תנ"ך - כנס
כנד
מי
הים
נתן
באוצרות
תהומות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּנֵ֣ס
כַּ֭נֵּד
מֵ֣י
הַיָּ֑ם
נֹתֵ֖ן
בְּאוֹצָר֣וֹת
תְּהוֹמֽוֹת:
(תהלים פרק לג פסוק ז)
כֹּנֵס
כַּנֵּד
מֵי
הַיָּם
נֹתֵן
בְּאוֹצָרוֹת
תְּהוֹמוֹת:
(תהלים פרק לג פסוק ז)
כנס
כנד
מי
הים
נתן
באוצרות
תהומות:
(תהלים פרק לג פסוק ז)
כנס
כנד
מי
הים
נתן
באוצרות
תהומות:
(תהלים פרק לג פסוק ז)
דִּמְכַנֵּישׁ
הֵיךְ
זִיקָא
מוֹי
דְּיַמָּא
יְהַבִינּוּן
בְּאַפּוֹתִיקֵי
תְהוֹמַיָּא
:
באוצרות
-
ד'
מלא
(בלישנא):
תה'
לג
,
ז;
נחמ'
יב
,
מד;
יג
,
יב
,
יג.
תהומות
-
ג'
מלא:
תה'
לג
,
ז;
קז
,
כו;
מש'
ג
,
כ.
וחד:
תהמת
-
שמ'
טו
,
ה.
ושארא
'תהמות'
כתב.
תהומות
ג'
מל'
נתן
באוצרות
תהומות
יעלו
שמים
ירדו
תהומות
בדעתו
תהומות
נבקעו.
תהמת
יכסימו
חס'.
ושארא
תהמות
כתב
.
כנס
-
ל';
כנד
-
ל';
תהומות
-
ג'
מל'.
כנד
-
לשון
גובה
,
וכן
תרגם
אונקלוס
"נצבו
כמו
נד"
(שמ'
טו
,
ח):
"קמו
כשוּר"
,
וכן
פתרו
מנחם
(מחברת:
'נד');
ואין
'נד'
ו'נאד'
שוים.
נותן
באוצרות
תהומות
-
תחת
הארץ.
כונס.
והנה
הזכיר
בארץ
בתחלה
(לעיל
,
ה)
,
כי
היא
המוצק
,
ואנחנו
נולדים
ממנה;
ואחר
כן
השמים
(לעיל
,
ו)
,
ואחר
כן
הים.
ולא
הזכיר
גלגל
הרוח
והאש
,
כי
לא
דִבֵּר
,
רק
על
הנראה
לעין.
אמר
רבי
משה:
לא
נגלה
שטח
הארץ
שהיא
היבשה
,
רק
בַּעֲמוֹד
המים
כמו
נד
,
שנקוו
המים
(ראה
בר'
א
,
ט);
והנה
כונס
-
מגזרת
"לך
כנוס
את
כל
היהודים"
(אס'
ד
,
טז).
ונותן
באוצרות
-
הטעם
כפול.
כנס
כנד
-
ועוד
מחסדי
האל
על
ברואיו
,
שהקוה
המים
מעל
פני
הארץ
וכנסם
וקבצם
במקום
אחד
והיתה
יבשה
(ראה
בר'
א
,
ט);
כי
לולי
זה
לא
היתה
שם
בריאה
אלא
הדגים.
ובאמרו
כנד
,
שהוא
התל
והערימה
,
כמו
"נצבו
כמו
נד
נוזלים"
(שמ'
טו
,
ח);
"ויעמדו
נד
אחד"
(יהו'
ג
,
יג)
-
להורות
,
כי
המים
גבוהים
על
הארץ.
וכן
נראה
כי
המים
,
שהיו
שטוחים
על
פני
כל
הארץ
-
כשנקוו
במקום
אחד
באמת
גבהו
על
הארץ
לרוב;
כי
אין
במקום
שנקוו
המים
עמק
,
אע"פ
שבסוף
הארץ
מְשפעת
ויורדת
,
מפני
שהיא
כדורית.
ומה
שאמר
"יורדי
הים"
(תה'
קז
,
כג)
-
הוא
כנגד
השפה
,
שהארץ
גבוהה
על
שפת
הים.
וזה
מנפלאות
הבורא
,
שהמים
גבוהים
על
הארץ
,
ויבאו
גלי
הים
עד
המקום
שהוא
השפה
ולא
יעברו
המקום;
כמו
שאמר
"האותי
לא
תיראו
נאם
יי'
אם
מפני
לא
תחילו
אשר
שמתי
חול
גבול
לים
חק
עולם
ולא
יעברנהו
ויתגעשו
ולא
יוכלו
והמו
גליו
ולא
יעברנהו"
(יר'
ה
,
כב).
לפיכך
אמר:
נותן
באוצרות
תהומות
-
כאלו
הם
באוצרות
,
שלא
יוכלו
לצאת
משם.
והנה
בשני
הפסוקים
(ו
-
ז)
זכר
הארבע
יסודות:
כי
במלת
"שמים"
(לעיל
,
ו)
רמז
יסוד
האש
,
וב"רוח
פיו"
(שם)
רמז
האויר;
והארץ
רמוזה
בשני
הפסוקים.
וזכרה
בפירוש
למעלה
,
שאמר
"חסד
יי'
מלאה
הארץ"
(פס'
ה).
ואמר:
כונס
כנד
מי
הים
-
כלומר
,
שאע"פ
שמצד
הטבע
היו
המים
ראויים
להקיף
הארץ
,
היה
מאמרו
יתעלה:
"יקוו
המים...
ותראה
היבשה"
(בר'
א
,
ט)
,
וכנסם
ופינה
אותם
לצד
אחד;
והוא
ענין
נותן
באוצרות
תהומות
-
כלומר:
כדבר
שאדם
מפנהו
במקום
גנוז.
כונס
כנד
מי
הים
-
כלומר:
מקבץ
אותם
יחד
ועושה
מהם
נד;
כמו
שעשה
בימי
משה
,
שנאמר
"נצבו
כמו
נד"
(שמ'
טו
,
ח);
'מונטוני'
בלעז.
נותן
התהומות
באוצרות
-
תחת
הארץ
,
כמו
אוצר
המוצנע.