תנ"ך - מזמור לדוד ס ה' רעי לא אחסר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד ס יְהוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר: (תהלים פרק כג פסוק א)

טקסט וניקוד:

מִזְמוֹר לְדָוִד ס יְהוָה רֹעִי לֹא אֶחְסָר: (תהלים פרק כג פסוק א)

טקסט בלבד:

מזמור לדוד ס ה' רעי לא אחסר: (תהלים פרק כג פסוק א)

תיקון קוראים:

מזמור לדוד ס יהוה רעי לא אחסר: (תהלים פרק כג פסוק א)
תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד יְיָ דְּזָן לְעַמֵּיהּ בְּמַדְבְּרָא לָא חֲסַרוּן כּוֹלָּא :

מזמור לדוד - ח' ראשי פסוקים: ראה תה' ג , א. רעי - ה' (וחסר): יש' לח , יב; מד , כח; זכ' יא , יז; יג , ז; *תה' כג , א.

רעי ה' וסימ' האמר לכורש דורי נסע ונגלה הוי רעי האליל יי' רעי לא אחסר חרב עורי על רעי .

רעי - ה'.

מזמור לדוד יי' רועי לא אחסר - אמרו רבותינו (ראה שו"ט כד , ג): כל מקום שנאמר 'מזמור לדוד' , מנגן ואחר כך שורה עליו שכינה: מזמור , להביא רוח הקודש לדוד; וכל שנאמר בו 'לדוד מזמור' - שרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה. יי' רועי - [במדבר הזה שאני הולך בו] בטוח אני , שלא אחסר כלום.

מזמור לדוד יי' רועי לא אחסר - זה המזמור נכבד; ודמה עצמו כשה שמשענתו על הרועה. והנה השם הוא הרועה אותי , על כן לא אחסר כל; והטעם: לא יחסר לי מה שאני צריך. כדרך 'מלא'.

מזמור לדוד - המזמור הזה אמרו דוד על עצמו , כשיצא מצרה לרוָחה; או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות; לפיכך סמכוֹ למזמור שלמעלה מזה. ובדרש (שו"ט כג , ו) מפרש אותו על שני פנים: ו"בנאות דשא ירביצני" (להלן , ב) מדבר דוד , בשעה שברח מפני שאול; מה כתוב שם? "וילך דוד ויבא" עד "יער חרת" (ש"א כב , ה); ולמה נקרא שמו "יער חרת"? שהיה מנוגב כחרת הזה , והרטיבו הקדוש ברוך הוא מעין טובו של העולם הבא , שנאמר "כמו חלב ודשן תשבע נפשי" (תה' סג , ו). "נפשי ישובב" (להלן , ג) - זה המלכות , שלא היה עלי זכות אלא "למען שמו" (שם). "גם כי אלך בגיא צלמות" (להלן , ד) - זה מדבר זיף; "לא אירא רע" - למה? "כי אתה עמדי" (שם). "שבטך" (שם) - אלו היסורין , "ומשענתך" (שם) - זו תורה; "תערך לפני שלחן" (להלן , ה) , זה המלכות; "נגד צוררי" (שם) - דואג ואחיתופל. "דשנת בשמן ראשי" (שם) - יכול על ידי יסורין? תלמוד לומר: "אך טוב" (להלן , ו); יכול בעולם הזה? תלמוד לומר: "וחסד ירדפוני... לארך ימים" (שם) - זה בית המקדש. ורבנן פתרין קרא בישראל (שו"ט כג , ז): "בנאות דשא ירביצני" (להלן , ב) - "אני ארעה צאני ואני ארביצם" (יח' לד , טו). "על מי מנוחות ינהלני" (להלן , ב) - "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה" וגו' "ועלהו לתרופה" (יח' מז , יב); רב ושמואל: חד אמר: לתרופואן , וחד אמר: להתיר פה אלמים; ורבי יוחנן אמר: להתיר פה עקרות (ראה שה"ר ד , כז). "נפשי ישובב" (להלן , ג) - זה טובו של עולם הבא. ועתה נפרש המזמור על דרך פשוטו: יי' רועי - המשיל עצמו לשה , והאל רועה אותו , ואמר: יי' רועי; וכיון שהוא רועה אותי , לא אחסר דבר.

מזמור לדוד יי' רועי לא אחסר. כונת המזמור - יש מפרשים בה (ראה רד"ק) , שהוא אמרו על עצמו כשניצל מצרותיו , "ונחל יי' את יהודה חלקו" (זכ' ב , טז) , ונחל המלכות בשופי. ו"גם כי אלך בגיא צלמות" (להלן , ד) - פירושו , שאע"פ שהיו לו בכל זמן מלחמות וצרות , לא היה ירא מהם. ויש לפרשו נבואה עתידה על מלך המשיח , בצאת ישראל מן הגלות הזה הארוך; והוא שנסמך למזמור שלמעלה הימנו. ואף רבותינו (שו"ט כג , י , ז) נחלקו בו לפרשו בשני פנים הללו. ואמר תחלה: יי' רועי - על דרך "צאן מרעיתי אדם אתם" (יח' לד , לא) , רוצה לומר: מנהיגִי; ואחר שהוא מנהיגי ומשגיח בי , לא אחסר דבר.

יי' רועי - ומפני זה לא אהיה חסר כלום.
ריכוז קישורים