תנ"ך - זמרו
לה'
חסידיו
והודו
לזכר
קדשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
זַמְּר֣וּ
לַיהוָ֣ה
חֲסִידָ֑יו
וְ֝הוֹד֗וּ
לְזֵ֣כֶר
קָדְשֽׁוֹ:
(תהלים פרק ל פסוק ה)
זַמְּרוּ
לַיהוָה
חֲסִידָיו
וְהוֹדוּ
לְזֵכֶר
קָדְשׁוֹ:
(תהלים פרק ל פסוק ה)
זמרו
לה'
חסידיו
והודו
לזכר
קדשו:
(תהלים פרק ל פסוק ה)
זמרו
ליהוה
חסידיו
והודו
לזכר
קדשו:
(תהלים פרק ל פסוק ה)
שַׁבַּחוּ
קֳדָם
יְיָ
חֲסִידוֹי
וְאוֹדוֹ
אַדְכַּרוּ
קוּדְשֵׁיהּ
:
זמרו
ליי'
חסידיו
-
על
מה
שעשה
לי
,
כי
יכולים
אתם
לחסות
בו
שייטיב
לכם;
ואפילו
אתם
שרויים
בצרה
,
אל
תיראו.
זמרו.
בעבור
היות
דוד
'חסיד'
-
ככתוב
"ולא
(בנוסחנו:
לא)
תתן
חסידך"
(תה'
טז
,
י);
"חסדי
דוד"
(יש'
נה
,
ג)
-
יבשר
החסידים
,
שאם
קרה
להם
כאשר
קרהו
,
השם
יצילם.
זמרו
ליי'
-
כל
החסידים
ראויים
לזמר
ולהודות
לאל
על
זה
,
כי
יסלח
לשבים
אליו;
שלא
יאבד
החסיד
בחטאו
פעם
אחת
,
אפילו
יהיה
החטא
גדול
,
אלא
ישוב
לאל
בלבב
שלם
,
ויקבלנו.
והודו
לזכר
קדשו
-
כמו
'והודו
לשמו'
,
כי
'שמו'
הוא
זכר
קדשו
,
כי
בו
נזכרהו;
כי
אמתת
עצמו
לא
יָדַעְנוּ.
ואמר:
זמרו
ליי'
חסידיו
-
כלומר
,
כי
בשלימותי
יגיע
לשלמותכם.