תנ"ך - הקשיבה
לי
וענני
אריד
בשיחי
ואהימה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַקְשִׁ֣יבָה
לִּ֣י
וַעֲנֵ֑נִי
אָרִ֖יד
בְּשִׂיחִ֣י
וְאָהִֽימָה:
(תהלים פרק נה פסוק ג)
הַקְשִׁיבָה
לִּי
וַעֲנֵנִי
אָרִיד
בְּשִׂיחִי
וְאָהִימָה:
(תהלים פרק נה פסוק ג)
הקשיבה
לי
וענני
אריד
בשיחי
ואהימה:
(תהלים פרק נה פסוק ג)
הקשיבה
לי
וענני
אריד
בשיחי
ואהימה:
(תהלים פרק נה פסוק ג)
אַצֵּית
לְמֵימְרִי
וְקַבֵּיל
מִנִּי
אֶתְרָעַם
בְּמִילַּיי
וְאֶרְגּוֹשׁ
:
אריד
בשיחי
-
אתאונן
בצערי;
כמו
"עניי
ומרודי"
(איכה
ג
,
יט);
"וירדתי
על
ההרים"
(שו'
יא
,
לז).
[ומנחם
(מחברת:
'שח')
פתר
אריד
-
לשון
'ממשלה'
,
כמו
"ורדו
בדגת
הים"
(בר'
א
,
כח)
,
ושיחי
-
לשון
'שיח':
"למי
שיח"
(מש'
כג
,
כט).
הקשיבה.
אריד
-
אצעק
,
וכמוהו
"והיה
כאשר
תריד"
(בר'
כז
,
מ);
"נהה
על
המון
מצרים
והורידהו"
(יח'
לב
,
יח)
-
צעק
אליו;
"וירדתי
על
ההרים"
(שו'
יא
,
לז)
-
אע"פ
שהוא
שרש
אחר;
ורבים
ככה.
ויורה
על
פירוש
אריד
שהוא
כמו
"אזעק"
(תה'
קמב
,
ב)
-
מלת
הקשיבה.
הקשיבה
לי
וענני
,
אריד
בשיחי
-
כשאריד
בשיחי
ואהימה
,
הקשיבה
לי.
וענין
אריד
-
הוא
התנודה
והיללה
על
החלי
או
על
הצרה;
וכן
"והיה
כאשר
תריד"
(בר'
כז
,
מ).
מקול
אויב
-
מקול
שאני
שומע
,
מדבר
האויב
שמבקש
לגרשני
מהמלוכה
ולהמיתני;
והאויב
הוא
אבשלום.
עקת
רשע
-
צרת
הרשע
הזה.
ולמה
אריד
ואהמה
אני
מקולו
ומפניו?
מפני
ישראל
שנקשרו
עמו;
זהו
כי
ימיטו
עלי
און
וגו'
,
ופירושו:
יטו
עלי
שקר
,
שהם
מורדים
בי
ומשקרים
באמונתם;
שהמליכוני
עליהם
בלב
שלם
,
ועתה
ישטמוני
באף
ובחמה
והקימו
בני
עלי.
ואריד
בשיחי
-
פירושו:
אתאונן
בצערי.
ואהימה
-
כמו
"ואהמה"
(להלן
,
יח)
,
ואם
הם
שני
שרשים
,
כמו
אריד
עם
"וירדתי
על
ההרים"
(שו'
יא
,
לז).
אריד
-
'קוניינשירי'
בלעז
(לקונן).
בשיחי
-
בדיבורי.
אהימה
-
לשון
'המיה'.