תנ"ך - מזמור לדוד ס הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד ס הָב֣וּ לַ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז: (תהלים פרק כט פסוק א)

טקסט וניקוד:

מִזְמוֹר לְדָוִד ס הָבוּ לַיהוָה בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיהוָה כָּבוֹד וָעֹז: (תהלים פרק כט פסוק א)

טקסט בלבד:

מזמור לדוד ס הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז: (תהלים פרק כט פסוק א)

תיקון קוראים:

מזמור לדוד ס הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז: (תהלים פרק כט פסוק א)
תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד הֲבוּן קֳדָם יְיָ תּוּשְׁבַּחְתָּא כִּיתֵּי מַלְאֲכַיָּא הֲבוּן קָדָם יְיָ אִיקָר וְעוּשְׁנָא :

מזמור לדוד - ח' ראשי פסוקים: ראה תה' ג , א. אלים - ז' (בלישנא): יש' נז , ה; תה' כט , א; פט , ז; איוב מא , יז; דנ' יא , לו; דה"א כט , כא; דה"ב כט , כב.

מזמור לדוד - ח' רא' פס'.

הבו ליי' - הכונו ליי' והכינו לו , אתם , בני אילי הארץ; מכאן שאומרים 'אבות' (ראה ר"ה לב , א); [ומנחם (מחברת: 'הב') חבר הבו - לשון נתינה. אילים - שרים.] הבו ליי' כבוד ועוז - מכאן שאומרים 'גבורות' (ראה ר"ה לב , א).

מזמור... הבו ליי' בני אלים. הבו - אולי תשתנה תנועת הה"א בעבור אות הגרון , כמו "את אשר תאפו אפו" (שמ' טז , כג). ובני אלים - הם הכֹּכָבִים , והעד: "ברון יחד כוכבי בקר" , ואחריו: "כל בני אלהים" (איוב לח , ז); והטעם כפול. וטעם להזכיר הככבים , כי כפי מערכתם ירדו הגשמים בעזרת אלהי האלהים. והזכיר פעם אחרת הבו ליי' - כי כן תמיד , על דרך "נשאו נהרות יי'..." (תה' צג , ג). וטעם הבו ליי' - בדבור , על דרך "תנו עז" (תה' סח , לה); שתודו , שהעוז והכבוד לשם לבדו. וטעם והשתחוו (לפנינו: השתחוו) - כהשתחוות העבד לאדוניו ברצותו לעשות את אשר יצונו; והטעם: אין יכולת בכוכבים לשנות את תנועתם ודרכי מערכתם.

מזמור לדוד הבו ליי' בני אלים כבוד ועוז - כמו "תנו ליי' אלהיכם כבוד" (יר' יג , טז); "תנו עז לאלהים" (תה' סח , לה); והנתינה - בדבור ובהודאה. והכפל כמנהג הלשון , לחזק הדבר. וכפל עוד ואמר:

הבו ליי' בני אלים וכו' - רבותינו דרשוהו (מכיל' יתרו בחדש ה) על מתן תורה; ובני אלים - כנוי לבני ישראל , שהם בני האבות הנבחרים. וקצת מפרשים פרשוהו (ראה רש"י וראב"ע) על נפלאות הבורא הנראים בארץ , כמטר והרעם והברק והדומים להם; ובני אלים - הם הכוכבים , שהדברים באים מצד מערכתם ברצון האל; כאמרו "ברן יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים" (איוב לח , ז). והמזמור ימשך כלו על אופני כל אחד מן הפירושים , כמו שיתבאר בפירושי המפרשים. והעקר בו הוא מה שפרשו אחרוני המפרשים (ראה רד"ק) , שהוא נבואה לעתיד , לימות המשיח ובמלחמת גוג ומגוג. והוא אצלי , שאחר שזכר בשלפניו הֵעָזְרוֹ והושיעו מאויביו , ואמר דרך כלל על העם "הושיעה את עמך" , וכן "ורעם ונשאם עד העולם" (תה' כח , ט) - נבא על התשועה האחרונה. והמשיל מלכי האומות ל"ארזים" , וייחס דמיונם ל"ארזי לבנון" (להלן , ה) , שהם היותר חזקים; וכן אמר "הנה אשור ארז בלבנון" (יח' לא , ג). והזכיר "לבנון ושריון" (להלן , ו) - שהם שמות הרים גדולים , משל על תקיפיהם; על דרך "ההרים ימושו" (יש' נד , י); "המעתיק הרים" וכו' (איוב ט , ה). והמשילם במים (ראה להלן , ג) , לרוב שפע טובם; ואמר שיחריב מימיהם , כדרך "והחרבתי את ימה" (יר' נא , לו). או שיהיה כן דרך פלא , כמו שביארנו באמרו "והחרים יי' את לשון ים מצרים" (יש' יא , טו). וכן קראם "אילות" (להלן , ט) , לרוב קלותם. ואמרוֹ על זה הבו ליי' בני אלים - רוצה לומר: ישראל , שהם בני האבות הנבחרים. ואלים - פירושו: תקיפים. או הוא כמו "בני אלהים" (ראה איוב א , ו) , כדרך "בנים אתם ליי' אלהיכם" (דב' יד , א). וכמוהו (כמו: הבו ליי'... הבו ליי') , לדעת קצת (ראה ראב"ע) , "מי כמוך באלים יי'" (שמ' טו , יא). ואמר שיתנו ליי' כבוד ועוז - רוצה לומר , שישבחוהו , ויודו כי לו הממשלה והכבוד. ולשון הבו - כלומר , שיחסוה לו לבדו.

הבו ליי' - כמו "הבו גודל" (דב' לב , ג); כלומר: תנו ליי' , בני אברהם , יצחק ויעקב , שהיו אילי הארץ; ומה תנו לו? כבוד ועוז.
ריכוז קישורים