תנ"ך - פדה
בשלום
נפשי
מקרב־לי
כי־ברבים
היו
עמדי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פָּ֮דָ֤ה
בְשָׁל֣וֹם
נַ֭פְשִׁי
מִקְּרָב־לִ֑י
כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים
הָי֥וּ
עִמָּדִֽי:
(תהלים פרק נה פסוק יט)
פָּדָה
בְשָׁלוֹם
נַפְשִׁי
מִקְּרָב־לִי
כִּי־בְרַבִּים
הָיוּ
עִמָּדִי:
(תהלים פרק נה פסוק יט)
פדה
בשלום
נפשי
מקרב־לי
כי־ברבים
היו
עמדי:
(תהלים פרק נה פסוק יט)
פדה
בשלום
נפשי
מקרב־לי
כי־ברבים
היו
עמדי:
(תהלים פרק נה פסוק יט)
פְּרַק
בִּשְׁלָם
נַפְשִׁי
דְּלָא
לְמִקְרַב
בִּישׁ
לְוָותִי
אֲרוּם
בְּסוּגְעִין
עָקְתִין
הֲוָה
מֵימְרֵיהּ
בְּסַעֲדִי
:
מקרב
לי
-
מן
המלחמה
הבאה
עלי.
כי
ברבים
וגו'
-
כי
זאת
עשה
לי
בשביל
הרבים
שהיו
בעזרתי
להתפלל
עלי;
שנאמר
"וכל
ישראל
ויהודה
אוהבים
(לפנינו:
אהב)
את
דוד"
(ש"א
יח
,
טז).
פדה.
מקרב
לי
-
שלא
נגעו
בי.
ובי"ת
ברבים
היו
עמדי
-
כמו
"לחמו
בלחמי"
(מש'
ט
,
ה);
והטעם
על
המלאכים
,
כי
רבים
אשר
אתנו
(ע"פ
מ"ב
ו
,
טז).
פדה
בשלום
-
פדה
מקרב
לי
נפשי
,
ואני
בשלום.
ופירוש
מקרב
-
ממלחמה;
כמו
"ביום
קרב"
(תה'
עח
,
ט);
"מכלי
קרב"
(קה'
ט
,
יח);
ותרגום
"מלחמה"
-
'קרבא'
(ת"א
בר'
יד
,
ב).
ורי"ש
מקרב
בקמץ
חטף
,
לתפארת
הקריאה.
או
הוא
משקל
אחר
,
'קרוב'
בחלם
,
ומפני
המקף
הוסב
לקמץ
חטף.
כי
ברבים
היו
עמדי
-
כי
עַם
רבים
היו
נלחמים
עמדי
,
ואני
במתי
מעט
,
והאל
פדה
נפשי
מהם.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י)
הבי"ת
נוספת
,
כבי"ת
"לחמו
בלחמי"
(מש'
ט
,
ה);
רוצה
לומר:
אע"פ
שהם
רבים
,
רבים
היו
עמדי
,
כלומר:
מלאכי
האל
שהיו
עמדי;
כמו
"רבים
אשר
אתנו
מאשר
אתם"
(מ"ב
ו
,
טז).
וכן
פדה
בשלום
וגו'
-
כלומר
,
שיפדה
נפשי
בשלום.
מקרב
לי
-
מהלָחם
עלי;
ורי"ש
מקרב
לי
-
בקמץ
חטף
,
כי
הוא
מקור
,
מענין
"כלי
קרב"
(קה'
ט
,
יח);
ויש
לפרשו
כפשוטו
,
כלומר:
מהתקרב
ומנגוע
בי.
וכי
ברבים
-
פירושו:
אע"פ
שרבים
היו
עמדי
-
כלומר
,
להלחם
עמדי.
ובי"ת
ברבים
נוספת
,
כמו
"לחמו
בלחמי"
(מש'
ט
,
ה).
או
אפשר
כפשוטו
,
כלומר:
כי
רבים
עמדי
-
לעזרתי
,
אחר
שהשגחת
השם
(עלי)
,
כענין
"רבים
אשר
אתנו"
(מ"ב
ו
,
טז).
ויש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שאמר
זה
על
שם
"וכל
ישראל
ויהודה
אוהבים
(לפנינו:
אהב)
את
דוד"
(ש"א
יח
,
טז)
,
וראָיָתם:
ישמע
אל
ויענם
-
רוצה
לומר
,
שישמע
תפלת
עוזרי.
ואין
נראה
כן
,
שדוד
לא
היה
בוטח
,
רק
באל
יתעלה
,
וישמע
אל
פירושו:
לקולי.
ויענם
-
פירושו:
ויכניעם
,
מלשון
"לֵענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג).
ויושב
קדם
סלה
הוא
חוזר
למה
שאמר:
ישמע
אל
,
כלומר:
ישמע
אל
,
שהוא
יושב
קדם
סלה
,
ויכניעם.
ואשר
אין
חליפות
למו
-
פירושו
על
האויבים;
כלומר
,
שלעולם
לא
יחליפו
מדותיהם
והנהגותיהם
לאל
,
אפילו
רגע
אחד
,
וזה
מפני
שלא
יראו
אלהים.
ויש
מפרשים
(ראה
רד"ק)
אשר
אין
וכו'
-
על
האל
יתעלה
,
כלומר:
יכניעם
האל
ויושב
קדם
סלה
אשר
אין
חליפות
למו
-
רוצה
לומר:
שִנוי;
ולמו
-
נאמר
לפעמים
על
יחיד
,
כמו
'לו';
כדרך
"יסכון
עלימו"
(איוב
כב
,
ב)
-
כמו
'עליו';
"יחזו
פנימו"
(תה'
יא
,
ז)
-
כמו
'פניו'.
ולא
יראו
אלהים
-
כמו
'כי
לא
יראו'.
אשיחה
-
לשון
תפילה;
כלומר:
אתפלל
לפניו
ואהמה
על
צערי
,
וישמע
הבורא
תמיד
תפילתי
ופדה
בשלום
נפשי
מקרוב
לי
-
מן
המלחמה
הבאה
עלי.
ברבים
-
רבים
בני
אדם
היו
עמדי
והיו
מתפללים
עלי
,
מפני
שהיו
רואים
נקיות
כפיי.