תנ"ך - תהלים פרק ב פסוק א - למה רגשו גוים ולאמים יהגו־ריק:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק: (תהלים פרק ב פסוק א)

טקסט וניקוד:

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק: (תהלים פרק ב פסוק א)

טקסט בלבד:

למה רגשו גוים ולאמים יהגו־ריק: (תהלים פרק ב פסוק א)

תיקון קוראים:

למה רגשו גוים ולאמים יהגו־ריק: (תהלים פרק ב פסוק א)
לְמָה מִתְרַגְשִׁין עַמְמַיָּא וְאוּמַּיָּא מְרַנְּנִין סְרִיקוּתָא :

רגשו - ל'.

למה רגשו גוים - רבותינו (ראה שו"ט ב , ג) דרשו את העיניין על מלך המשיח; ולפי משמעו ולתשובת המינים , נכון לפותרו על עצמו , לעיניין שנאמר "וישמעו פלשתים כי משחו" ישראל "את דוד למלך" עליהם , ויקבצו פלשתים את מחניהם , ונפלו בידו (ראה ש"ב ה , יז ואי'); ועליהם אמר: למה רגשו גוים ונתקבצו , ולאמים יהגו בלבם ריק , אשר נתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד? [ולאומים - מנחם (מחברת: 'אם') פתר 'לאומים' ו'אומים' ו'גוים' כלם קרובי ענין. ורוזנים - 'שינורש' בלעז. נוסדו - לשון סוד , 'פורקונשייליירנט' בלעז.] ומה היא העיצה? ננתקה את מוסרותימו - אילו רצועות שקושרין העול בהם , ['דישרונפרונמש לורקוניונגלש' בלעז. עבותימו - 'לורקורדש' בלעז.]

למה רגשו - הנכון בעיני , כי זה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ביום המשחו , על כן כתוב "אני היום ילדתיך" (להלן , ז); או על המשיח. ורגשו - כמו "חברו" (בר' יד , ג) , וכמוהו "מרגשת פועלי און" (תה' סד , ג). ולמ"ד לאומים - שורש , כמו "ולאם מלאום יאמץ" (בר' כה , כג). יהגו ריק - בדיבור , כמו "ולשוני... יהגה רמיה" (איוב כז , ד); והדבור: "ננתקה את מוסרותימו" (להלן , ג).

למה רגשו גוים - דברי אחד מהמשוררים הנביאים , על דוד או על המשיח. ומלת רגשו - התחברו , כמו "מרגשת פועלי און" (תה' סד , ג). [?] אמר , שמלת רגשו - כמו "המון" (יש' יג , ד) ו"קול שאון" (שם) , וכן פירש "מרגשת" , גם "בית (בנוסחנו: בבית) אלהים נהלך ברגש" (תה' נה , טו); גם הוא נכון בעבור ולאומים יהגו ריק. אם זה על המשיח - הנה הוא על גוג ומגוג , ואם על דוד - הוא על הגוים שהיו סביבות ירושלם שנלחמו עמו , כמו ארמים ואדום ופלשתים ועמלק (ראה ש"ב ח).

למה רגשו גוים - זה המזמור הוא המזמור השני , וכן מצאנו אותו בכל הספרים המדויקים , שהוא ראש מזמור; ובחשבון כתוב בו 'שני'. ומקצת רבותינו אמרו (ברכות ט , ב) , כי 'אשרי' (תה' א) ו'למה רגשו גוים' מזמור אחד; ואמרו (ברכות י , א): כל פרשה שהיתה חביבה לדוד , פתח בה ב'אשרי' וסיים ב'אשרי' , וזאת הפרשה פתח "אשרי האיש" (תה' א , א) וסיים "אשרי כל חוסי בו" (להלן , יב). וטעם למה נסמך מזמור זה למזמור זה , לא נודע אצלנו למה סדר אותם בסדר שהם מסודרים , כי אינם מסודרים על סדר המעשים. כי הנה המזמור השלישי הוא על דבר אבשלום , ואחריו כמה מזמורים שהיה ענינם קודם מעשה אבשלום זמן רב; והנה בסוף הספר מזמור קמ"א , 'בהיותו במערה תפלה' , שהיה על שאול; לפיכך לא נוכל לפרש כי נסדרו המזמורים על סדר המעשים. וזה המזמור אמרו דוד בתחלת מלכותו , שנתקבצו הגוים עליו , כמו שנאמר "וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד" (ש"ב ה , יז); וזהו שאמר: רגשו , שכל פלשתים עלו; ורגשו - ענין קבוץ והמון רב , כמו "מרגשת פועלי און" (תה' סד , ג); ותרגום "והשבתי את המון מצרים" (יח' ל , י): "ואבטילית רגשת מצראי". יהגו ריק - כי בבאם למלחמה היו מדברים גבוהות , לפי שנצחו את ישראל במלחמת שאול ובניו , ומת שאול ובניו ומגפה גדולה היתה בעם (ראה ש"א לא , ו); ועד עתה לא היה מלך אחר לישראל מעת שמת שאול. ואמר , כי ריק הוא כל דבריהם.

ומה שנאמר אחריו למה רגשו גוים - רבותינו ז"ל כתבו , שהכל מזמור אחד. והוא שאמרו עליו (ברכות ט , ה): "אשרי האיש" (תה' א , א) ולמה רגשו - חדא פרשתא היא; וזהו שאמרו עליו (ברכות י , א): פתח ב"אשרי" (תה' א , א) וסיים ב"אשרי" (להלן , יב). ומכל מקום בכל הספרים המדוייקים מצאנו בו שהוא מזמור אחר , שני לזה הראשון. ואולי כוונת רבותינו ז"ל , שאע"פ שהם שנים , הכל ענין אחד , והשני נגרר אחר הראשון. ועל דרך זה פרשו קצת חכמינו; אמרו: למה רגשו וכו' - כלומר: אחר שזה שכתבנו נודע מדרך החכמה , למה יתעוררו המשתדלים בהצלחות זה העולם , והם הנקראים "מלכי ארץ" (להלן , ב) בהשיגם אלו ההצלחות המדומות , לדבר "על יי' ועל משיחו" (שם) רוצה לומר: החכם השלם , שהוא המשוח בשמן קדשו - עד שיאמרו: "ננתקה את מוסרותינו" (להלן , ג) , רוצה לומר: לפרוק עול מלכות שמים ועול מצוות - עד ש"יושב בשמים ישחק" (להלן , ד) , לומר , שכל השגתם והצלחתם שחוק ולעג , ובסוף "ידבר אלימו באפו" (להלן , ה). ואמר על השלם: "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי" (להלן , ו) - שהוא מקום תכלית השלמות. והשלם ישבח ויספר חוקו ויאמר: "יי' אמר אלי בני אתה אני היום ילידתיך" (להלן , ז) - כדרך "הוא יקראני אבי אתה" (תה' פט , כז) - רומז על השגחתו מכבודו והדּמּוֹת אליו כפי יכלתו , שזהו משל הלידה. ואמר "שאל ממני" (להלן , ח) - כי החכם , הוא המושל על האחרים , ייעד שתכלה הצלחתם , והוא ענין "תרועם בשבט ברזל" (להלן , ט) וגו'. והורה לאחרים שישובו ויכנעו לשּׁם , והוא שאמר "ועתה מלכים השכילו" וגו' (להלן , י) , "עבדו את יי' ביראה" (להלן , יא); וכן שיציינו עצמם בנקיות ותמימות , והוא ענין "נשקו בר" וגו' (להלן , יב). אבל לפי הפשט יראה שהוא נאמר על ענין אחר. ונתחיל בביאורו על דרך הפשט , ונאמר: למה רגשו גוים וגו' - צריך שתדע , שהמזמורים לא נכתבו בזה הספר על סדר המעשים שארעו לדוד; שהרי במזמור שאחר זה נאמר בהדיא "בברחו מפני אבשלום בנו" (תה' ג , א) , ונאמרו אחריו כמה מזמורים על דברים שארעוהו קודם מעשה אבשלום; אלא שלא נאמרו על הסדר. ושמא אף הוא לא חברם על הסדר , רק כפי אשר ישים האלהים בפיו (ע"פ במ' כב , לח) והיה כותבם על הסדר שהיה מחברם , לא כסדר המעשים. וזה המזמור , דעת רוב מפרשים שאמָרוֹ דוד בתחלת מלכותו , או משורר אחר עליו , על אותו זמן שנתקבצו הגוים עליו; כדכתיב "וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד... וילך (בנוסחנו: וירד) אל המצודה. ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים" וגו' , עד "ויכם שם דוד ויאמר פרץ יי' את אויבי לפני כפרץ מים" (ראה ש"ב ה , יז - כ). וכן פעם שנית נאמר שם "ויוסיפו עוד פלשתים לעלות" וגו' , עד "ויך את פלשתים מגבע עד בואך גזר" (שם , כב - כה). ועל נסים אלו ונצוחין שעשה בתחלת מלכותו שבח את האל , ושורר הוא או אחר עליו. למה רגשו גוים - כלומר: למה רעשו. וכן יהגו ריק - כלומר , שידברו גבוהות להבל וריק.

למה רגשו גוים. מזמור זה אמר דוד על עצמו , כשנמשח מלך על ישראל ונתקבצו הפלשתים להלחם עליו , כמו שכתוב בשמואל "וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך... ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד" וגו' (ש"ב ה , יז). ועל התשועה שעשה לו אז הבורא והכה אותם פעמים , חבר זה המזמור. רגשו - לשון קיבוץ , כמו "בית (בנוסחנו: בבית) אלהים נהלך ברגש" (תה' נה , טו). יהגו ריק - כלומר: כל עצתם והסכמתם היא לריק , כי לא יוכלו לעמוד לפני ישועת הבורא.