תנ"ך - ישמע ׀ אל׀ ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יִשְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥לָה אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים: (תהלים פרק נה פסוק כ)

טקסט וניקוד:

יִשְׁמַע ׀ אֵל׀ וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים: (תהלים פרק נה פסוק כ)

טקסט בלבד:

ישמע ׀ אל׀ ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים: (תהלים פרק נה פסוק כ)

תיקון קוראים:

ישמע ׀ אל׀ ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים: (תהלים פרק נה פסוק כ)
יִשְׁתְּמַע קֳדָם אֱלָהָא וִיקַבֵּיל מִינְּהוֹן וְיָתֵיב שְׁמַיָּא לְעָלְמַיָּא מִלְּקַדְמִין וְרַשִּׁיעַיָּא דְלָא מְהַשְׁנִין אוֹרְחָתְהוֹן בִּישַׁיָּא וְלָא דְחַלוּ מִן קֳדָם אֱלָהָא :

וישב - ב' , חד חסר וחד מלא: יש' ט , ח; תה' נה , כ.

ויושב ב' וידעו העם כלו ישמע אל ויענם. קדמיה מל' .

ויענם - ל'; וישב - ב' חד חס' וחד מל'.

ישמע אל תפלתם של אותם רבים (ראה לעיל , יט) ויענם המלך , שהוא יושב קדם. אשר אין חליפות למו - לאותם רשעים הרודפים אותי; אין נותנים לבם אל יום חליפתם: אין חרדים מיום המיתה.

ישמע אל. שב לדבר על אויביו ש"רעות במגורם" (לעיל , טז). ויענם - מגזרת "עני" (תה' י , ב): ידלדלם. והנכון בעיני: יענה בם; כמו "לא נגענוך" (בר' כו , כט) , שהוא 'נגענו בך'. יושב קדם - כמו "שוכן" (תה' קלה , כא); הוא יענם באמת. אשר אין חליפות - שיתחלף מזלם מטוב לרע. ולא יראו אלהים - שיש בידו להחליפני.

ישמע אל ויענם - ישמע האל קולי ויכניעם; מענין "לֵעָנות מפני" (שמ' י , ג). ויושב קדם סלה - האל שהוא קדמון לכל בריותיו , ובידו הם להרים ולהשפיל , הוא יכניעם. אשר אין חליפות למו - כמו 'לו'; וכן "יסכן עלימו משכיל" (איוב כב , ב) - כמו 'עליו'; "יחזו פנימו" (תה' יא , ז) - כמו 'פניו'. רוצה לומר: האל שהוא יושב קדם ואין לו חליפות - כי לא ישתנה מענין לענין ומרצון לרצון; ומה שיעדני יקיים בי , ולא ישלטו אויבי בי. ולא יראו אלהים - הוא בעזרתי , ולא יראו ממנו שיוכל להכניעם. ויש מפרשים (ראה רש"י , ראב"ע) למו - על האויבים , שהם חושבים שלא יהיו חליפות להם , ויהיו כל ימיהם בשלוה; ולא כן , כי האל יכניעם שלא יראו ממנו.

וכן פדה בשלום וגו' - כלומר , שיפדה נפשי בשלום. מקרב לי - מהלָחם עלי; ורי"ש מקרב לי - בקמץ חטף , כי הוא מקור , מענין "כלי קרב" (קה' ט , יח); ויש לפרשו כפשוטו , כלומר: מהתקרב ומנגוע בי. וכי ברבים - פירושו: אע"פ שרבים היו עמדי - כלומר , להלחם עמדי. ובי"ת ברבים נוספת , כמו "לחמו בלחמי" (מש' ט , ה). או אפשר כפשוטו , כלומר: כי רבים עמדי - לעזרתי , אחר שהשגחת השם (עלי) , כענין "רבים אשר אתנו" (מ"ב ו , טז). ויש אומרים (ראה רש"י) , שאמר זה על שם "וכל ישראל ויהודה אוהבים (לפנינו: אהב) את דוד" (ש"א יח , טז) , וראָיָתם: ישמע אל ויענם - רוצה לומר , שישמע תפלת עוזרי. ואין נראה כן , שדוד לא היה בוטח , רק באל יתעלה , וישמע אל פירושו: לקולי. ויענם - פירושו: ויכניעם , מלשון "לֵענות מפני" (שמ' י , ג). ויושב קדם סלה הוא חוזר למה שאמר: ישמע אל , כלומר: ישמע אל , שהוא יושב קדם סלה , ויכניעם. ואשר אין חליפות למו - פירושו על האויבים; כלומר , שלעולם לא יחליפו מדותיהם והנהגותיהם לאל , אפילו רגע אחד , וזה מפני שלא יראו אלהים. ויש מפרשים (ראה רד"ק) אשר אין וכו' - על האל יתעלה , כלומר: יכניעם האל ויושב קדם סלה אשר אין חליפות למו - רוצה לומר: שִנוי; ולמו - נאמר לפעמים על יחיד , כמו 'לו'; כדרך "יסכון עלימו" (איוב כב , ב) - כמו 'עליו'; "יחזו פנימו" (תה' יא , ז) - כמו 'פניו'. ולא יראו אלהים - כמו 'כי לא יראו'.

ישמע - שמע הבורא תפילתם שהתפללו עלי , ויענה אותם; והבורא , הוא יושב קדם , שמע תפילתם סלה. אשר אין חליפות למו - לאילו הרשעים אין להם חליפות , שיחליפו מעשיהם וישובו בתשובה.
ריכוז קישורים