תנ"ך - הרכבת
אנוש
לראשנו
באנו־באש
ובמים
ותוציאנו
לרויה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הִרְכַּ֥בְתָּֽ
אֱנ֗וֹשׁ
לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ
בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ
וּבַמַּ֑יִם
וַ֝תּוֹצִיאֵ֗נוּ
לָרֲוָיָֽה:
(תהלים פרק סו פסוק יב)
הִרְכַּבְתָּ
אֱנוֹשׁ
לְרֹאשֵׁנוּ
בָּאנוּ־בָאֵשׁ
וּבַמַּיִם
וַתּוֹצִיאֵנוּ
לָרֲוָיָה:
(תהלים פרק סו פסוק יב)
הרכבת
אנוש
לראשנו
באנו־באש
ובמים
ותוציאנו
לרויה:
(תהלים פרק סו פסוק יב)
הרכבת
אנוש
לראשנו
באנו־באש
ובמים
ותוציאנו
לרויה:
(תהלים פרק סו פסוק יב)
אַמְאֵיכְתָּנָא
אַרְכַּבְתָּא
מָרֵי
מַזּוֹפִיתָא
עַל
רֵישָׁנָא
דַּנְתָּא
יָתָנָא
כִיד
בְּנוּר
וּבְמוֹי
וְאַפֵּקְתָּנָא
לִרְוַוחְתָּא
:
ובמים
-
ג'
אתנחתא
פתח
(בלישנא):
תה'
סו
,
יב;
קז
,
לה;
מש'
ל
,
טז.
הרכבת
אנוש
לראשינו
-
מלכי
כל
אומה
ואומה
(ראה
פר"כ
ה
,
ב).
הרכבת
-
הטעם
,
שהוא
רוכב
על
במותימו
(ע"פ
דב'
לג
,
כט).
ונהיֶה
כמו
הבאים
באש
או
במים;
כמו
"מכה
אביו
ואמו"
(שמ'
כא
,
טו).
וטעם
לרויה
-
לאויר;
כי
באש
-
יִבַש
,
ובמים
-
ישָטף.
הרכבת
אנוש
-
אנחנו
טרם
הגלות
לא
היתה
ממשלת
אנוש
עלינו
אלא
ממשלתך
לבד
,
ואתה
הרכבת
והשלטת
אומות
העולם
לראשנו;
על
דרך
"בעלונו
אדונים
זולתך"
(יש'
כו
,
יג).
והרכבת
-
דרך
משל;
כמו
"והרכבתיך
על
במתי
ארץ"
(שם
נח
,
יד).
באנו
באש
ובמים
-
הצרה
נמשלת
באש
ובמים
,
כי
האש
שורף
ומכלה
,
והמים
שוטפים
ומכלים;
ואנחנו
באנו
בהם
בגלות
ולא
כלינו.
ותוציאנו
לרויה
-
הוצאתנו
מהם
לארץ
רויה
,
שהיינו
רוים
ודשנים
בה.
וקמצות
למ"ד
לרויה
מורה
על
הידיעה
,
כלומר:
לארץ
הידועה
,
והיא
ארץ
ישראל
,
שהיא
ארץ
ברכה
וארץ
רויה.
והרכבת
אנוש
לראשנו
-
רומז
על
שעבוד
המלכים.
באנו
באש
ובמים
-
רומז
על
צרות
משתנות
זו
מזו.
ותוציאנו
מהם
לרויה
-
רוצה
לומר:
להפלגת
הטוב;
והוא
שֵם.
והמפרשים
פירשו
(ראה
רד"ק)
שהוא
תאר
,
ורוצה
לומר:
לארץ
רויה.
והבאתנו
במצודה
-
היא
הרשת
שצדין
בה
עופות
ודגים.
מועקה
-
כבל
חזק
,
שהוא
מיצר
ומעיק
לנו;
תרגום
"צרה"
(תה'
כ
,
ב):
"עקא"
(ת"י);
עד
שבאנו
באש
ובמים.
ועכשיו
הוצאתנו
מן
הצרה
והבאתנו
לרוייה
-
לשון
"ירויון
מדשן
ביתך"
(תה'
לו
,
ט).