תנ"ך - ואני
נסכתי
מלכי
על־ציון
הר־קדשי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֭אֲנִי
נָסַ֣כְתִּי
מַלְכִּ֑י
עַל־צִ֝יּ֗וֹן
הַר־קָדְשִֽׁי:
(תהלים פרק ב פסוק ו)
וַאֲנִי
נָסַכְתִּי
מַלְכִּי
עַל־צִיּוֹן
הַר־קָדְשִׁי:
(תהלים פרק ב פסוק ו)
ואני
נסכתי
מלכי
על־ציון
הר־קדשי:
(תהלים פרק ב פסוק ו)
ואני
נסכתי
מלכי
על־ציון
הר־קדשי:
(תהלים פרק ב פסוק ו)
וַאֲנָא
רַבֵּיתִי
מַלְכִּי
וּמַנִּיתֵיהּ
עַל
צִיּוֹן
טוּר
מַקְדְּשִׁי
:
ואני
-
ס"ז
ראשי
פסוקים:
בר'
ו
,
יז;
ט
,
ט;
מח
,
ז
,
כב;
שמ'
ג
,
יט;
ז
,
ג;
יד
,
יז;
לא
,
ו;
וי'
כ
,
ג;
במ'
ג
,
יב;
יח
,
ו;
יהו'
ח
,
ה;
ש"א
יט
,
ג;
כ
,
כ;
ש"ב
יג
,
יג;
יש'
מט
,
ד;
נט
,
כא;
יר'
א
,
יח;
ה
,
ד;
יא
,
יט;
יז
,
טז;
כג
,
ג;
כו
,
יד;
מ
,
י;
יח'
ד
,
ה;
לד
,
כד;
הו'
ה
,
יב;
ז
,
טו;
יונה
ב
,
ה
,
י;
ד
,
יא;
מי'
ז
,
ז;
חב'
ג
,
יח;
זכ'
ב
,
ט;
תה'
ב
,
ו;
ה
,
ח;
יג
,
ו;
כו
,
יא;
ל
,
ז;
לא
,
טו
,
כג;
לה
,
יג;
לח
,
יד;
מ
,
יח;
מא
,
יג;
נב
,
י;
נט
,
יז;
סט
,
יד
,
ל;
ע
,
ו;
עא
,
יד;
עג
,
ב
,
כב
,
כג
,
כח;
עה
,
י;
פח
,
יד;
קט
,
כה;
איוב
יט
,
כה;
רות
ד
,
ד;
דנ'
ח
,
ה
,
כז;
י
,
ח;
יא
,
א;
יב
,
ח;
נחמ'
ו
,
י;
דה"ב
ו
,
ב.
נסכתי
-
ל';
על
-
ציון
-
ל'.
אז
ידבר
אלימו
-
ומה
הוא
הדבור?
-
ואני
נסכתי
מלכי;
למה
רגשתם
,
ואני
מיניתי
לי
את
זה
לנסוך
ולמלוך
על
ציון
הר
קדשי?!
(ראה
שו"ט
ב
,
ח).
ואני
נסכתי
-
המלכתי.
והטעם
,
שהוא
נסיכי;
כמו
חמשת
מלכי
מדין
,
שהיו
נסיכי
סיחון
(ראה
במ'
לא
,
ח).
ודע
,
כי
ה'סמיכה'
-
פעם
היא
מהנכבד
לנבזה
,
והפך
הדבר;
כמו
"אתה
הוא
מלכי
אלהים"
(תה'
מד
,
ה)
-
ואני
נסכתי
מלכי;
"יי'
הוא
נחלתו"
(דב'
י
,
ט)
-
"והם
עמך
ונחלתך"
(דב'
ט
,
כט);
וכמוהו
"להשתחות
לְמלך
יי'
צבאות"
(זכ'
יד
,
טז)
שהוא
המשיח
,
כדרך
"וישתחוו
לו
כל
מלכים"
(תה'
עב
,
יא);
כי
אילו
היה
על
השם
,
היה
הלמ"ד
פתוח.
ואני
נסכתי
מלכי
-
אמר:
איך
יחשבו
הם
לעקור
מלכות
בית
דוד
,
ואני
המלכתיו?!
ומלת
נסכתי
-
ענין
קצינוּת
וגדוּלה
,
כמו
"נסיכי
סיחון"
(יהו'
יג
,
כא);
"וגם
אלהיהם
עם
נסיכיהם"
(דנ'
יא
,
ח).
ומלכי
-
רוצה
לומר:
המלך
שלי
,
כי
אני
המלכתיו
,
כמו
שאומר
"כי
ראיתי
בבניו
לי
מלך"
(ש"א
טז
,
א)
,
רוצה
לומר:
"לי"
-
לעבודתי;
וכן
אמר:
מלכי.
ויאמר
בהפך:
"ואלהים
מלכי
מקדם"
(תה'
עד
,
יב)
,
רוצה
לומר:
המולך
עלי;
וכן
שמוש
אותיות
הכנוי.
וכן
"הסר
מעלי
נגעך"
(תה'
לט
,
יא)
-
"מנגד
נגעי
יעמדו"
(תה'
לח
,
יב);
"ושמחתים
בבית
תפלתי"
(יש'
נו
,
ז)
-
"שמעתי
את
תפלתך"
(מ"א
ט
,
ג);
והדומים
להם
,
כמו
שבארנו
בספר
'מכלל'
בחלק
הדקדוק
ממנו
(לג
,
א
-
ב).
ואמר:
על
ציון
הר
קדשי
,
לפי
שלא
נכבשה
מצודת
ציון
עד
שבא
דוד
וכבשה;
לפיכך
נקרא
ציון
וירושלם
'עיר
דוד'.
ואחר
שכבשה
,
נאספו
פלשתים
להלחם
בו.
ואמר:
ואני
נסכתי
מלכי
-
פירשו
בו
(ראה
רד"ק)
שהוא
מאמר
המשורר
,
כאלו
האל
יתעלה
ידבר;
כלומר:
איך
יחשבו
הם
לבטל
מלכותו
,
ואני
המלכתיו?!
ונסכתי
-
מלשון
"נסיכי
אדם"
(מי'
ה
,
ד);
ומלכי
-
רוצה
לומר:
המלך
שלי;
כלומר
,
שהוא
מלך
והוא
שלי.
והפכו:
"ואלהים
מלכי
מקדם"
(תה'
עד
,
יב)
-
רוצה
לומר:
מֶלֶך
עלי.
וזה
יקרא
(יקרֶה)
תמיד
לשימוש
אותיות
הכנוי
,
כדרך
"שמעתי
את
תפלתך"
(מ"א
ט
,
ג)
-
"ושמחתים
בבית
תפלתי"
(יש'
נו
,
ז);
"הסר
מעלי
נגעך"
(תה'
לט
,
יא)
-
"מנגד
נגעי
יעמודו"
(תה'
לח
,
יב).
ואמר:
נסכתי
מלכי
-
על
דרך
"אני
(בנוסחנו:
אנכי)
משחתיך
למלך
על
ישראל"
(ש"ב
יב
,
ז).
ויש
לפרש
,
שהוא
מאמר
דוד;
כלומר:
איך
חשבו
להפילני
,
ואני
מעבדי
האל
,
והאמרתי
ויחדתי
שמו
,
ונשאתי
ורוממתי
מלכותו
על
ציון
וגו'?!
אז
ידבר
אלימו
-
הבורא
,
באפו.
ומה
אומר
להן?
אני
נסכתי
מלכי
-
אני
נסכתי
את
דוד
להיות
מלכי
על
ציון
-
ואתם
מִתְוַעֲדים
להעבירו?!
בתימה.