תנ"ך - למנצח׀
על־יונת
אלם
רחקים
ס
לדוד
מכתם
באחז
אותו
פלשתים
בגת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לַמְנַצֵּ֤חַ׀
עַל־י֬וֹנַת
אֵ֣לֶם
רְ֭חֹקִים
ס
לְדָוִ֣ד
מִכְתָּ֑ם
בֶּאֱחֹ֨ז
אוֹת֖וֹ
פְלִשְׁתִּ֣ים
בְּגַֽת:
(תהלים פרק נו פסוק א)
לַמְנַצֵּחַ׀
עַל־יוֹנַת
אֵלֶם
רְחֹקִים
ס
לְדָוִד
מִכְתָּם
בֶּאֱחֹז
אוֹתוֹ
פְלִשְׁתִּים
בְּגַת:
(תהלים פרק נו פסוק א)
למנצח׀
על־יונת
אלם
רחקים
ס
לדוד
מכתם
באחז
אותו
פלשתים
בגת:
(תהלים פרק נו פסוק א)
למנצח׀
על־יונת
אלם
רחקים
ס
לדוד
מכתם
באחז
אותו
פלשתים
בגת:
(תהלים פרק נו פסוק א)
לְשַׁבָּחָא
עַל
כְּנִישְׁתָּא
דְיִשְׂרָאֵל
דִּמְתִילָא
לְיוֹנְתָא
שְׁתִיקְתָא
בְּעִידָּן
דְּמִתְרַחֲקִין
מִן
קִרְוֵיהוֹן
וְחָזְרִין
וּמְשַׁבְּחִין
לְמָרֵי
עָלְמָא
הֵיךְ
דָּוִד
מַכִּיךְ
וּשְׁלִים
כַּד
אֲחַדוּ
יָתֵיהּ
פְּלִשְׁתָּאֵי
בְגַת
:
אלם
-
ב':
תה'
נו
,
א;
נח
,
ב.
אותו
-
כ"ה
מלא
(בלישנא):
ראה
תה'
יח
,
א.
אותו
-
ה'
מלא
בכתיבייא:
ראה
תה'
יח
,
א.
יונת
-
ל';
אלם
-
ב';
אותו
-
ה'
מל'
בכת'.
יונת
אלם
רחוקים
-
על
עצמו
אמר;
שהיה
רחוק
מארץ
ישראל
,
אצל
אכיש
,
והיו
אחיו
של
גולית
מבקשים
רשות
מאכיש
להורגו
,
שנאמר
"הלא
זה
דוד
מלך
הארץ"
(ש"א
כא
,
יב);
והוא
היה
ביניהם
כיונה
אלמת
(ע"פ
סוטה
י
,
ב;
ראה
שו"ט
נו
,
א).
למנצח
על
יונת
אלם
-
על
נועם
פיוט
,
תחלתו:
יונת
אלם
רחוקים.
ומכתם
-
דבר
נכבד
,
כמו
"כתם
פז"
(שה"ש
ה
,
יא).
למנצח
על
יונת
אלם
-
קרא
דוד
עצמו
יונת
אלם
בהיותו
בגת
,
שברח
מפני
שאול
(ראה
ש"א
כא
,
י).
ואמר:
באחוז
-
שחשבו
פלשתים
לאוחזו
ולהמיתו
,
כשאמרו
לאכיש:
"הלא
זה
דוד
מלך
הארץ"
וגו'
(שם
,
יב);
עד
שמרוב
פחדו
התהולל
בידם
ועשה
עצמו
משוגע
(ראה
שם
,
יד).
לפיכך
קרא
עצמו
יונת
אלם
-
כיונה
שגולה
ממקומה;
והיה
אלם
ביניהם
,
שלא
היה
יכול
לדבר
כמשפטו
ודעתו
,
אלא
כדברי
משֻגע.
או
קרא
עצמו
יונה
-
לפי
ששם
עצמו
כאלו
אין
בו
דעת
כמו
יונה
,
כמו
שאמר
"כיונה
פותה
אין
לב"
(הו'
ז
,
יא).
למנצח
על
יונת
אלם
רחוקים
וגו'.
כבר
ביארנו
(תה'
טז
,
א)
ענין
מכתם;
אבל
יונת
אלם
רחוקים
-
יש
לפרש
בו
גם
כן
שהוא
אחד
מכלי
הניגון;
ויונת
אלם
-
כלומר:
יונה
אלמת
,
שאינה
הומה
והוגה
,
רק
צפצופים
רחוקים
זה
מזה.
ומה
שאמר
"כיוני
הגאיות
כלם
הומות"
(יח'
ז
,
טז)
-
רוצה
לומר:
בעת
הִתְיָרְאם
מבני
אדם
,
והומות
לשוב
אל
ארובותיהם
(ע"פ
יש'
ס
,
ח);
וכן
ענין
"וכיונים
הגה
נהגה"
(יש'
נט
,
יא).
אבל
כשלא
נתיראו
מבני
אדם
לא
יהגו
בתכיפה
,
רק
ברִחוּק
המיה
אחת
מחברתה;
וכן
היה
כלי
הניגון
הזה
מתאחר
התנועות.
וענין
באחוז
אותו
פלשתים
בגת
-
פירושו
,
כשחשבו
לאחוז
אותו
להמיתו
,
כשאמרו
לאכיש
"הלא
זה
דוד
מלך
הארץ"
(ש"א
כא
,
יב)
,
עד
שהוריד
רירו
על
זקנו
ועשה
עצמו
כמשוגע
(ראה
שם
,
יד)
וברח
אל
מערת
עדולם
(ש"א
כב
,
א).
ואיפשר
,
שעל
זה
קרא
עצמו
יונת
אלם
-
כענין
"יונה
פותה
אין
לב"
(הו'
ז
,
יא).
למנצח
על
יונת
אלם
-
על
נועם
פיוט
שתחילתו:
יונת
אלם
רחוקים.
ועל
עצמו
חיברו
למזמור
זה
,
כשברח
אצל
אכיש
מלך
פלשתים;
והיו
אחיו
שלגלית
שונאים
אותו
,
כמו
שנאמר
"הלא
זה
דוד
אשר
יענו
לו
במחולות
לאמר
הכה
שאול
באלפיו
ודוד
ברבבותיו"
(ש"א
כט
,
ה).
מכתם
-
הוא
שם
כלי
שיר.
או
יש
לומר
,
שהיה
נראה
יפה
וחשוב
בעיני
המשורר
כמו
"כתם"
(שה"ש
ה
,
יא)
,
שהיא
אבן
טובה.