תנ"ך - אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה: (תהלים פרק לב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה: (תהלים פרק לב פסוק ב)

טקסט בלבד:

אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה: (תהלים פרק לב פסוק ב)

תיקון קוראים:

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה: (תהלים פרק לב פסוק ב)
טוּבוֹי דְּבַר נָשָׁא דְּלָא יְחַשֵּׁיב יְיָ לֵיהּ עֲוָיָאן וְלֵית בְּרוּחֵיהּ נִיכְלָא :

אשרי - ד' בטעמא (מרכא וגעיה בראש פסוק): תה' א , א; לב , ב; מ , ה; מש' ח , לד.

אשרי - ד' בטע'.

ולא יחשב לו עון , ובלבד שלא תהא ברוחו רמיה להיות בדעתו לשוב על קיאו (ע"פ מש' כו , יא; ראה שו"ט לב , ב).

אשרי. הנה "כסוי חטאה" (לעיל , א) הוא העושה תשובה , וסר חרון השם ממנו; ולא נראתה חטאתו , שלא היה עליה עונש. טעם יחשב - מ"מחשבה" (יר' יח , יא) או "חשבון" (קה' ז , כז). ורמיה - כמו "מרמה" (תה' יז , א). ויש אומרים: ואין ברוחו להיות "כקשת רמיה" (תה' עח , נז); ועוד אפרשנו (שם).

לדוד משכיל - כבר כתבנו בפתיחה ובמזמור הרביעי (תה' ד , א) טעם משכיל ושאר ראשי המזמורים. אמר: אשרי מי שנשא האל על פשעו וכסה את חטאתו בתשובה שישוב אל יי' ובעונש שיענישהו בעולם הזה. כי אין סליחת העון בלתי עונש , מעט או רב; ולפי תשובתו יקל ענשו. והנה אשריו - שיהיה נקי מעון לעולם הבא. ומלת נשוי - בא כדרך בעלי הה"א; וכן "ונשו את כלמתם" (יח' לט , כו). ועוד כפל הענין ואמר: אשרי אדם שלא יחשב יי' לו עון - לא יחשב לו עונו למאומה , כלומר , שֶנְּשָׂאוֹ בראותו יושר לבבו , ששב אל יי' בכל לבו; וזהו שאמר: ואין ברוחו רמיה - כי אין תשובתו במרמה , כאומר: אשוב ואחטא (ראה משנה יומא ח , ט). ואמר דוד זה על עצמו , שהיה דואג על עֲוֹנָיו; ואמר: אשרי מי שידע שהאל נשא עֲוֹנָיו! ואדני אבי ז"ל פירש הענין הזה כן: אמר , כי זכר שלש מדרגות שהצדיקים הם בהם: והחל במדרגה התחתונה , והוא נשוי פשע , והוא שחטא והעוה ועבר עברות ואחר כן חזר בתשובה שלמה ונמחל לו. כסוי חטאה - שיש לו זכיות וצדקות הרבה , ואין לו כי אם חטא קטן , והוא כָּסוּי ואינו נראה בתוך צדקותיו; דומה כמו גרענת דוחן בתוך סאה של חטים , שמתכסה הגרענה בהם , שאינה נראית. לא יחשוב יי' לו עון - זה שלא חטא כלל , ואפִלו לא עלה על לבו; זהו ואין ברוחו רמיה. ואשר הקדים תחלה נשוי פשע - בעבור כי רֹב הצדיקים במדרגה זאת; ומעוטם - כסוי חטאה; והמעט מן המעט - לא יחשב יי' לו עון.

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע וכו'. אפשר שנאמרה מלת משכיל - על היות שֵם לאחד מכלי הנגון , נקרא כן , שהוא מעורר הכחות השכליות , כמו שידוע בחכמת הניגון; שיש שָם מיתרים על זה , ושעל ידו האדם מתעורר ונותן לב לדברים הנשמעים , לקבלם ולהיטיב עצמו על ידם. וכן המזמור נאמר להדרכת בני אדם , ללמדם ולהשכילם , כאמרו "אשכילך ואורך בדרך זו תלך" (להלן , ח); ובפרט להודיעם , שאין לאדם להתיאש מן התשובה , ואם גדל עונו. ויֵרָאה שהמזמור נאמר בפרט על הוראת בטחונו , להיות עון בת שבע ושאר עונותיו נמחלין לו לרוב תשובתו. ואמר על זה: אשרי נשוי פשע וכו' - כלומר: אשרי מי שיקבל הקדוש ברוך הוא תשובתו , עד שנשא פשעו וכסה חטאתו , ושלא חשב לו עון עד שיענישהו עליו. ושלשתם , רוצה לומר: נשוי פשע וכסוי חטאה ושלא יחשב יי' לו עון - כלם כפל ענין במלות שונות. ובאה מלת נשוי כבעלי הה"א , עם היותו ראוי מבעלי האל"ף; וכמוהו "ונשו את כלמתם" (יח' לט , כו). ואמר: ואין ברוחו רמיה - כלומר: כל זה אינו אלא בהפלגת התשובה , שתהיה בלא שום רמיה. וקצת מפרשים כתבו (ראה רד"ק) , שהזכיר שלש מדות של צדיקים: ואמר תחלה: נשוי פשע - על אותו שהרבה בעבירות , ועשה תשובה ונמחל לו; וכסוי חטאה - על מי שחטאיו מועטין ונבלעין בין הזכיות , כאלו רוב הזכיות מכסים אותם; ולא יחשוב יי' לו עון - שלא חטא חטא הראוי ליענש עליו. ואפשר לפרש: נשוי פשע - על המְרָדים , כסוי חטאה - על השגגות , לא יחשוב יי' לו עון - על הזדונות , רוצה לומר: הבאים מצד תוקף היצר ולא בכוונת מרד. ואמרוֹ לא יחשוב... לו וכו' - שלא יחשבם לו לזדונות; כדרך שאמרו ז"ל באחרון של יומא (? לו , ב) על מה שאמר משה "נושא עון ופשע וחטאה" (שמ' לד , ז) , רוצה לומר , שהזכיר הזדון קודם השגגה: אמר לו משה להקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם , בשעה שישראל חוטאין ועושין תשובה , עשה להם זדונות כשגגות! ולי נראה , שהזכיר כל טכסיסי האדם בארבע מדות; והכונה בכלם , שבעת הפרד הנפש מגופו , יהא נוחל העולם הבא בלא שום עונש. ונשוי פשע אצלי רוצה לומר , שקבל ענשו על עונותיו , מלשון "ישאו את עונם" (ראה במ' יח , כג); כלומר: אשרי אותו שקבל ענשו בעולם הזה על מה שחטא , ואם הפליג בחטאיו. והוא ענין פשע - שהוא לשון כולל לפעמים מרד וזדון. וכסוי חטאה פירושו , שחטא בשגגה וקבל עליהם מעט עונש , עד שלקלות העונש נעשה החטא כמכוסה. ולא יחשב לו יי' עון הוא , שלא חטא כלל במעשה אבל בהרהור ובמחשבה , וזהו ענין לא יחשוב יי' לו עון - כלומר , שמחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה (ראה קידושין מ , א). ואמר אחר כן: ואין ברוחו רמיה - והיא מדה רביעית , ועל אותו שלא חטא אפילו במחשבתו.

לדוד משכיל. כל מקום שאומר משכיל - כך פירושו: שהיה משכיל ומביט ברוח הקודש , והיה מחבר המזמור. אשרי - מלה זו אינה באה בלא יו"ד אפילו ליחיד. ופתרון המקרא: אשרי אדם שהבורא נושא וסולח פשעו ומכסה חטאתו , ובלבד שלא תהיה בידו רמיה לשוב אל קיאו (ע"פ מש' כו , יא).
ריכוז קישורים