תנ"ך - אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם: (תהלים פרק עח פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי־קֶדֶם: (תהלים פרק עח פסוק ב)

טקסט בלבד:

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם: (תהלים פרק עח פסוק ב)

תיקון קוראים:

אפתחה במשל פי אביעה חידות מני־קדם: (תהלים פרק עח פסוק ב)
אֶפְתַּח בִּמְתַל פֻּמִּי אֱבוּעַ חֶידְוָון דְּמִן לְקַדְמִין :

אביעה - ב': תה' עח , ב; מש' א , כג.

אביעה - ב'.

במשל פי - הם דברי תורה (ראה שו"ט עח , א).

אפתחה - קמצות התי"ו בחטף (בנוסחנו בשוא) בעבור אות הגרון , כמו "אשמעה מה ידבר" (תה' פה , ט). ואילו היה בשוא לבדו , היה שוה; רק ככה נמצא. וטעם חידות - שהיא מני קדם. והמשל - כמו "נשקי רומי קשת" (להלן , ט); "לערוך שלחן" (להלן , יט); "ואש נשקה ביעקב" (להלן , כא); "בחוריו אכלה אש" (להלן , סג). והחידות: "לחם אבירים אכל איש" (להלן , כה) - כדרך "מהאכל יצא מאכל" (שו' יד , יד); "ויהרג במשמניהם" (להלן , לא); "ויתן לשבי עזו" (להלן , סא) - כי לולי שהוא מפורש בספר שמואל שְבִיַּת הארון (ראה ש"א ד , יא) , היתה החידה קשה.

אפתחה - יש ספרים התי"ו בקמץ חטף , ויש ספרים בשוא לבדו. המשל והחידות אשר במזמור הזה , כמו שכתב החכם רבי אברהם בן עזרא: המשל - כמו "נושקי רומי קשת" (להלן , ט) לפי פירושו; וכן "לערך שלחן במדבר" (להלן , יט); "ואש נשקה ביעקב" (להלן , כא); "ודלתי שמים פתח" (להלן , כג); "ודגן שמים" (להלן , כד); זהו משל. והחידות - "לחם אבירים אכל איש" (להלן , כה) , שהוא אומר על המן , והוא סתום כמו חידה; "ויתן לשבי עוזו" (להלן , סא) , שהוא אומר על הארון , ולא היו מבינים זה לולא שהוא כתוב בספר שמואל גלות הארון (ראה ש"א ד , יא); וכן "בני אפרים נושקי רומי קשת" (להלן , ט) , כי הוא דבר סתום על אי זו מלחמה אמר זה , והדבר הסתום יקרא 'חידה'.

ורמז באמרו אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם - על בריאת העולם והתחדשו אחר ההעדר המוחלט.

אביעה חידות - אגיד לכם חסדי הבורא ונפלאותיו , שהם לכם כמו חידות , שאינכם מכירים ורואים אותם.
ריכוז קישורים