תנ"ך - אתה
רצצת
ראשי
לויתן
תתננו
מאכל
לעם
לציים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַתָּ֣ה
רִ֭צַּצְתָּ
רָאשֵׁ֣י
לִוְיָתָ֑ן
תִּתְּנֶ֥נּוּ
מַ֝אֲכָ֗ל
לְעָ֣ם
לְצִיִּֽים:
(תהלים פרק עד פסוק יד)
אַתָּה
רִצַּצְתָּ
רָאשֵׁי
לִוְיָתָן
תִּתְּנֶנּוּ
מַאֲכָל
לְעָם
לְצִיִּים:
(תהלים פרק עד פסוק יד)
אתה
רצצת
ראשי
לויתן
תתננו
מאכל
לעם
לציים:
(תהלים פרק עד פסוק יד)
אתה
רצצת
ראשי
לויתן
תתננו
מאכל
לעם
לציים:
(תהלים פרק עד פסוק יד)
אַנְתְּ
תָּרַעְתָּא
רֵישֵׁי
גִיבָּרֵי
פַרְעֹה
יְהַבְתָּנוּן
לְגַמָּרָא
לְעַמָּא
בֵית
יִשְׂרָאֵל
וְגוּשְׁמֵיהוֹן
לְתַמְוָון
:
אתה
-
י"ז
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
לעיל
,
יג.
ראשי
לויתן
-
פרעה
נקרא
כן
,
שנאמר
"יפקוד
יי'
בחרבו
הקשה...
על
לויתן"
וגו'
(יש'
כז
,
א).
תתננו
מאכל
-
נתת
ממונו
לעם
ישראל
לאוכלו;
לציים
-
לכתות
וצבאות
שהוצאת;
ציים
-
סיעות
,
כמו
שתרגם
אונקלוס
"וצים
מיד
כתים"
(במ'
כד
,
כד):
"וסיען".
אתה.
אמר
רבי
משה
,
כי
כל
שוחה
בים
וגופו
גדול
יקרא
לויתן;
והאות
-
שהזכיר
ראשי
,
ולא
'ראש'
אחד.
ולפי
דעתי
,
שלויתן
-
דג
גדול
,
ותחסר
מלת
'כל'
,
כמו
ראשי
כל
לויתן.
והנה
השם
נתנו
מאכל
לעם
לציים
-
שהם
שוכנים
בצייה
כנגד
הים;
וידוע
,
כי
יש
מקומות
שיאכלוהו
מעת
לעת
בזמן
ידוע.
ורבי
משה
אמר
,
כי
לעם
לציים
-
כמו
"לעבדך
ליעקב"
(בר'
לב
,
יח);
וטעם
לציים
-
לאנשי
הספינות.
אתה
רצצת.
לויתן
-
הוא
פרעה
,
כי
לויתן
פירושו
"התנין
הגדול"
(שם);
כמו
"על
לויתן
נחש
בריח"
(יש'
כז
,
א).
ואמר
ראשי
-
על
שלישיו
וגבוריו.
תתננו
מאכל
לעם
לציים
-
זהו
בזת
הים
שבזזו
ישראל
,
שהיו
עם
ההולכים
לציים.
ציים
-
פירושו:
מדברות
,
כי
בצאתם
ממצרים
הלכו
במדברות;
כי
כל
מסעיהם
במדברות
היו:
"מדבר
איתן"
(ראה
במ'
לג
,
ח)
,
מדבר
סוף
(ראה
שמ'
יג
,
יח)
,
"מדבר
פארן"
(במ'
יג
,
כו)
,
מדבר
קדש
(ראה
במ'
לג
,
לו)
,
"מדבר
מואב"
(דב'
ב
,
ח).
או
יהיה
למ"ד
לציים
כלמ"ד
"לעבדך
ליעקב"
(בר'
לב
,
יח)
,
ופירוש
ציים
-
'מדבריים';
והענין
כמו
שפרשנו.
והוא
בעצמו
ענין
רציצת
ראשי
לויתן.
ותתננו
-
רמז
על
עם
מצרים;
והפירוש:
על
ששללום
ובזזום.
ולעם
לציים
-
רוצה
לומר:
לעם
ההולך
למקום
מדבר
וציה;
כמו
שידוע
,
שמשם
הלכו
דרך
המדבר.
ראשי
לויתן
-
דימה
פרעה
ללויתן.
לעם
לציים
-
מאכל
לחיות
רעות;
והלמ"ד
לציים
-
יתירה
,
ודומה
לו
"לעבדך
ליעקב"
(בר'
לב
,
יט).