תנ"ך - ה'
בהשמים
חסדך
אמונתך
עד־שחקים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְ֭הוָה
בְּהַשָּׁמַ֣יִם
חַסְדֶּ֑ךָ
אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗
עַד־שְׁחָקִֽים:
(תהלים פרק לו פסוק ו)
יְהוָה
בְּהַשָּׁמַיִם
חַסְדֶּךָ
אֱמוּנָתְךָ
עַד־שְׁחָקִים:
(תהלים פרק לו פסוק ו)
ה'
בהשמים
חסדך
אמונתך
עד־שחקים:
(תהלים פרק לו פסוק ו)
יהוה
בהשמים
חסדך
אמונתך
עד־שחקים:
(תהלים פרק לו פסוק ו)
יְיָ
בִּשְׁמֵי
שְׁמַיָּא
טוּבָךְ
הֵימָנוּתָךְ
עַד
שְׁחָקֵי
:
עד
-
שחקים
-
ב':
יר'
נא
,
ט;
תה'
לו
,
ו.
עד
שחקים
ב'
ונשא
יי'
בהשמים
.
בהשמים
-
ל';
עד
-
שחקים
-
ב'.
יי'
בהשמים
חסדך
-
בשביל
רשעים
הללו
אתה
מסלק
חסד
מן
התחתונים
,
ומגביה
אמונתך
עד
שחקים
-
לסלקה
מבני
אדם
(ראה
שו"ט
לו
,
ד).
יי'.
נראתה
הה"א
,
החסירה
ממלת
"יי'
בַּשמים
הכין
כסאו"
(תה'
קג
,
יט)
,
על
כן
נפתח
הבי"ת.
וטעם
זה
הפסוק
,
כי
אני
עבד
השם
,
כי
אדע
כי
חסדו
כולל
הכל;
והטעם:
כי
אין
למעלה
מהשמים
במראה
העין.
ויש
אומרים
,
כי
השמים
מקור
החסד
ומבוע
האמונה.
יי'
בהשמים
חסדך
-
עם
ה"א
הידיעה
,
כמשפט;
וחסרוה
ברוב
,
להקל.
ופירוש
בהשמים
-
עד
השמים
,
שמוש
הבי"ת
כענין
'עד';
וכן
"בלא
יוכלו
יגעו
בלבושיהם"
(איכה
ד
,
יד).
ואפשר
שיהיה
כמוהם
"ושלח
את
השעיר
במדבר"
(וי'
טז
,
כב)
-
כמו
'עד
המדבר'.
ו'חסד
האל'
ו'אמונתו'
-
בעולם
הוא:
כי
ה'אמונה'
הוא
קיום
המין
,
כי
לא
ברא
העולם
שיבא
לידי
הריסה
והשחתה;
אלא
לעולם
המין
קיים
,
ואם
יאבדו
האישים
שהם
הפרטים;
וכן
הוא
אומר
"לא
תהו
בראה
לשבת
יצרה"
(יש'
מה
,
יח);
ואמר
"לדור
ודור
אמונתך
כוננת
ארץ
ותעמד"
(תה'
קיט
,
צ);
"והארץ
לעולם
עומדת"
(קה'
א
,
ד).
וה'חסד'
הוא
הזמנת
קיום
העולם
,
שמזמין
לכל
חי
טרפו
בדרך
הקרובה
אליו
,
בלי
יגיעה
רבה.
כי
יוכל
להיות
קיום
העולם
עם
יגיעה
רבה
ותהיה
'אמונתו'
קיימת
,
אבל
ה'חסד'
,
שהוא
יתרון
הטובה
,
הוא
הזמנת
קיום
העולם;
כמו
שאמר
"מצמיח
חציר
לבהמה"
(תה'
קד
,
יד);
ואמר
"המצמיח
הרים
חציר"
(תה'
קמז
,
ח)
-
כי
ההרים
הוא
מקום
הבהמות
המדבריות
,
ושם
הוא
מצמיח
להם
מאכלם.
וכן
אמר
"המשלח
מעינים
בנחלים
בין
הרים
יהלכון;
ישקו
כל
חיתו
שדי
ישברו
פראים
צמאם"
(תה'
קד
,
י
-
יא)
-
הנה
מזמין
להם
במקומם
מאכלם
ומשקם
,
וזהו
חסד
האל
על
הברואים.
ועוד
מהזמנת
קיום
העולם
,
כי
מה
שצריך
יותר
לקיום
העולם
הוא
מזומן
יותר:
כי
המשקה
הוא
יותר
צריך
התמדתו
לחיים
מן
המאכל
,
לפיכך
המים
נמצאים
בהזמנה
יותר
מן
המאכל
,
ובלי
מעשה
ומלאכה
ותקון.
והאויר
-
יותר
צריך
התמדתו
לכל
חי
מהמאכל
והמשקה
,
לפיכך
הוא
נמצא
יותר
,
כי
לא
יעמד
חי
בלתו
אפִלו
שעה
אחת.
ואמר
דוד
בסַפֵּר
מעשה
הרשע
ומחשבתו
,
אומר
,
כי
גדולים
חסדי
האל
עם
ברואיו
,
כי
אפִלו
הכופרים
בו
-
יזמין
להם
מחיתם
וטרפם
על
דרך
העולם.
ואמר
,
כי
חסד
האל
גדול
,
עד
שמים
שוכן
אמונתו;
כי
שמים
ושחקים
-
אחד
הוא;
וכן
מנהג
הלשון
לשַנות
המלות
במקום
שיבא
כפל.
וכן
אמר
בפסוק
אחר
,
בהגדילו
החסד
והאמת:
"כי
גדול
עד
שמים
חסדך
ועד
שחקים
אמתך"
(תה'
נז
,
יא);
ובהפליגו
יותר
אמר
"מעל
שמים"
(תה'
קח
,
ה).
ופירוש
"עד
שמים"
-
כלומר:
מן
הארץ
עד
לשמים;
לכן
אמר
"כי
כגבוה
שמים
על
הארץ
גבר
חסדו
על
יראיו"
(תה'
קג
,
יא).
ואחר
כך
התחיל
באמונותיו
השלמות
,
שהם
כנגד
אמונת
הרשע.
ואמר:
יי'
בהשמים
חסדך
וכו'
-
כונתו
,
שהשגחתו
כוללת
הכל
,
העליונים
והתחתונים;
לא
שתפסק
בגלגל
כדעת
הפילוסופים
,
אבל
שתגיע
לשפל
המקומות
,
רוצה
לומר:
כל
מקום
שתמצא
בו
בריאה
,
(הן
מן
הבריאות
הפשוטות)
,
הן
מן
הבריאות
המורכבות.
וספר
תחלה
השגחתו
בעולם
העליון
,
ששם
הודו
הגדול.
ואמר:
בהשמים
חסדך
-
כלומר
,
שבראתם
בחסדך.
וענין
אמונתך
עד
שחקים
-
רוצה
לומר:
השגחתך
דבקה
בהם.
ובענין
העולם
התחתון
,
שראוי
לגמול
ועונש
,
אמר:
צדקתך
כהררי
אל
-
כלומר:
לגמוֹל
לטובים.
ואמר:
הררי
אל
-
דרך
הפלגה
,
כמו
"שלהבתיה"
(שה"ש
ח
,
ו);
"מאפליה"
(יר'
ב
,
לא);
"ארזי
אל"
(תה'
פ
,
יא).
ומשפטיך
-
להעניש
הרעים.
תהום
רבה
-
כלומר
,
שהשגחתך
בכל
המציאוּת
בכללו
,
רוצה
לומר:
עליון
ותחתון.
ובא
כענין
"מה
אדיר
שמך
בכל
הארץ
אשר
תנה
הודך
על
השמים"
(תה'
ח
,
ב)
,
כמו
שבארנו
במזמור
השמיני;
וכן
"כסה
שמים
הודו
ותהלתו
מלאה
הארץ"
(חב'
ג
,
ג);
וכן
"כי
גדול
מעל
שמים
חסדך
ועד
שחקים
אמתך"
(תה'
קח
,
ה)
,
וסמך
לו
"רומה
על
שמים
אלהים
על
(בנוסחנו:
ועל)
כל
הארץ
כבודך"
(שם
,
ו).
ואמר
אחר
כן:
אדם
ובהמה
תושיע
יי'
-
לרמוז
השגחתו
אף
על
בעלי
חיים;
אלא
שהיא
השגחה
מינית
,
לא
השגחה
פרטית.
או
רמז
בזה
לענין
מבוכת
'צדיק
ורע
לו
,
רשע
וטוב
לו'
,
ויהיה
ענין
בהשמים
חסדך
-
ממאמר
הרשע
,
כלומר:
ה"און"
שאמרתי
שהוא
חושב
"על
משכבו"
(לעיל
,
ה)
הוא
,
שסובר
שהשגחתך
אינה
אלא
בשמים
ועד
שחקים
,
ושתפסוק
בגלגל
הירח;
ויגרום
לו
זה
-
ראותו
העדר
הסדור
,
עד
שצדקתך
כהררי
אל
-
שאין
אדם
יכול
להגיע
אליהם
,
וכן
משפטיך
תהום
רבה
-
שאין
אדם
יכול
לירד
לעומקו
,
כך
אין
אדם
יכול
לירד
לעומק
השגחתו
בעולם
,
עד
שהם
אומרים:
אדם
ובהמה
וכו'
,
כלומר:
"מקרה
אחד
לכל"
(קה'
ט
,
ג).
וכל
שכן
שלרוב
פעמים
יֵרָאה
הפך
הראוי.
יי'
בהשמים
וגו'
-
אומר
המשורר
לפני
הבורא:
מתוך
שאני
רואה
שהרשע
אינו
נמנע
מלהרשיע
,
והיה
ראוי
להיכרת
מן
העולם
,
ואתה
מאריך
אפך
עליו
-
בזה
הוא
ניכר
שחסדך
הוא
גדול
עד
שמים
,
ואמונתך
עד
שחקים
,
וצדקתך
גדולה
כהררים
חזקים.
אבל
כשתנקום
מהם
משפטיך
ופורענותיך
-
מכניעם
עד
תהום
רבה;
אדם
ובהמה
תושיע
מידם.