תנ"ך - ה' בהשמים חסדך אמונתך עד־שחקים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְ֭הוָה בְּהַשָּׁמַ֣יִם חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗ עַד־שְׁחָקִֽים: (תהלים פרק לו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

יְהוָה בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד־שְׁחָקִים: (תהלים פרק לו פסוק ו)

טקסט בלבד:

ה' בהשמים חסדך אמונתך עד־שחקים: (תהלים פרק לו פסוק ו)

תיקון קוראים:

יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד־שחקים: (תהלים פרק לו פסוק ו)
יְיָ בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא טוּבָךְ הֵימָנוּתָךְ עַד שְׁחָקֵי :

עד - שחקים - ב': יר' נא , ט; תה' לו , ו.

עד שחקים ב' ונשא יי' בהשמים .

בהשמים - ל'; עד - שחקים - ב'.

יי' בהשמים חסדך - בשביל רשעים הללו אתה מסלק חסד מן התחתונים , ומגביה אמונתך עד שחקים - לסלקה מבני אדם (ראה שו"ט לו , ד).

יי'. נראתה הה"א , החסירה ממלת "יי' בַּשמים הכין כסאו" (תה' קג , יט) , על כן נפתח הבי"ת. וטעם זה הפסוק , כי אני עבד השם , כי אדע כי חסדו כולל הכל; והטעם: כי אין למעלה מהשמים במראה העין. ויש אומרים , כי השמים מקור החסד ומבוע האמונה.

יי' בהשמים חסדך - עם ה"א הידיעה , כמשפט; וחסרוה ברוב , להקל. ופירוש בהשמים - עד השמים , שמוש הבי"ת כענין 'עד'; וכן "בלא יוכלו יגעו בלבושיהם" (איכה ד , יד). ואפשר שיהיה כמוהם "ושלח את השעיר במדבר" (וי' טז , כב) - כמו 'עד המדבר'. ו'חסד האל' ו'אמונתו' - בעולם הוא: כי ה'אמונה' הוא קיום המין , כי לא ברא העולם שיבא לידי הריסה והשחתה; אלא לעולם המין קיים , ואם יאבדו האישים שהם הפרטים; וכן הוא אומר "לא תהו בראה לשבת יצרה" (יש' מה , יח); ואמר "לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמד" (תה' קיט , צ); "והארץ לעולם עומדת" (קה' א , ד). וה'חסד' הוא הזמנת קיום העולם , שמזמין לכל חי טרפו בדרך הקרובה אליו , בלי יגיעה רבה. כי יוכל להיות קיום העולם עם יגיעה רבה ותהיה 'אמונתו' קיימת , אבל ה'חסד' , שהוא יתרון הטובה , הוא הזמנת קיום העולם; כמו שאמר "מצמיח חציר לבהמה" (תה' קד , יד); ואמר "המצמיח הרים חציר" (תה' קמז , ח) - כי ההרים הוא מקום הבהמות המדבריות , ושם הוא מצמיח להם מאכלם. וכן אמר "המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון; ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם" (תה' קד , י - יא) - הנה מזמין להם במקומם מאכלם ומשקם , וזהו חסד האל על הברואים. ועוד מהזמנת קיום העולם , כי מה שצריך יותר לקיום העולם הוא מזומן יותר: כי המשקה הוא יותר צריך התמדתו לחיים מן המאכל , לפיכך המים נמצאים בהזמנה יותר מן המאכל , ובלי מעשה ומלאכה ותקון. והאויר - יותר צריך התמדתו לכל חי מהמאכל והמשקה , לפיכך הוא נמצא יותר , כי לא יעמד חי בלתו אפִלו שעה אחת. ואמר דוד בסַפֵּר מעשה הרשע ומחשבתו , אומר , כי גדולים חסדי האל עם ברואיו , כי אפִלו הכופרים בו - יזמין להם מחיתם וטרפם על דרך העולם. ואמר , כי חסד האל גדול , עד שמים שוכן אמונתו; כי שמים ושחקים - אחד הוא; וכן מנהג הלשון לשַנות המלות במקום שיבא כפל. וכן אמר בפסוק אחר , בהגדילו החסד והאמת: "כי גדול עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך" (תה' נז , יא); ובהפליגו יותר אמר "מעל שמים" (תה' קח , ה). ופירוש "עד שמים" - כלומר: מן הארץ עד לשמים; לכן אמר "כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו" (תה' קג , יא).

ואחר כך התחיל באמונותיו השלמות , שהם כנגד אמונת הרשע. ואמר: יי' בהשמים חסדך וכו' - כונתו , שהשגחתו כוללת הכל , העליונים והתחתונים; לא שתפסק בגלגל כדעת הפילוסופים , אבל שתגיע לשפל המקומות , רוצה לומר: כל מקום שתמצא בו בריאה , (הן מן הבריאות הפשוטות) , הן מן הבריאות המורכבות. וספר תחלה השגחתו בעולם העליון , ששם הודו הגדול. ואמר: בהשמים חסדך - כלומר , שבראתם בחסדך. וענין אמונתך עד שחקים - רוצה לומר: השגחתך דבקה בהם. ובענין העולם התחתון , שראוי לגמול ועונש , אמר: צדקתך כהררי אל - כלומר: לגמוֹל לטובים. ואמר: הררי אל - דרך הפלגה , כמו "שלהבתיה" (שה"ש ח , ו); "מאפליה" (יר' ב , לא); "ארזי אל" (תה' פ , יא). ומשפטיך - להעניש הרעים. תהום רבה - כלומר , שהשגחתך בכל המציאוּת בכללו , רוצה לומר: עליון ותחתון. ובא כענין "מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים" (תה' ח , ב) , כמו שבארנו במזמור השמיני; וכן "כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ" (חב' ג , ג); וכן "כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמתך" (תה' קח , ה) , וסמך לו "רומה על שמים אלהים על (בנוסחנו: ועל) כל הארץ כבודך" (שם , ו). ואמר אחר כן: אדם ובהמה תושיע יי' - לרמוז השגחתו אף על בעלי חיים; אלא שהיא השגחה מינית , לא השגחה פרטית. או רמז בזה לענין מבוכת 'צדיק ורע לו , רשע וטוב לו' , ויהיה ענין בהשמים חסדך - ממאמר הרשע , כלומר: ה"און" שאמרתי שהוא חושב "על משכבו" (לעיל , ה) הוא , שסובר שהשגחתך אינה אלא בשמים ועד שחקים , ושתפסוק בגלגל הירח; ויגרום לו זה - ראותו העדר הסדור , עד שצדקתך כהררי אל - שאין אדם יכול להגיע אליהם , וכן משפטיך תהום רבה - שאין אדם יכול לירד לעומקו , כך אין אדם יכול לירד לעומק השגחתו בעולם , עד שהם אומרים: אדם ובהמה וכו' , כלומר: "מקרה אחד לכל" (קה' ט , ג). וכל שכן שלרוב פעמים יֵרָאה הפך הראוי.

יי' בהשמים וגו' - אומר המשורר לפני הבורא: מתוך שאני רואה שהרשע אינו נמנע מלהרשיע , והיה ראוי להיכרת מן העולם , ואתה מאריך אפך עליו - בזה הוא ניכר שחסדך הוא גדול עד שמים , ואמונתך עד שחקים , וצדקתך גדולה כהררים חזקים. אבל כשתנקום מהם משפטיך ופורענותיך - מכניעם עד תהום רבה; אדם ובהמה תושיע מידם.
ריכוז קישורים