תנ"ך - תהלים פרק מט פסוק טז - אך־אלהים יפדה נפשי מיד־שאול כי יקחני סלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה: (תהלים פרק מט פסוק טז)

טקסט וניקוד:

אַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד־שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: (תהלים פרק מט פסוק טז)

טקסט בלבד:

אך־אלהים יפדה נפשי מיד־שאול כי יקחני סלה: (תהלים פרק מט פסוק טז)

תיקון קוראים:

אך־אלהים יפדה נפשי מיד־שאול כי יקחני סלה: (תהלים פרק מט פסוק טז)
אֲמַר דָּוִד בְּרוּחַ נְבוּאָה בְּרַם אֱלָהָא יִפְרוֹק נַפְשִׁי מִן דִּין גֵּהִינָּם אֲרוּם יַלְּפִינַּנִי אוֹרַיְתֵיהּ וִידַבְּרִינַּנִי בְחוּלָקֵיהּ לְעָלְמָא דְאָתֵי :

אך אלהים יפדה נפשי - אבל אני , שהטיתי למשל אזני (ראה לעיל , ה) , אלהים יפדה נפשי שלא אלך אל שאול , כי יקחני בחיי ללכת בדרכיו.

אך. כבר הזכרתי בספר (יסוד מורא ז , ד) , כי ה'נפש' וה'נשמה' וה'רוח' - שם אחד לנשמת אדם העליונה , העומדת לעד ולא תמות; ונקראה 'נפש' , גם 'רוח' , בעבור שלא תֵרָאֶה לעין כי אם עם אלה. ובעבור היותו המשורר מלא רוח חכמה (ע"פ דב' לד , ט) , ומכתב השם חרות (ע"פ שמ' לב , טז) על נשמתו , על כן אמר: אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול; שלא יתכן שהוא אומר שלא ימות כשאר בני אדם , כי מי גבר יחיה ולא יראה מות (ע"פ תה' פט , מט)! וזה טעם יקחני - שתדבק נשמתו בנשמה העליונה , שהיא נשמת השמים; וכמוהו "כי לקח אותו אלהים" (בר' ה , כד); "ואחר כבוד תקחני" (תה' עג , כד).

אך אלהים - אמר הנביא בראותו אבדון נפשות הרשעים במותם: יום שירד גופי לשאול , יפדה אלהים נפשי מיד שאול , שלא תאבד נפשי עם הגוף. ופירוש כי יקחני - כי ימיתני , כמו "ואיננו כי לקח אותו אלהים" (בר' ה , כד).

ואני אין מחשבותי וכונותי בזאת ההנהגה , אבל כונת הנהגתי שיפדה אלהים נפשי מיד שאול , בשעה שיקחני סלה - רוצה לומר , שיקחני קיחת עולם , והוא ענין יום המות; כענין "לקח אותו אלהים" (בר' ה , כד).

אך אלהים - דברי המשורר הם. כי יקחני - להיות שלו; כמו "אשר לקחני מבית אבי" (בר' כד , ז).