תנ"ך - תהלים פרק ב פסוק ו - ואני נסכתי מלכי על־ציון הר־קדשי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קָדְשִֽׁי: (תהלים פרק ב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי: (תהלים פרק ב פסוק ו)

טקסט בלבד:

ואני נסכתי מלכי על־ציון הר־קדשי: (תהלים פרק ב פסוק ו)

תיקון קוראים:

ואני נסכתי מלכי על־ציון הר־קדשי: (תהלים פרק ב פסוק ו)
וַאֲנָא רַבֵּיתִי מַלְכִּי וּמַנִּיתֵיהּ עַל צִיּוֹן טוּר מַקְדְּשִׁי :

ואני - ס"ז ראשי פסוקים: בר' ו , יז; ט , ט; מח , ז , כב; שמ' ג , יט; ז , ג; יד , יז; לא , ו; וי' כ , ג; במ' ג , יב; יח , ו; יהו' ח , ה; ש"א יט , ג; כ , כ; ש"ב יג , יג; יש' מט , ד; נט , כא; יר' א , יח; ה , ד; יא , יט; יז , טז; כג , ג; כו , יד; מ , י; יח' ד , ה; לד , כד; הו' ה , יב; ז , טו; יונה ב , ה , י; ד , יא; מי' ז , ז; חב' ג , יח; זכ' ב , ט; תה' ב , ו; ה , ח; יג , ו; כו , יא; ל , ז; לא , טו , כג; לה , יג; לח , יד; מ , יח; מא , יג; נב , י; נט , יז; סט , יד , ל; ע , ו; עא , יד; עג , ב , כב , כג , כח; עה , י; פח , יד; קט , כה; איוב יט , כה; רות ד , ד; דנ' ח , ה , כז; י , ח; יא , א; יב , ח; נחמ' ו , י; דה"ב ו , ב.

נסכתי - ל'; על - ציון - ל'.

אז ידבר אלימו - ומה הוא הדבור? - ואני נסכתי מלכי; למה רגשתם , ואני מיניתי לי את זה לנסוך ולמלוך על ציון הר קדשי?! (ראה שו"ט ב , ח).

ואני נסכתי - המלכתי. והטעם , שהוא נסיכי; כמו חמשת מלכי מדין , שהיו נסיכי סיחון (ראה במ' לא , ח). ודע , כי ה'סמיכה' - פעם היא מהנכבד לנבזה , והפך הדבר; כמו "אתה הוא מלכי אלהים" (תה' מד , ה) - ואני נסכתי מלכי; "יי' הוא נחלתו" (דב' י , ט) - "והם עמך ונחלתך" (דב' ט , כט); וכמוהו "להשתחות לְמלך יי' צבאות" (זכ' יד , טז) שהוא המשיח , כדרך "וישתחוו לו כל מלכים" (תה' עב , יא); כי אילו היה על השם , היה הלמ"ד פתוח.

ואני נסכתי מלכי - אמר: איך יחשבו הם לעקור מלכות בית דוד , ואני המלכתיו?! ומלת נסכתי - ענין קצינוּת וגדוּלה , כמו "נסיכי סיחון" (יהו' יג , כא); "וגם אלהיהם עם נסיכיהם" (דנ' יא , ח). ומלכי - רוצה לומר: המלך שלי , כי אני המלכתיו , כמו שאומר "כי ראיתי בבניו לי מלך" (ש"א טז , א) , רוצה לומר: "לי" - לעבודתי; וכן אמר: מלכי. ויאמר בהפך: "ואלהים מלכי מקדם" (תה' עד , יב) , רוצה לומר: המולך עלי; וכן שמוש אותיות הכנוי. וכן "הסר מעלי נגעך" (תה' לט , יא) - "מנגד נגעי יעמדו" (תה' לח , יב); "ושמחתים בבית תפלתי" (יש' נו , ז) - "שמעתי את תפלתך" (מ"א ט , ג); והדומים להם , כמו שבארנו בספר 'מכלל' בחלק הדקדוק ממנו (לג , א - ב). ואמר: על ציון הר קדשי , לפי שלא נכבשה מצודת ציון עד שבא דוד וכבשה; לפיכך נקרא ציון וירושלם 'עיר דוד'. ואחר שכבשה , נאספו פלשתים להלחם בו.

ואמר: ואני נסכתי מלכי - פירשו בו (ראה רד"ק) שהוא מאמר המשורר , כאלו האל יתעלה ידבר; כלומר: איך יחשבו הם לבטל מלכותו , ואני המלכתיו?! ונסכתי - מלשון "נסיכי אדם" (מי' ה , ד); ומלכי - רוצה לומר: המלך שלי; כלומר , שהוא מלך והוא שלי. והפכו: "ואלהים מלכי מקדם" (תה' עד , יב) - רוצה לומר: מֶלֶך עלי. וזה יקרא (יקרֶה) תמיד לשימוש אותיות הכנוי , כדרך "שמעתי את תפלתך" (מ"א ט , ג) - "ושמחתים בבית תפלתי" (יש' נו , ז); "הסר מעלי נגעך" (תה' לט , יא) - "מנגד נגעי יעמודו" (תה' לח , יב). ואמר: נסכתי מלכי - על דרך "אני (בנוסחנו: אנכי) משחתיך למלך על ישראל" (ש"ב יב , ז). ויש לפרש , שהוא מאמר דוד; כלומר: איך חשבו להפילני , ואני מעבדי האל , והאמרתי ויחדתי שמו , ונשאתי ורוממתי מלכותו על ציון וגו'?!

אז ידבר אלימו - הבורא , באפו. ומה אומר להן? אני נסכתי מלכי - אני נסכתי את דוד להיות מלכי על ציון - ואתם מִתְוַעֲדים להעבירו?! בתימה.