.
ואמר:
והוא
כחתן
יוצא
מחופתו
-
רוצה
לומר:
ביופיו
וכבודו
,
כן
השמש
יצא
בשחר
בזהרו
והדרו
,
והכל
שמחים
לנגדו
ונכספים
לו
כחתן.
וישיש
-
פועל
'עומד'
,
כלומר:
יעשה
פעולתו
בזריזות
,
כמו
שהולך
בשמחה
,
על
דרך
שהגבור
הולך
בשמחה.
לרוץ
אורח
-
במרוצה
חזקה.
והוא
כחתן
-
השמש
יוצא
בכל
בוקר
נאה
,
זך
ונקי
,
כמו
חתן
שיוצא
מחופתו
,
שיוצא
מהודר
ומקושט.
לרוץ
ארח
-
לרוץ
מהלכו
,
לסבב
את
הרקיע.