תנ"ך - וקראני
ביום
צרה
אחלצך
ותכבדני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּ֭קְרָאֵנִי
בְּי֣וֹם
צָרָ֑ה
אֲ֝חַלֶּצְךָ֗
וּֽתְכַבְּדֵֽנִי:
(תהלים פרק נ פסוק טו)
וּקְרָאֵנִי
בְּיוֹם
צָרָה
אֲחַלֶּצְךָ
וּתְכַבְּדֵנִי:
(תהלים פרק נ פסוק טו)
וקראני
ביום
צרה
אחלצך
ותכבדני:
(תהלים פרק נ פסוק טו)
וקראני
ביום
צרה
אחלצך
ותכבדני:
(תהלים פרק נ פסוק טו)
וְצַלִּי
קֳדָמַי
בְּיוֹמָא
דְעָקָא
אֲשֵׁזְבִינָּךְ
אֲרוּם
תְּיַקְּרִנַּנִי
:
[ותכבדני
-
שזה
הוא
כבודי
,
שאושיע
את
הבוטחים
בי.]
וקראני
-
הטעם:
אם
הקרבת
נדר
ונדבה
לשמר
מוצא
שפתיך
(ע"פ
דב'
כג
,
כד)
,
אם
תקראני
ביום
צרה
פעם
אחרת
,
אחלצך;
גם
אתה
תכבדני
למלא
נדרך.
וקראני
ביום
צרה
-
אם
יהיו
זבחיך
כמשפט
הזה
,
אחלצך
ביום
צרה
כשתקראני
,
בעבור
שתכבדני
-
שתעשה
מצותי.
אבל
מי
שיעשה
זבחים
ואינו
שב
מרשעו
,
הוא
בוזה
האל
ומצותו
,
ועושה
קרבן
למראית
עינים
וחושב
כי
האל
אינו
יודע
לבבו;
וזה
אינו
מכבד
האל
אבל
בוזהו.
ואז
,
כשתעשה
כן
,
תקראני
ואחלצך.