תנ"ך - אך־בצלם׀ יתהלך־איש אך־הבל יהמיון יצבר ולא־ידע מי־אספם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַךְ־בְּצֶ֤לֶם׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִֽי־אֹסְפָֽם: (תהלים פרק לט פסוק ז)

טקסט וניקוד:

אַךְ־בְּצֶלֶם׀ יִתְהַלֶּךְ־אִישׁ אַךְ־הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא־יֵדַע מִי־אֹסְפָם: (תהלים פרק לט פסוק ז)

טקסט בלבד:

אך־בצלם׀ יתהלך־איש אך־הבל יהמיון יצבר ולא־ידע מי־אספם: (תהלים פרק לט פסוק ז)

תיקון קוראים:

אך־בצלם׀ יתהלך־איש אך־הבל יהמיון יצבר ולא־ידע מי־אספם: (תהלים פרק לט פסוק ז)
בְּרַם בִּדְיוֹקְנָא דַיְיָ מְהַלֵּיךְ גְּבַר בְּרַם לְלָמָא מִשְׁתַּגְּשִׁין כָּנֵישׁ וְלָא חָכֵים מְטוּל מְנָא כְּנַשִׁינּוּן :

בצלם - ג': *בר' א , כז; ט , ו; תה' לט , ז. יהמיון - ג': יש' יז , יב; תה' לט , ז; פג , ג. ולא - ידע - ג': תה' לט , ז; מש' כח , כב; איוב יד , כא. ידע - י"ט: ראה תה' לה , ח.

בצלם - ג'; יהמיון - ג'; ולא - ידע - ג'; אספם - ל'.

אך בצלם - במחשך; פירשו דונש (דונש ע' * 109 ) לשון "צלמות" (יש' ט , א). [ומנחם (מחברת: 'צלם') פירשו 'צלם' ממש , כמו "כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בר' ט , ו); ולא יתכנו דבריו.] אך הבל היא כל המייה וגאוה שלהם. יצבר תבואה בשדה כל ימות הקציר , ואינו יודע מי אוספה (לפנינו: אֹספם) לבית , שמא לפני האסיף ימות.

אך. כי ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת אל עת , כדמות הנהר המתהלך , וצלמו עומד. ויש אומרים (דונש ע' * 109 ) , כי בצלם - כמו "צלמות" (תה' כג , ד). והנכון בעיני , כי האדם דומה לצלם , וכאשר ישתנה הצלם כן ישתנה הוא. וטעם הצלם - מערכות המשרתים וכוכבי עליון , שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת; וחכמי המזלות יודעים זה. ויהמיון - קבוץ ממון , כמו "ומי אוהב בהמון" (קה' ה , ט). יצבור - מעט מעט , ולא ידע מי אוספם כולם רגע אחד , במותו.

אך בצלם - בחשך יתהלך כל ימיו , כי לא ידע יום מותו. וצלם - חשך; וכן בלשון ערבי: 'צלם' בנקודה על הצד"י - חשך. ויש אומרים (ראה רש"י): מן "צלמות" (יש' ט , א) , שפירושו: חשך; ואיננו נכון , כי 'צלמות' ענינו שתי מלות: צל מות (ראה השרשים: 'צלם'). ויש מפרשים (ראה מחברת: 'צלם') בצלם כמשמעו; ופירושו , כי האדם ישתנה בצלמו מיום אל יום ומעת אל עת , כדמות הנהר המתהלך וצלמו עומד. והחכם רבי אברהם בן עזרא פירש , כי טעם צלם - מערכת הכוכבים המשרתים , שלא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת; כן ישתנה האדם. אך הבל יהמיון - להבל הם הומים לאסוף ממון; והוא יצבור הממון מעט מעט , ולא ידע מי יאסוף אותו , כלומר: במותו , ויוציאנו מביתו.

ועל זה אמר: הנה טפחות נתת (בנוסחנו: נתתה) ימי - כלומר: מדה מועטת , מלשון "טפח" (שמ' כה , כה) , וחלדי כאין נגדך. אך כל הבל - כלומר: הבל גמור בתכלית. כל אדם נצב סלה - רוצה לומר: אע"פ שהוא עומד בשלוה זמן רב; כי לסוף אך בצלם יתהלך איש - רוצה לומר: בחשך , מלשון "צלמות" (תה' כג , ד) , ואף בערבי הוא כן. ולחנם ולהבל יהמיון על הממון; כי יצבור האיש ויתעמל , ולא ידע מי יאסוף אותו במותו.

אך בצלם יתהלך איש - כלומר , כל מעשיו וכל עינייניו הוא הבל , אך יש לו צלם ודמות שברא לו הבורא , ובאותו צלם יתהלך בעולם. יצבור גרנו בשדה , לא ידע מי אספם בביתו , כי אינו מאמין בחייו אפילו שעה אחת.
ריכוז קישורים