תנ"ך - תהלים פרק סח פסוק ח - אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה: (תהלים פרק סח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה: (תהלים פרק סח פסוק ח)

טקסט בלבד:

אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה: (תהלים פרק סח פסוק ח)

תיקון קוראים:

אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה: (תהלים פרק סח פסוק ח)
אֱלָהָא כַּד נְפַקְתָּא בְּעַמּוּדָא דְאִישָׁתָא בְלֵילְיָא וּבְעַמּוּדָא דַעֲנָנָא בִימָמָא קוּמֵּי עַמָּךְ כַּד טַיֵּילְתָּא בְמַדְבְּרָא דִישִׁימוֹן לְעָלְמִין :

בצעדך - ב': שו' ה , ד; תה' סח , ח.

בצעדך - ב'.

[בּצעדּך - כשצעדתה; 'בּצעדך' - בצעד שלך. סלה - שם הראיתנו זה דרכך לעולם: לכל צרה - גאולה.]

אלהים - כל המפרשים פירשו (ראה שו"ט סח) , כי בעת מתן תורה רעשו שמים וארץ; וככה "אלוה מתימן יבוא" (חב' ג , ג; ראה רש"י שם); וכן "יי' מסיני בא" (דב' לג , ב; ראה רש"י ורס"ג תורה שם); וכן "יי' בצאתך משעיר" (שו' ה , ד; ראה רש"י שם ורס"ג תורה דב' לג , ב); וככה אלהים בצאתך לפני עמך. וזה הכתוב יכחישם , כי לא יתכן לומר על מתן תורה בצעדך בישימון סלה; כי ישימון מגזרת "והבמות תישמנה" (יח' ו , ו) , ובהיות ישראל בסיני היו ביישוב , לא בתוהו יליל ישימון (ע"פ דב' לב , י) , שהוא המדבר הגדול והנורא (ע"פ דב' ח , טו) , בארץ לא עבר בה איש (ע"פ יר' ב , ו); וזה היה אחר נוסעם מהר סיני. ועוד , כי אין כתוב בתורה שהארץ רעשה גם שמים ביום מתן תורה , רק הר סיני חרד לבדו (ראה שמ' יט , יח). וזה פירוש הפסוקים: כתוב בתורה "יי' מסיני בא" (דב' לג , ב) , כי מסיני החל לבוא במחנה ישראל; ולא נראתה גבורתו , רק אחר שסבבו את הר שעיר , ככתוב (ראה דב' ב , א; לג , ב); ו"פארן" (דב' לג , ב) סמוך אליהם , כי כן כתוב: "ואת החורי בהררם שעיר עד איל פארן" (בר' יד , ו); וזה הוא "בצעדך משדה אדום" (שו' ה , ד). וככה "אלוה מתימן יבוא" (חב' ג , ג) - שהוא כמו "תימן אומר" (בר' לו , יא). וטעם בצאתך לפני עמך - לכת הארון תחלה כאשר נסעו מהר סיני (ראה במ' י , לג). וטעם ארץ רעשה - כמו "וירגזו ההרים" (יש' ה , כה) , שפחדו כל הגוים; הלא תראה בשירת דוד אומר: "ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו" (תה' יח , ח) , והטעם: כמעט היה הופך כל העולם. ובעבור היות הארץ עומדת , אמר: רעשה הארץ כאשר רעשה סיני ביום מתן תורה מפני השם. ורבי משה אמר , כי זה סיני - טעמו: הנה זה עֵד בעמוד הכבוד עליו. וטעם אלהי ישראל - כי בעבור ישראל ירד האלהים על הר סיני.

אלהים בצאתך לפני עמך - כמו "הלא יי' יצא לפניך" (שו' ד , יד); כי כשהיו מנצחים האויבים , כאלו יי' יצא לפניהם לנצח המלחמה; גם "ארון ברית יי' נוסע לפניהם" (במ' י , לג). והזכיר נצוח המלחמות בלכתם במדבר: סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן (ראה דב' ב , כו - ג , ח). ורעש הארץ וההרים (ראה להלן , ט) הוא משל על פחד המלכים והגוים שרגזו וחלו מפניהם (ראה דב' ב , כה); כלומר: כמו שהלך לפניהם אז ולחם מלחמותם , כן יעשה עתה. בצעדך בישימון - במדבר שהוא מקום שממה; וכן "ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמורי" וגו' (דב' א , יט); ואומר: "באתם עד הר האמורי" וגו' , "עלה רש כאשר דבר יי'" וגו' (שם , כ , כא).

ואמר: אלהים בצאתך וכו' - והיציאה לפניהם הוא משל על הֵעזרם ממנו במלחמותיהם , כענין "יי' ילחם לכם" (שמ' יד , יד); וההפך: "ולא תצא... בצבאותינו" (תה' ס , יב). ולכל הפירושים הזכיר הֵנה המלחמות שהיו בצאתם ממצרים ולכתם במדבר , והוא ענין ישימון.

אלהים בצאתך - מזכיר המשורר חסדי יי' שגמל עמנו. בצאתך לפני עמך - כשהוצאתם ממצרים , ובצעדך בישימון - בארץ שממה , דהיינו: במדבר , שהיית הולך לפניהם בעמוד ענן יומם (ראה שמ' יג , כא).