תנ"ך - כי׀ יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה: (תהלים פרק לב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי׀ יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה: (תהלים פרק לב פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי׀ יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה: (תהלים פרק לב פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי׀ יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה: (תהלים פרק לב פסוק ד)
אֲרוּם יֵימָם וְלֵילֵי תְּקַפַת עֲלַי מַחֲתָךְ אִיתְהֲפֵךְ רוּטְבִי הֵיךְ שָׁרָבָא דְקַיְיטָא לְעָלְמָא :

כי - י"א בטעמא (מהפך לגרמיה בראש פסוק): ראה תה' ה , ה. תכבד - ב': שמ' ה , ט; תה' לב , ד. ידך - ה' חסר (בסיפרא): ראה תה' י , ב.

כי - [י"א בטע']; תכבד - ב'; לשדי - ל'; בחרבני - ל'.

כי כל יומם ולילה היה כבד עלי מורא ידך וגזירותיך. נהפך לשדי - ליחלוח שלי; וכן "לשד השמן" (במ' יא , ח) - ליחלוח שמן; כך פירשו דונש (דונש ב ס' 130 ). [ומנחם (מחברת: 'שד') חברו לשון 'שדידה' , כמו "משוד עניים" (תה' יב , ו); "רשעים זו שדוני" (תה' יז , ט).] בחרבוני קיץ - עד שיבש בחורב קיץ מפני דאגת כובד ידך , שהייתי דואג על חטאי; ולפיכך חטאתי אודיעך - תמיד , ולשון הווה הוא - כי אמרתי: טוב שאודה עלי פשעי ליי'. ואתה , כשהודיתי ואמרתי לנתן הנביא "חטאתי" (ש"ב יב , יג) , נשאת עון חטאתי , כעיניין שנאמר "גם יי' העביר חטאתך" וגו' (שם).

כי. ידך - מכתך , כי המכה ביד היא. לשדי - מגזרת "לשד השמן" (במ' יא , ח) , והטעם: הלֵחה החמה , שבה חיי האדם גם בחרבוני קיץ; דרך משל: שיבשה הליחה וימיו קרבו למות.

כי יומם ולילה - ביום ובלילה אני דואג על עוני; וזהו שאמר: תכבד עלי ידך - שאני דואג ממכתך , שלא תענישני ענש גדול כמו שעוני גדול. ולרוב דאגתי כחש בשרי , ונהפך השומן לחורב וליובש. ולשדי הוא טוב השומן ולחותו , כמו "לשד השמן" (במ' יא , ח). ואמר: בחרבוני קיץ - כי בקיץ יתיבשו הדברים. ואע"פ שידע דוד ענשו על העון הגדול וקבל אותו בעולם הזה אע"פ כן היה דואג עליו , שמא לא נגמר מרוק העון בעולם הזה ואולי יענש בו בעולם הבא.

כי יומם ולילה - רוצה לומר: בלא הפסק היתה ידך מכבדת עלי לרעה , עד שהיה לשדי - והוא טוב השומן אשר באדם , מלשון "לשד השמן" (במ' יא , ח) , נהפך בחרבוני קיץ סלה - רוצה לומר: כעלי האילן המתיבשים בקיץ לרוב החום , שיבשותם לעולם , רוצה לומר , שאינו חוזר ללחותו.

נהפך לשדי ולחלוחי - להיות יבש בחרבוני קיץ. לשדי - כמו "לשד השמן" (במ' יא , ח); והלמ"ד מן היסוד , והדגש שלדל"ת - לההביר , כמו 'עבדי' , 'חסדי' , 'לבדי'.
ריכוז קישורים