תנ"ך - ישימות׀
ישי
מות׀
עלימו
ירדו
שאול
חיים
כי־רעות
במגורם
בקרבם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יַשִּׁ֤ימָ֨וֶת׀
יַשִּׁ֤י
מָ֨וֶת׀
עָלֵ֗ימוֹ
יֵרְד֣וּ
שְׁא֣וֹל
חַיִּ֑ים
כִּֽי־רָע֖וֹת
בִּמְגוּרָ֣ם
בְּקִרְבָּֽם:
(תהלים פרק נה פסוק טז)
יַשִּׁימָוֶת׀
יַשִּׁי
מָוֶת׀
עָלֵימוֹ
יֵרְדוּ
שְׁאוֹל
חַיִּים
כִּי־רָעוֹת
בִּמְגוּרָם
בְּקִרְבָּם:
(תהלים פרק נה פסוק טז)
ישימות׀
ישי
מות׀
עלימו
ירדו
שאול
חיים
כי־רעות
במגורם
בקרבם:
(תהלים פרק נה פסוק טז)
ישימות׀
ישי
מות׀
עלימו
ירדו
שאול
חיים
כי־רעות
במגורם
בקרבם:
(תהלים פרק נה פסוק טז)
יְחַיְּיבִינּוּן
דִּין
קְטוֹל
וְיִגְזוֹר
עֲלֵיהוֹן
בִּישָׁן
לְדוֹאֵג
וַאֲחִיתֹפֶל
וְיֵחֲתוּן
לִשְׁיוֹל
כַּד
הִינּוּן
חַיִּין
אֲרוּם
בִּישָׁן
בִּמְדוֹרֵהוֹן
בְּגוּפֵיהוֹן
:
ישימות
(ישי
מות
קרי)
-
ה"י
כתב
מלה
חדה
(אחת)
וקרי
תרתין
(מלין)
(שתי
מלים):
ראה
תה'
י
,
י.
ישימות
-
ה'
(ב'
חסר
וג'
מלא):
מ"ב
יח
,
כט;
יש'
לו
,
יד;
תה'
נה
,
טז;
פט
,
כג;
דה"ב
לב
,
טו.
ירדו
-
ה':
ש"א
יג
,
יב;
יר'
נ
,
כז;
תה'
נה
,
טז;
קד
,
ח;
קז
,
כו.
ישימות
-
כתב
מלה
חדה
וקרי
תרת';
ירדו
-
ה'.
ישי
מות
עלימו
-
ישיא
הקדוש
ברוך
הוא
עליהם
את
מלאך
המות;
'ישיא'
-
יסכסך
מסית
,
לשון
"השיאני
ואוכל"
(בר'
ג
,
יג).
[ומנחם
(מחברת:
'יש')
פתר
ישי
-
לשון
'יש'
,
כמו
"אם
ישכם
עושים"
(בר'
כד
,
מט);
"אשר
ישנו
פה"
(דב'
כט
,
יד).]
במגורם
-
במלונם.
ישי
-
אמר
רבי
משה:
הטעם
-
ישיא
מות;
וטעם
ישי
-
שיהיה
המות
נושה
להם
,
שיקח
את
נפשם.
ואחרים
אמרו:
מגזרת
"נשני
אלהים"
(בר'
מא
,
נא)
,
שישכחו
המות
ולא
יעלוהו
על
לבם
,
עד
שירדו
חיים
שאול;
אם
כן
תהיה
דרך
יֶשי
כדרך
"אל
תמחי"
(יר'
יח
,
כג);
"צור
ילדך
תשי"
(דב'
לב
,
יח);
אע"פ
שהמלה
מלרע.
ויש
אומרים
(ראה
רש"י)
שהוא
חסר
אל"ף
,
מן
"השיאני"
(בר'
ג
,
יג)
,
והוא
קרוב;
והטעם:
ישיאם
עד
שלא
ירגישו
וירדו
חיים
שאול.
אמר
רבי
משה:
במגורם
-
בחבורתם
,
כמו
"העוד
הזרע
במגורה"
(חגי
ב
,
יט).
והנכון
בעיני:
בארץ
מגוריהם
,
כנגד
"בעיר"
(לעיל
,
י).
ישי
מות
(בנוסחנו
הכתיב:
ישימות)
-
כן
כתוב
,
בלא
אל"ף
,
וקרי
באל"ף:
"אלהים"
שזכר
(לעיל
,
טו)
ישיא
המות
עלימו
-
על
אחיתופל
ועל
היועצים
על
דוד
לרעה.
ופירוש
ישי
-
יחייב
המות
לבא
עליהם;
כמו
"ונשא
בו
אלה"
(מ"א
ח
,
לא);
וכן
"לא
ישיא
אויב
בו"
(תה'
פט
,
כג)
-
שיחזיק
בו
,
כמו
הנושא
בלווה.
ירדו
שאול
חיים
-
שימותו
מיתת
פתאם
,
זהו
חיים
,
שלא
ירגישו
בחולי
עד
שימותו;
וכן
"נבלעם
כשאול
חיים"
(מש'
א
,
יב).
כי
רעות
במגורם
בקרבם
-
הרעות
שחושבים
בקרבם
,
אומרים
במגורם
,
ופירושו:
במקום
אסיפתם
,
כלומר:
בירושלם
,
שנאספו
שם
להתיעץ
על
דוד;
וכן
"יגורהו
בחרמו"
(חב'
א
,
טו);
"ובית
זונה
יתגודדו"
(יר'
ה
,
ז)
-
ענין
אסיפה.
וחלה
פני
האל
שישיא
(בנוסחנו:
ישי)
מות
עלימו
-
דרך
משל
,
שיפתה
המות
שיבא
אליו
ואל
עוזריו
פתאום;
וירדו
שאול
חיים
-
כלומר
,
שלא
ירגישו
בחלים
,
אלא
שימותו
בנגיפה
,
דרך
עונש.
כי
רעות
במגורם
-
רוצה
לומר:
במקום
אסיפתם
הם.
בקרבם
-
כלומר:
מוכנות
ומזומנות
במחשבתם
,
טרם
בואם
להתאסף
במקום
אסיפתם.
ישי
עלימו
הבורא
,
על
אילו
אויבי
,
מות.
ישי
-
לשון
הסתה
,
כמו
"הנחש
השיאני"
(בר'
ג
,
יג).
כי
רעות
בקרבם
במגורם
-
במקום
המדור
שלהם
אינם
מחשבים
כי
אם
מחשבות
רעות;
ומקרא
מסורס
הוא.