תנ"ך - רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רַבִּים֮ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים סֶֽלָה: (תהלים פרק ג פסוק ג)

טקסט וניקוד:

רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה: (תהלים פרק ג פסוק ג)

טקסט בלבד:

רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה: (תהלים פרק ג פסוק ג)

תיקון קוראים:

רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה: (תהלים פרק ג פסוק ג)
סַגִּיאִין דְּאָמְרִין לְנַפְשִׁי לֵית פּוּרְקָנָא לֵיהּ בֵּאלָהָא לְעָלְמִין :

אין ישועתה לו - ח' שישלן ברובה ולא פסקן (כלומר: שמונה פסוקים בספרי אמ"ת , בהם בא הטעם המשרת שלשלת קטנה): תה' ג , ג; לד , ח; סה , ב; סח , טו; עב , ג; קלז , ט; מש' א , ט; ו , כז. ישועתה - ב': יונה ב , י; תה' ג , ג.

ישועתה - ב' אשר נדרתי אשלמה.

אין ישועתה לו - לפי שבא על אשת איש. אומרים לנפשי - על נפשי.

רבים אומרים לנפשי - בעבור נפשי , כדרך "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמ' יד , ג); "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג). ישועתה - התי"ו סימן ללשון נקיבה דרך צחות , כמו "אימתה" (שמ' טו , טז); "בצרתה" (תה' קכ , א). והזכיר על נפשי - 'לו' , כמו "כל נפש שבעה" (בר' מו , כה). ורבים יפרשו סלה - כמו 'לנצח' , ואיננו נכון. ומתרגם ספר 'תהלות' לערלים אמר , כי מלת סלה אין לה טעם , רק היא לתקון טעם הנגון , והעד , כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלשה (חב' ג , ג , ט , יג) , שהיא כדרך תהלות: "על שגיונות" (שם , א) כמו "שגיון לדוד" (תה' ז , א); "למנצח בנגינותי" (חב' ג , יט). והנה , איך יהיה פירוש סלה - לנצח , וכתוב "על מי מריבה סלה" (תה' פא , ח) , ופעם אחת היתה!? גם כתוב: "וקדוש מהר פארן סלה" (חב' ג , ג)! ויש אומרים , כי "סלה" שב אל "וקדוש". ועוד כתיב: "ערות יסוד עד צואר סלה" (שם , יג). והנכון , כי טעם סלה - כמו 'כן הוא' , או 'ככה' , ו'אמת הדבר' , ו'נכון הוא'.

רבים אומרים לנפשי - בעבור נפשי; כמו "אמרי לי" (בר' כ , יג); "וישאלו אנשי המקום לאשתו" (בר' כו , ז); והדומים להם. והטעם , כי רבים מחכמי ישראל , כמו אחיתופל ואחרים , היו חושבים כי מיי' היה לו זה העונש על דבר בת שבע , כמו שהיה , אבל היו חושבים שלא תשוב המלוכה לו לעולם. לפיכך היו אחרי אבשלום , ומרדו בו והיו אומרים , כי אין לו חלק לעולם הבא; לפיכך אמר לנפשי. ואמר אין ישועתה לו - אין ישועה לו בעולם הזה , לא ינצל מיד אבשלום; ואין ישועתה לנפשו בעולם הבא. לפיכך אמר גם כן ישועתה , רוצה לומר: ישועה וישועה , כי כל כפל תוספת לכפל ענין; וכן "עזרתה" (תה' מד , כז) - רב עזרה; וכן "תבאתה" (דב' לג , טז); "נפלאתה" (ש"ב א , כו); "החבאתה" (יהו' ו , יז); כמו שכתבתי בחלק הדקדוק מספר 'מכלל' (קי , א - ב). וכן אומר בדרש (שו"ט ג , ג): רבים אומרים - רבים בתורה; דואג , שהיה אב בית דין , כמו שכתוב "אביר הרועים" (ש"א כא , ח); "ואחיתופל יועץ" (דה"א כז , לג) , "כאשר ישאל איש בדבר האלהים" (ש"ב טז , כג); מה היו אומרים? - אפשר אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב , יש לו תשועה?! אין ישועתה לו באלהים סלה! ומלת סלה - רֹב המפרשים אמרו , שהוא כמו 'לעולם'; וכן תרגמו יונתן בתפלת חבקוק (חב' ג , ג , ט , יג): "לעלמין"; וכן היא שגורה זו המלה בתפלתנו בזה הענין. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש , שהוא כמו 'אמת'. ואני אומר , כי איננה מלת ענין; ופירושה לשון הגבהה , מן "סלו המסלה" (יש' סב , י) , כלומר: באותו מקום שהיא נזכרת זאת המלה , היתה הרמת קול המזמור; והראיה , כי לא תמצא זאת המלה אלא בשיר ומזמור , כי לא תמצא אותה אלא בזה הספר , ובתפלת חבקוק שהיתה שיר , כמו שכתוב גם כן "למנצח בנגינותי" (חב' ג , יט).

רבים אומרים לנפשי - רוצה לומר: על נפשי; כמו "אמר לבני ישראל" (ראה שמ' יד , ג). אין ישועתה לו באלהים סלה - רוצה לומר: מעולם; כלומר: אלהים עזבו לרוב חטאיו. או פירושו: אין ישועתה לו , עם כל בטחונו באלהים.

ישועתה - הת"ו יתירה כתי"ו "אימתה" (שמ' טו , טז). סלה - בכל המקרא כולה לא נאמר סלה כי אם בתילים ובחבקוק (ג , ג , ט , יג). ויש מפרשים אותו , שבמקום שאומר סלה , אז היה מכה כלי השיר ומנגן. והוא מלשון "מסילה" (יש' יא , טז).
ריכוז קישורים