תנ"ך - אך־בצלם׀
יתהלך־איש
אך־הבל
יהמיון
יצבר
ולא־ידע
מי־אספם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַךְ־בְּצֶ֤לֶם׀
יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ
אַךְ־הֶ֥בֶל
יֶהֱמָי֑וּן
יִ֝צְבֹּ֗ר
וְֽלֹא־יֵדַ֥ע
מִֽי־אֹסְפָֽם:
(תהלים פרק לט פסוק ז)
אַךְ־בְּצֶלֶם׀
יִתְהַלֶּךְ־אִישׁ
אַךְ־הֶבֶל
יֶהֱמָיוּן
יִצְבֹּר
וְלֹא־יֵדַע
מִי־אֹסְפָם:
(תהלים פרק לט פסוק ז)
אך־בצלם׀
יתהלך־איש
אך־הבל
יהמיון
יצבר
ולא־ידע
מי־אספם:
(תהלים פרק לט פסוק ז)
אך־בצלם׀
יתהלך־איש
אך־הבל
יהמיון
יצבר
ולא־ידע
מי־אספם:
(תהלים פרק לט פסוק ז)
בְּרַם
בִּדְיוֹקְנָא
דַיְיָ
מְהַלֵּיךְ
גְּבַר
בְּרַם
לְלָמָא
מִשְׁתַּגְּשִׁין
כָּנֵישׁ
וְלָא
חָכֵים
מְטוּל
מְנָא
כְּנַשִׁינּוּן
:
בצלם
-
ג':
*בר'
א
,
כז;
ט
,
ו;
תה'
לט
,
ז.
יהמיון
-
ג':
יש'
יז
,
יב;
תה'
לט
,
ז;
פג
,
ג.
ולא
-
ידע
-
ג':
תה'
לט
,
ז;
מש'
כח
,
כב;
איוב
יד
,
כא.
ידע
-
י"ט:
ראה
תה'
לה
,
ח.
בצלם
-
ג';
יהמיון
-
ג';
ולא
-
ידע
-
ג';
אספם
-
ל'.
אך
בצלם
-
במחשך;
פירשו
דונש
(דונש
ע'
* 109
)
לשון
"צלמות"
(יש'
ט
,
א).
[ומנחם
(מחברת:
'צלם')
פירשו
'צלם'
ממש
,
כמו
"כי
בצלם
אלהים
עשה
את
האדם"
(בר'
ט
,
ו);
ולא
יתכנו
דבריו.]
אך
הבל
היא
כל
המייה
וגאוה
שלהם.
יצבר
תבואה
בשדה
כל
ימות
הקציר
,
ואינו
יודע
מי
אוספה
(לפנינו:
אֹספם)
לבית
,
שמא
לפני
האסיף
ימות.
אך.
כי
ישתנה
בצלמו
מיום
אל
יום
ומעת
אל
עת
,
כדמות
הנהר
המתהלך
,
וצלמו
עומד.
ויש
אומרים
(דונש
ע'
* 109
)
,
כי
בצלם
-
כמו
"צלמות"
(תה'
כג
,
ד).
והנכון
בעיני
,
כי
האדם
דומה
לצלם
,
וכאשר
ישתנה
הצלם
כן
ישתנה
הוא.
וטעם
הצלם
-
מערכות
המשרתים
וכוכבי
עליון
,
שלא
יעמדו
רגע
אחד
על
מתכונת
אחת;
וחכמי
המזלות
יודעים
זה.
ויהמיון
-
קבוץ
ממון
,
כמו
"ומי
אוהב
בהמון"
(קה'
ה
,
ט).
יצבור
-
מעט
מעט
,
ולא
ידע
מי
אוספם
כולם
רגע
אחד
,
במותו.
אך
בצלם
-
בחשך
יתהלך
כל
ימיו
,
כי
לא
ידע
יום
מותו.
וצלם
-
חשך;
וכן
בלשון
ערבי:
'צלם'
בנקודה
על
הצד"י
-
חשך.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י):
מן
"צלמות"
(יש'
ט
,
א)
,
שפירושו:
חשך;
ואיננו
נכון
,
כי
'צלמות'
ענינו
שתי
מלות:
צל
מות
(ראה
השרשים:
'צלם').
ויש
מפרשים
(ראה
מחברת:
'צלם')
בצלם
כמשמעו;
ופירושו
,
כי
האדם
ישתנה
בצלמו
מיום
אל
יום
ומעת
אל
עת
,
כדמות
הנהר
המתהלך
וצלמו
עומד.
והחכם
רבי
אברהם
בן
עזרא
פירש
,
כי
טעם
צלם
-
מערכת
הכוכבים
המשרתים
,
שלא
יעמדו
רגע
אחד
על
מתכונת
אחת;
כן
ישתנה
האדם.
אך
הבל
יהמיון
-
להבל
הם
הומים
לאסוף
ממון;
והוא
יצבור
הממון
מעט
מעט
,
ולא
ידע
מי
יאסוף
אותו
,
כלומר:
במותו
,
ויוציאנו
מביתו.
ועל
זה
אמר:
הנה
טפחות
נתת
(בנוסחנו:
נתתה)
ימי
-
כלומר:
מדה
מועטת
,
מלשון
"טפח"
(שמ'
כה
,
כה)
,
וחלדי
כאין
נגדך.
אך
כל
הבל
-
כלומר:
הבל
גמור
בתכלית.
כל
אדם
נצב
סלה
-
רוצה
לומר:
אע"פ
שהוא
עומד
בשלוה
זמן
רב;
כי
לסוף
אך
בצלם
יתהלך
איש
-
רוצה
לומר:
בחשך
,
מלשון
"צלמות"
(תה'
כג
,
ד)
,
ואף
בערבי
הוא
כן.
ולחנם
ולהבל
יהמיון
על
הממון;
כי
יצבור
האיש
ויתעמל
,
ולא
ידע
מי
יאסוף
אותו
במותו.
אך
בצלם
יתהלך
איש
-
כלומר
,
כל
מעשיו
וכל
עינייניו
הוא
הבל
,
אך
יש
לו
צלם
ודמות
שברא
לו
הבורא
,
ובאותו
צלם
יתהלך
בעולם.
יצבור
גרנו
בשדה
,
לא
ידע
מי
אספם
בביתו
,
כי
אינו
מאמין
בחייו
אפילו
שעה
אחת.