תנ"ך - מזמור
לדוד
ס
ה'
רעי
לא
אחסר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִ֑ד
ס
יְהוָ֥ה
רֹ֝עִ֗י
לֹ֣א
אֶחְסָֽר:
(תהלים פרק כג פסוק א)
מִזְמוֹר
לְדָוִד
ס
יְהוָה
רֹעִי
לֹא
אֶחְסָר:
(תהלים פרק כג פסוק א)
מזמור
לדוד
ס
ה'
רעי
לא
אחסר:
(תהלים פרק כג פסוק א)
מזמור
לדוד
ס
יהוה
רעי
לא
אחסר:
(תהלים פרק כג פסוק א)
תּוּשְׁבַּחְתָּא
לְדָוִד
יְיָ
דְּזָן
לְעַמֵּיהּ
בְּמַדְבְּרָא
לָא
חֲסַרוּן
כּוֹלָּא
:
מזמור
לדוד
-
ח'
ראשי
פסוקים:
ראה
תה'
ג
,
א.
רעי
-
ה'
(וחסר):
יש'
לח
,
יב;
מד
,
כח;
זכ'
יא
,
יז;
יג
,
ז;
*תה'
כג
,
א.
רעי
ה'
וסימ'
האמר
לכורש
דורי
נסע
ונגלה
הוי
רעי
האליל
יי'
רעי
לא
אחסר
חרב
עורי
על
רעי
.
מזמור
לדוד
יי'
רועי
לא
אחסר
-
אמרו
רבותינו
(ראה
שו"ט
כד
,
ג):
כל
מקום
שנאמר
'מזמור
לדוד'
,
מנגן
ואחר
כך
שורה
עליו
שכינה:
מזמור
,
להביא
רוח
הקודש
לדוד;
וכל
שנאמר
בו
'לדוד
מזמור'
-
שרתה
עליו
שכינה
ואחר
כך
אמר
שירה.
יי'
רועי
-
[במדבר
הזה
שאני
הולך
בו]
בטוח
אני
,
שלא
אחסר
כלום.
מזמור
לדוד
יי'
רועי
לא
אחסר
-
זה
המזמור
נכבד;
ודמה
עצמו
כשה
שמשענתו
על
הרועה.
והנה
השם
הוא
הרועה
אותי
,
על
כן
לא
אחסר
כל;
והטעם:
לא
יחסר
לי
מה
שאני
צריך.
כדרך
'מלא'.
מזמור
לדוד
-
המזמור
הזה
אמרו
דוד
על
עצמו
,
כשיצא
מצרה
לרוָחה;
או
נאמר
על
ישראל
שיאמרו
כן
בצאתם
מהגלות;
לפיכך
סמכוֹ
למזמור
שלמעלה
מזה.
ובדרש
(שו"ט
כג
,
ו)
מפרש
אותו
על
שני
פנים:
ו"בנאות
דשא
ירביצני"
(להלן
,
ב)
מדבר
דוד
,
בשעה
שברח
מפני
שאול;
מה
כתוב
שם?
"וילך
דוד
ויבא"
עד
"יער
חרת"
(ש"א
כב
,
ה);
ולמה
נקרא
שמו
"יער
חרת"?
שהיה
מנוגב
כחרת
הזה
,
והרטיבו
הקדוש
ברוך
הוא
מעין
טובו
של
העולם
הבא
,
שנאמר
"כמו
חלב
ודשן
תשבע
נפשי"
(תה'
סג
,
ו).
"נפשי
ישובב"
(להלן
,
ג)
-
זה
המלכות
,
שלא
היה
עלי
זכות
אלא
"למען
שמו"
(שם).
"גם
כי
אלך
בגיא
צלמות"
(להלן
,
ד)
-
זה
מדבר
זיף;
"לא
אירא
רע"
-
למה?
"כי
אתה
עמדי"
(שם).
"שבטך"
(שם)
-
אלו
היסורין
,
"ומשענתך"
(שם)
-
זו
תורה;
"תערך
לפני
שלחן"
(להלן
,
ה)
,
זה
המלכות;
"נגד
צוררי"
(שם)
-
דואג
ואחיתופל.
"דשנת
בשמן
ראשי"
(שם)
-
יכול
על
ידי
יסורין?
תלמוד
לומר:
"אך
טוב"
(להלן
,
ו);
יכול
בעולם
הזה?
תלמוד
לומר:
"וחסד
ירדפוני...
לארך
ימים"
(שם)
-
זה
בית
המקדש.
ורבנן
פתרין
קרא
בישראל
(שו"ט
כג
,
ז):
"בנאות
דשא
ירביצני"
(להלן
,
ב)
-
"אני
ארעה
צאני
ואני
ארביצם"
(יח'
לד
,
טו).
"על
מי
מנוחות
ינהלני"
(להלן
,
ב)
-
"ועל
הנחל
יעלה
על
שפתו
מזה
ומזה"
וגו'
"ועלהו
לתרופה"
(יח'
מז
,
יב);
רב
ושמואל:
חד
אמר:
לתרופואן
,
וחד
אמר:
להתיר
פה
אלמים;
ורבי
יוחנן
אמר:
להתיר
פה
עקרות
(ראה
שה"ר
ד
,
כז).
"נפשי
ישובב"
(להלן
,
ג)
-
זה
טובו
של
עולם
הבא.
ועתה
נפרש
המזמור
על
דרך
פשוטו:
יי'
רועי
-
המשיל
עצמו
לשה
,
והאל
רועה
אותו
,
ואמר:
יי'
רועי;
וכיון
שהוא
רועה
אותי
,
לא
אחסר
דבר.
מזמור
לדוד
יי'
רועי
לא
אחסר.
כונת
המזמור
-
יש
מפרשים
בה
(ראה
רד"ק)
,
שהוא
אמרו
על
עצמו
כשניצל
מצרותיו
,
"ונחל
יי'
את
יהודה
חלקו"
(זכ'
ב
,
טז)
,
ונחל
המלכות
בשופי.
ו"גם
כי
אלך
בגיא
צלמות"
(להלן
,
ד)
-
פירושו
,
שאע"פ
שהיו
לו
בכל
זמן
מלחמות
וצרות
,
לא
היה
ירא
מהם.
ויש
לפרשו
נבואה
עתידה
על
מלך
המשיח
,
בצאת
ישראל
מן
הגלות
הזה
הארוך;
והוא
שנסמך
למזמור
שלמעלה
הימנו.
ואף
רבותינו
(שו"ט
כג
,
י
,
ז)
נחלקו
בו
לפרשו
בשני
פנים
הללו.
ואמר
תחלה:
יי'
רועי
-
על
דרך
"צאן
מרעיתי
אדם
אתם"
(יח'
לד
,
לא)
,
רוצה
לומר:
מנהיגִי;
ואחר
שהוא
מנהיגי
ומשגיח
בי
,
לא
אחסר
דבר.
יי'
רועי
-
ומפני
זה
לא
אהיה
חסר
כלום.