תנ"ך - תהלים פרק נה פסוק יט - פדה בשלום נפשי מקרב־לי כי־ברבים היו עמדי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פָּ֮דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי: (תהלים פרק נה פסוק יט)

טקסט וניקוד:

פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב־לִי כִּי־בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי: (תהלים פרק נה פסוק יט)

טקסט בלבד:

פדה בשלום נפשי מקרב־לי כי־ברבים היו עמדי: (תהלים פרק נה פסוק יט)

תיקון קוראים:

פדה בשלום נפשי מקרב־לי כי־ברבים היו עמדי: (תהלים פרק נה פסוק יט)
פְּרַק בִּשְׁלָם נַפְשִׁי דְּלָא לְמִקְרַב בִּישׁ לְוָותִי אֲרוּם בְּסוּגְעִין עָקְתִין הֲוָה מֵימְרֵיהּ בְּסַעֲדִי :

מקרב - ל'; ברבים - ל'.

מקרב לי - מן המלחמה הבאה עלי. כי ברבים וגו' - כי זאת עשה לי בשביל הרבים שהיו בעזרתי להתפלל עלי; שנאמר "וכל ישראל ויהודה אוהבים (לפנינו: אהב) את דוד" (ש"א יח , טז).

פדה. מקרב לי - שלא נגעו בי. ובי"ת ברבים היו עמדי - כמו "לחמו בלחמי" (מש' ט , ה); והטעם על המלאכים , כי רבים אשר אתנו (ע"פ מ"ב ו , טז).

פדה בשלום - פדה מקרב לי נפשי , ואני בשלום. ופירוש מקרב - ממלחמה; כמו "ביום קרב" (תה' עח , ט); "מכלי קרב" (קה' ט , יח); ותרגום "מלחמה" - 'קרבא' (ת"א בר' יד , ב). ורי"ש מקרב בקמץ חטף , לתפארת הקריאה. או הוא משקל אחר , 'קרוב' בחלם , ומפני המקף הוסב לקמץ חטף. כי ברבים היו עמדי - כי עַם רבים היו נלחמים עמדי , ואני במתי מעט , והאל פדה נפשי מהם. ויש מפרשים (ראה רש"י) הבי"ת נוספת , כבי"ת "לחמו בלחמי" (מש' ט , ה); רוצה לומר: אע"פ שהם רבים , רבים היו עמדי , כלומר: מלאכי האל שהיו עמדי; כמו "רבים אשר אתנו מאשר אתם" (מ"ב ו , טז).

וכן פדה בשלום וגו' - כלומר , שיפדה נפשי בשלום. מקרב לי - מהלָחם עלי; ורי"ש מקרב לי - בקמץ חטף , כי הוא מקור , מענין "כלי קרב" (קה' ט , יח); ויש לפרשו כפשוטו , כלומר: מהתקרב ומנגוע בי. וכי ברבים - פירושו: אע"פ שרבים היו עמדי - כלומר , להלחם עמדי. ובי"ת ברבים נוספת , כמו "לחמו בלחמי" (מש' ט , ה). או אפשר כפשוטו , כלומר: כי רבים עמדי - לעזרתי , אחר שהשגחת השם (עלי) , כענין "רבים אשר אתנו" (מ"ב ו , טז). ויש אומרים (ראה רש"י) , שאמר זה על שם "וכל ישראל ויהודה אוהבים (לפנינו: אהב) את דוד" (ש"א יח , טז) , וראָיָתם: ישמע אל ויענם - רוצה לומר , שישמע תפלת עוזרי. ואין נראה כן , שדוד לא היה בוטח , רק באל יתעלה , וישמע אל פירושו: לקולי. ויענם - פירושו: ויכניעם , מלשון "לֵענות מפני" (שמ' י , ג). ויושב קדם סלה הוא חוזר למה שאמר: ישמע אל , כלומר: ישמע אל , שהוא יושב קדם סלה , ויכניעם. ואשר אין חליפות למו - פירושו על האויבים; כלומר , שלעולם לא יחליפו מדותיהם והנהגותיהם לאל , אפילו רגע אחד , וזה מפני שלא יראו אלהים. ויש מפרשים (ראה רד"ק) אשר אין וכו' - על האל יתעלה , כלומר: יכניעם האל ויושב קדם סלה אשר אין חליפות למו - רוצה לומר: שִנוי; ולמו - נאמר לפעמים על יחיד , כמו 'לו'; כדרך "יסכון עלימו" (איוב כב , ב) - כמו 'עליו'; "יחזו פנימו" (תה' יא , ז) - כמו 'פניו'. ולא יראו אלהים - כמו 'כי לא יראו'.

אשיחה - לשון תפילה; כלומר: אתפלל לפניו ואהמה על צערי , וישמע הבורא תמיד תפילתי ופדה בשלום נפשי מקרוב לי - מן המלחמה הבאה עלי. ברבים - רבים בני אדם היו עמדי והיו מתפללים עלי , מפני שהיו רואים נקיות כפיי.