תנ"ך - חלקו׀
מחמאת
פיו
וקרב־לבו
רכו
דבריו
משמן
והמה
פתחות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חָלְק֤וּ׀
מַחְמָאֹ֣ת
פִּיו֮
וּֽקֲרָב־לִ֫בּ֥וֹ
רַכּ֖וּ
דְבָרָ֥יו
מִשֶּׁ֗מֶן
וְהֵ֣מָּה
פְתִחֽוֹת:
(תהלים פרק נה פסוק כב)
חָלְקוּ׀
מַחְמָאֹת
פִּיו
וּקֲרָב־לִבּוֹ
רַכּוּ
דְבָרָיו
מִשֶּׁמֶן
וְהֵמָּה
פְתִחוֹת:
(תהלים פרק נה פסוק כב)
חלקו׀
מחמאת
פיו
וקרב־לבו
רכו
דבריו
משמן
והמה
פתחות:
(תהלים פרק נה פסוק כב)
חלקו׀
מחמאת
פיו
וקרב־לבו
רכו
דבריו
משמן
והמה
פתחות:
(תהלים פרק נה פסוק כב)
שְׁעִיעָן
יַתִּיר
מִשְּׁמַן
דְּגוּבְנִין
מִילֵּי
פֻמֵּיהּ
וְהֵיךְ
זְיָנֵיי
קְרָבָא
לִיבְבֵיהּ
רַכִּיכָן
מִילּוֹי
יַתִּיר
מִן
מְשַׁח
דְּפוּטְמִין
וְהִינּוּן
מוֹרַנְיָין
דִּקְטוֹל
:
חלקו
-
ב':
יהו'
יח
,
ב;
תה'
נה
,
כב.
וקרב
-
ג'
(בקמץ):
תה'
נה
,
כב;
איוב
לח
,
כג;
*דנ'
ז
,
כא.
וכל
אתנחתא
וסוף
פסוק
דכותהון.
חלקו
ב'
אשר
לא
חלקו
את
נחלתם
חלקו
מחמאת
.
חלקו
-
ב';
מחמאת
-
ל';
וקרב
-
ל';
פתחות
-
ל'.
חלקו
-
לשון
"חלקלקות"
(תה'
לה
,
ו).
מחמאות
פיו
-
לשון
'חמאה'
,
והמ"ם
הראשונה
יסוד
נופל
היא
בתיבה
,
כמ"ם
של
'מעשה'
ומ"ם
של
"מאמר"
(אס'
א
,
טו).
וקרב
לבו
-
ולבו
למלחמה.
והמה
פתיחות
-
מנחם
פתר
(מחברת:
'פתח')
לשון
חֲרָבוֹת;
[כמו
"ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה):
כּפיוֹת
חרב.]
ואני
אומר:
לשון
קללה
הוא
,
כדאמרינן
(ראה
ר"ה
לא
,
ב):
כתב
אמימר
פתיחא
עילווה
-
והוא
שטר
שמתא.
חלקו
-
אחר
שחלקו.
מַחמאות
-
נפתח
המ"ם
בעבור
אות
הגרון.
וטעם
פיו
-
כמו
"דברי
פיו"
(תה'
לו
,
ד).
וקרב
-
כמו
"המלמד
ידיי
לקרב"
(תה'
קמד
,
א).
והמה
פתיחות
-
חרבות
לטושות
,
או
שלופות;
כמו
"חרב
פתחו
רשעים"
(תה'
לז
,
יד).
חלקו
מחמאות
פיו
-
מ"ם
מַחמאות
פתוחה
,
ודינה
בצרי
,
שהיא
לשמוש;
ופירושו:
יותר
מחמאות
חלקו
אמרי
פיו.
אמר:
עתה
אני
רואה
,
כי
הטובות
שהיה
מדבר
עמי
,
כי
מחליק
היה
לשונו
לי
,
אבל
לבו
לא
היה
עמי.
או
תהיה
המ"ם
כמשפטה
והיא
נוספת
,
כמו
אותיות
אמתי"ן
,
ומחמאות
-
סמוך
אל
פיו;
ודמה
דברי
פיו
לחמאה
,
ואמר:
חלקו
מחמאות
פיו.
ואע"פ
שהיה
מ"ם
השניה
במחמאות
ראויה
להיות
בשוא
מפני
הסמיכות
,
נשארה
בקמץ
שלא
לחטף
על
האל"ף.
וקרב
לבו
-
דבריו
חלקים
ולבו
למלחמה.
ורי"ש
וקרב
חטופה
,
כמו
"מקרב
לי"
(לעיל
,
יט);
כמו
שפרשנו.
רכו
דבריו
-
כפל
הענין
במלות
שונות.
והמה
פתיחות
-
פירושו:
חרבות
,
וכן
"ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה).
ועתה
אני
מכיר
כי
כל
מה
שהיה
מראה
עצמו
אוהב
לי
היה
שקר
,
וזהו
חלקו
מחמאות
פיו
-
כלומר:
יותר
מֵחמאוֹת
,
וחסר
מלת
'אמרי';
כלומר:
אמרי
פיו
היו
יותר
חלקים
מחמאה.
או
שמא
המ"ם
מן
התיבה
ומאותיות
הנוספות
,
כמו
"אזרוע"
(יר'
לב
,
כא);
"מלחמה"
(תה'
כד
,
ח);
"תשועה"
(תה'
קמד
,
י);
ודומיהם;
ורוצה
לומר:
מַמְתַקי
פיו
היו
חלקים.
ופתיחות
-
כמו
חֲרָבוֹת
,
כדרך
"ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה
וראה
רד"ק
שם).
חלקו
כמו
מחמאות
דברי
פיו
,
ובליבו
הוא
עורך
קרב
ומלחמות
עלי.
מחמאות
-
כמו
"דבש
וחמאה"
(איוב
כ
,
יז).
והמה
פתיחות
-
חרבות
הנכנסות
בתוך
לבי;
כך
פירשו
רבי
דוד
קמחי
,
והביא
לו
ראייה:
"ואת
ארץ
נמרוד
בפתחיה"
(מי'
ה
,
ה).