תנ"ך - תהלים פרק נו פסוק א - למנצח׀ על־יונת אלם רחקים ס לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לַמְנַצֵּ֤חַ׀ עַל־י֬וֹנַת אֵ֣לֶם רְ֭חֹקִים ס לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בֶּאֱחֹ֨ז אוֹת֖וֹ פְלִשְׁתִּ֣ים בְּגַֽת: (תהלים פרק נו פסוק א)

טקסט וניקוד:

לַמְנַצֵּחַ׀ עַל־יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים ס לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת: (תהלים פרק נו פסוק א)

טקסט בלבד:

למנצח׀ על־יונת אלם רחקים ס לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת: (תהלים פרק נו פסוק א)

תיקון קוראים:

למנצח׀ על־יונת אלם רחקים ס לדוד מכתם באחז אותו פלשתים בגת: (תהלים פרק נו פסוק א)
לְשַׁבָּחָא עַל כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְיוֹנְתָא שְׁתִיקְתָא בְּעִידָּן דְּמִתְרַחֲקִין מִן קִרְוֵיהוֹן וְחָזְרִין וּמְשַׁבְּחִין לְמָרֵי עָלְמָא הֵיךְ דָּוִד מַכִּיךְ וּשְׁלִים כַּד אֲחַדוּ יָתֵיהּ פְּלִשְׁתָּאֵי בְגַת :

אלם - ב': תה' נו , א; נח , ב. אותו - כ"ה מלא (בלישנא): ראה תה' יח , א. אותו - ה' מלא בכתיבייא: ראה תה' יח , א.

יונת - ל'; אלם - ב'; אותו - ה' מל' בכת'.

יונת אלם רחוקים - על עצמו אמר; שהיה רחוק מארץ ישראל , אצל אכיש , והיו אחיו של גולית מבקשים רשות מאכיש להורגו , שנאמר "הלא זה דוד מלך הארץ" (ש"א כא , יב); והוא היה ביניהם כיונה אלמת (ע"פ סוטה י , ב; ראה שו"ט נו , א).

למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט , תחלתו: יונת אלם רחוקים. ומכתם - דבר נכבד , כמו "כתם פז" (שה"ש ה , יא).

למנצח על יונת אלם - קרא דוד עצמו יונת אלם בהיותו בגת , שברח מפני שאול (ראה ש"א כא , י). ואמר: באחוז - שחשבו פלשתים לאוחזו ולהמיתו , כשאמרו לאכיש: "הלא זה דוד מלך הארץ" וגו' (שם , יב); עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע (ראה שם , יד). לפיכך קרא עצמו יונת אלם - כיונה שגולה ממקומה; והיה אלם ביניהם , שלא היה יכול לדבר כמשפטו ודעתו , אלא כדברי משֻגע. או קרא עצמו יונה - לפי ששם עצמו כאלו אין בו דעת כמו יונה , כמו שאמר "כיונה פותה אין לב" (הו' ז , יא).

למנצח על יונת אלם רחוקים וגו'. כבר ביארנו (תה' טז , א) ענין מכתם; אבל יונת אלם רחוקים - יש לפרש בו גם כן שהוא אחד מכלי הניגון; ויונת אלם - כלומר: יונה אלמת , שאינה הומה והוגה , רק צפצופים רחוקים זה מזה. ומה שאמר "כיוני הגאיות כלם הומות" (יח' ז , טז) - רוצה לומר: בעת הִתְיָרְאם מבני אדם , והומות לשוב אל ארובותיהם (ע"פ יש' ס , ח); וכן ענין "וכיונים הגה נהגה" (יש' נט , יא). אבל כשלא נתיראו מבני אדם לא יהגו בתכיפה , רק ברִחוּק המיה אחת מחברתה; וכן היה כלי הניגון הזה מתאחר התנועות. וענין באחוז אותו פלשתים בגת - פירושו , כשחשבו לאחוז אותו להמיתו , כשאמרו לאכיש "הלא זה דוד מלך הארץ" (ש"א כא , יב) , עד שהוריד רירו על זקנו ועשה עצמו כמשוגע (ראה שם , יד) וברח אל מערת עדולם (ש"א כב , א). ואיפשר , שעל זה קרא עצמו יונת אלם - כענין "יונה פותה אין לב" (הו' ז , יא).

למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט שתחילתו: יונת אלם רחוקים. ועל עצמו חיברו למזמור זה , כשברח אצל אכיש מלך פלשתים; והיו אחיו שלגלית שונאים אותו , כמו שנאמר "הלא זה דוד אשר יענו לו במחולות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" (ש"א כט , ה). מכתם - הוא שם כלי שיר. או יש לומר , שהיה נראה יפה וחשוב בעיני המשורר כמו "כתם" (שה"ש ה , יא) , שהיא אבן טובה.