תנ"ך - רבים
אמרים
לנפשי
אין
ישועתה
לו
באלהים
סלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רַבִּים֮
אֹמְרִ֪ים
לְנַ֫פְשִׁ֥י
אֵ֤ין
יְֽשׁוּעָ֓תָה
לּ֬וֹ
בֵאלֹהִ֬ים
סֶֽלָה:
(תהלים פרק ג פסוק ג)
רַבִּים
אֹמְרִים
לְנַפְשִׁי
אֵין
יְשׁוּעָתָה
לּוֹ
בֵאלֹהִים
סֶלָה:
(תהלים פרק ג פסוק ג)
רבים
אמרים
לנפשי
אין
ישועתה
לו
באלהים
סלה:
(תהלים פרק ג פסוק ג)
רבים
אמרים
לנפשי
אין
ישועתה
לו
באלהים
סלה:
(תהלים פרק ג פסוק ג)
סַגִּיאִין
דְּאָמְרִין
לְנַפְשִׁי
לֵית
פּוּרְקָנָא
לֵיהּ
בֵּאלָהָא
לְעָלְמִין
:
אין
ישועתה
לו
-
ח'
שישלן
ברובה
ולא
פסקן
(כלומר:
שמונה
פסוקים
בספרי
אמ"ת
,
בהם
בא
הטעם
המשרת
שלשלת
קטנה):
תה'
ג
,
ג;
לד
,
ח;
סה
,
ב;
סח
,
טו;
עב
,
ג;
קלז
,
ט;
מש'
א
,
ט;
ו
,
כז.
ישועתה
-
ב':
יונה
ב
,
י;
תה'
ג
,
ג.
ישועתה
-
ב'
אשר
נדרתי
אשלמה.
אין
ישועתה
לו
-
לפי
שבא
על
אשת
איש.
אומרים
לנפשי
-
על
נפשי.
רבים
אומרים
לנפשי
-
בעבור
נפשי
,
כדרך
"ואמר
פרעה
לבני
ישראל"
(שמ'
יד
,
ג);
"אמרי
לי
אחי
הוא"
(בר'
כ
,
יג).
ישועתה
-
התי"ו
סימן
ללשון
נקיבה
דרך
צחות
,
כמו
"אימתה"
(שמ'
טו
,
טז);
"בצרתה"
(תה'
קכ
,
א).
והזכיר
על
נפשי
-
'לו'
,
כמו
"כל
נפש
שבעה"
(בר'
מו
,
כה).
ורבים
יפרשו
סלה
-
כמו
'לנצח'
,
ואיננו
נכון.
ומתרגם
ספר
'תהלות'
לערלים
אמר
,
כי
מלת
סלה
אין
לה
טעם
,
רק
היא
לתקון
טעם
הנגון
,
והעד
,
כי
לא
תמצא
זאת
המלה
בכל
המקרא
כי
אם
בתפילת
חבקוק
שלשה
(חב'
ג
,
ג
,
ט
,
יג)
,
שהיא
כדרך
תהלות:
"על
שגיונות"
(שם
,
א)
כמו
"שגיון
לדוד"
(תה'
ז
,
א);
"למנצח
בנגינותי"
(חב'
ג
,
יט).
והנה
,
איך
יהיה
פירוש
סלה
-
לנצח
,
וכתוב
"על
מי
מריבה
סלה"
(תה'
פא
,
ח)
,
ופעם
אחת
היתה!?
גם
כתוב:
"וקדוש
מהר
פארן
סלה"
(חב'
ג
,
ג)!
ויש
אומרים
,
כי
"סלה"
שב
אל
"וקדוש".
ועוד
כתיב:
"ערות
יסוד
עד
צואר
סלה"
(שם
,
יג).
והנכון
,
כי
טעם
סלה
-
כמו
'כן
הוא'
,
או
'ככה'
,
ו'אמת
הדבר'
,
ו'נכון
הוא'.
רבים
אומרים
לנפשי
-
בעבור
נפשי;
כמו
"אמרי
לי"
(בר'
כ
,
יג);
"וישאלו
אנשי
המקום
לאשתו"
(בר'
כו
,
ז);
והדומים
להם.
והטעם
,
כי
רבים
מחכמי
ישראל
,
כמו
אחיתופל
ואחרים
,
היו
חושבים
כי
מיי'
היה
לו
זה
העונש
על
דבר
בת
שבע
,
כמו
שהיה
,
אבל
היו
חושבים
שלא
תשוב
המלוכה
לו
לעולם.
לפיכך
היו
אחרי
אבשלום
,
ומרדו
בו
והיו
אומרים
,
כי
אין
לו
חלק
לעולם
הבא;
לפיכך
אמר
לנפשי.
ואמר
אין
ישועתה
לו
-
אין
ישועה
לו
בעולם
הזה
,
לא
ינצל
מיד
אבשלום;
ואין
ישועתה
לנפשו
בעולם
הבא.
לפיכך
אמר
גם
כן
ישועתה
,
רוצה
לומר:
ישועה
וישועה
,
כי
כל
כפל
תוספת
לכפל
ענין;
וכן
"עזרתה"
(תה'
מד
,
כז)
-
רב
עזרה;
וכן
"תבאתה"
(דב'
לג
,
טז);
"נפלאתה"
(ש"ב
א
,
כו);
"החבאתה"
(יהו'
ו
,
יז);
כמו
שכתבתי
בחלק
הדקדוק
מספר
'מכלל'
(קי
,
א
-
ב).
וכן
אומר
בדרש
(שו"ט
ג
,
ג):
רבים
אומרים
-
רבים
בתורה;
דואג
,
שהיה
אב
בית
דין
,
כמו
שכתוב
"אביר
הרועים"
(ש"א
כא
,
ח);
"ואחיתופל
יועץ"
(דה"א
כז
,
לג)
,
"כאשר
ישאל
איש
בדבר
האלהים"
(ש"ב
טז
,
כג);
מה
היו
אומרים?
-
אפשר
אדם
ששבה
את
הכבשה
והרג
את
הרועה
והפיל
את
ישראל
בחרב
,
יש
לו
תשועה?!
אין
ישועתה
לו
באלהים
סלה!
ומלת
סלה
-
רֹב
המפרשים
אמרו
,
שהוא
כמו
'לעולם';
וכן
תרגמו
יונתן
בתפלת
חבקוק
(חב'
ג
,
ג
,
ט
,
יג):
"לעלמין";
וכן
היא
שגורה
זו
המלה
בתפלתנו
בזה
הענין.
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש
,
שהוא
כמו
'אמת'.
ואני
אומר
,
כי
איננה
מלת
ענין;
ופירושה
לשון
הגבהה
,
מן
"סלו
המסלה"
(יש'
סב
,
י)
,
כלומר:
באותו
מקום
שהיא
נזכרת
זאת
המלה
,
היתה
הרמת
קול
המזמור;
והראיה
,
כי
לא
תמצא
זאת
המלה
אלא
בשיר
ומזמור
,
כי
לא
תמצא
אותה
אלא
בזה
הספר
,
ובתפלת
חבקוק
שהיתה
שיר
,
כמו
שכתוב
גם
כן
"למנצח
בנגינותי"
(חב'
ג
,
יט).
רבים
אומרים
לנפשי
-
רוצה
לומר:
על
נפשי;
כמו
"אמר
לבני
ישראל"
(ראה
שמ'
יד
,
ג).
אין
ישועתה
לו
באלהים
סלה
-
רוצה
לומר:
מעולם;
כלומר:
אלהים
עזבו
לרוב
חטאיו.
או
פירושו:
אין
ישועתה
לו
,
עם
כל
בטחונו
באלהים.
ישועתה
-
הת"ו
יתירה
כתי"ו
"אימתה"
(שמ'
טו
,
טז).
סלה
-
בכל
המקרא
כולה
לא
נאמר
סלה
כי
אם
בתילים
ובחבקוק
(ג
,
ג
,
ט
,
יג).
ויש
מפרשים
אותו
,
שבמקום
שאומר
סלה
,
אז
היה
מכה
כלי
השיר
ומנגן.
והוא
מלשון
"מסילה"
(יש'
יא
,
טז).