תנ"ך - אך־אלהים
יפדה
נפשי
מיד־שאול
כי
יקחני
סלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים
יִפְדֶּ֣ה
נַ֭פְשִׁי
מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל
כִּ֖י
יִקָּחֵ֣נִי
סֶֽלָה:
(תהלים פרק מט פסוק טז)
אַךְ־אֱלֹהִים
יִפְדֶּה
נַפְשִׁי
מִיַּד־שְׁאוֹל
כִּי
יִקָּחֵנִי
סֶלָה:
(תהלים פרק מט פסוק טז)
אך־אלהים
יפדה
נפשי
מיד־שאול
כי
יקחני
סלה:
(תהלים פרק מט פסוק טז)
אך־אלהים
יפדה
נפשי
מיד־שאול
כי
יקחני
סלה:
(תהלים פרק מט פסוק טז)
אֲמַר
דָּוִד
בְּרוּחַ
נְבוּאָה
בְּרַם
אֱלָהָא
יִפְרוֹק
נַפְשִׁי
מִן
דִּין
גֵּהִינָּם
אֲרוּם
יַלְּפִינַּנִי
אוֹרַיְתֵיהּ
וִידַבְּרִינַּנִי
בְחוּלָקֵיהּ
לְעָלְמָא
דְאָתֵי
:
אך
אלהים
יפדה
נפשי
-
אבל
אני
,
שהטיתי
למשל
אזני
(ראה
לעיל
,
ה)
,
אלהים
יפדה
נפשי
שלא
אלך
אל
שאול
,
כי
יקחני
בחיי
ללכת
בדרכיו.
אך.
כבר
הזכרתי
בספר
(יסוד
מורא
ז
,
ד)
,
כי
ה'נפש'
וה'נשמה'
וה'רוח'
-
שם
אחד
לנשמת
אדם
העליונה
,
העומדת
לעד
ולא
תמות;
ונקראה
'נפש'
,
גם
'רוח'
,
בעבור
שלא
תֵרָאֶה
לעין
כי
אם
עם
אלה.
ובעבור
היותו
המשורר
מלא
רוח
חכמה
(ע"פ
דב'
לד
,
ט)
,
ומכתב
השם
חרות
(ע"פ
שמ'
לב
,
טז)
על
נשמתו
,
על
כן
אמר:
אך
אלהים
יפדה
נפשי
מיד
שאול;
שלא
יתכן
שהוא
אומר
שלא
ימות
כשאר
בני
אדם
,
כי
מי
גבר
יחיה
ולא
יראה
מות
(ע"פ
תה'
פט
,
מט)!
וזה
טעם
יקחני
-
שתדבק
נשמתו
בנשמה
העליונה
,
שהיא
נשמת
השמים;
וכמוהו
"כי
לקח
אותו
אלהים"
(בר'
ה
,
כד);
"ואחר
כבוד
תקחני"
(תה'
עג
,
כד).
אך
אלהים
-
אמר
הנביא
בראותו
אבדון
נפשות
הרשעים
במותם:
יום
שירד
גופי
לשאול
,
יפדה
אלהים
נפשי
מיד
שאול
,
שלא
תאבד
נפשי
עם
הגוף.
ופירוש
כי
יקחני
-
כי
ימיתני
,
כמו
"ואיננו
כי
לקח
אותו
אלהים"
(בר'
ה
,
כד).
ואני
אין
מחשבותי
וכונותי
בזאת
ההנהגה
,
אבל
כונת
הנהגתי
שיפדה
אלהים
נפשי
מיד
שאול
,
בשעה
שיקחני
סלה
-
רוצה
לומר
,
שיקחני
קיחת
עולם
,
והוא
ענין
יום
המות;
כענין
"לקח
אותו
אלהים"
(בר'
ה
,
כד).
אך
אלהים
-
דברי
המשורר
הם.
כי
יקחני
-
להיות
שלו;
כמו
"אשר
לקחני
מבית
אבי"
(בר'
כד
,
ז).