תנ"ך - הן
הכה־צור׀
ויזובו
מים
ונחלים
ישטפו
הגם־לחם
יוכל
תת
אם־יכין
שאר
לעמו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֵ֤ן
הִכָּה־צ֨וּר׀
וַיָּז֣וּבוּ
מַיִם֮
וּנְחָלִ֪ים
יִ֫שְׁטֹ֥פוּ
הֲגַם־לֶ֭חֶם
י֣וּכַל
תֵּ֑ת
אִם־יָכִ֖ין
שְׁאֵ֣ר
לְעַמּֽוֹ:
(תהלים פרק עח פסוק כ)
הֵן
הִכָּה־צוּר׀
וַיָּזוּבוּ
מַיִם
וּנְחָלִים
יִשְׁטֹפוּ
הֲגַם־לֶחֶם
יוּכַל
תֵּת
אִם־יָכִין
שְׁאֵר
לְעַמּוֹ:
(תהלים פרק עח פסוק כ)
הן
הכה־צור׀
ויזובו
מים
ונחלים
ישטפו
הגם־לחם
יוכל
תת
אם־יכין
שאר
לעמו:
(תהלים פרק עח פסוק כ)
הן
הכה־צור׀
ויזובו
מים
ונחלים
ישטפו
הגם־לחם
יוכל
תת
אם־יכין
שאר
לעמו:
(תהלים פרק עח פסוק כ)
הָא
כְבָר
מְחָא
בְטִינָּר
וְדַיִּיבוּ
מַיָּא
וְנַחְלַיָּא
יִשְׁטְפוּן
הַלְחוֹד
לַחְמָא
יָכִיל
לְמִיתַּן
אִין
יְתַכַּן
מְזוֹנָא
לְעַמֵּיהּ
:
ויזובו
-
ב'
מלא:
תה'
עח
,
כ;
קה
,
מא.
(ותריין
חסר:
יש'
מח
,
כא;
איכה
ד
,
ט).
הן.
אמר
רבי
משה
הכהן:
הנה
בתורה
כתוב
,
כי
רדת
המן
(ראה
שמ'
טז
,
יג
-
טו)
היה
בתחלה
,
במסעים
רבים
קודם
הכות
צור
ברפידים
(שמ'
יז
,
ו)!
ועוד
,
כי
לא
חרה
אף
השם
על
דבר
המן
,
שהוא
אומר
"ואש
נשקה
ביעקב"
(להלן
,
כא)
,
ואחריו
כתוב
"וימטר
עליהם
מן
לאכול"
(להלן
,
כד)!
והנה
הכתוב
בלבל
דברו
,
שאחר
המוקדם
והפך
זה;
ולא
חשש
מזה
,
כי
מפורש
הוא
אצלנו
בתורת
משה
(שמ'
טז;
יז
,
ח).
וטעם
הגם
לחם
יוכל
תת
-
על
המן
,
והטעם:
היוכל
לתתו
תמיד
בלא
הפסק?
כמוהו
"הורד
עדיך"
(שמ'
לג
,
ה)
,
לפי
דעתו.
נאם
אברהם
בן
עזרא
המחבר:
אלה
הדברים
יש
בהם
שיבוש
,
ואני
אפרש
הכל:
טעם
"לשאול
אכל
לנפשם"
(לעיל
,
יח)
-
על
בשר
קברות
התאוה
(ראה
במ'
יא
,
לא
-
לד)
,
וזה
הוא
"לערוך
שלחן"
(לעיל
,
יט).
ומלת
הגם
לחם
-
הוא
הבשר;
כמו
"את
קרבני
לחמי"
(במ'
כח
,
ב);
"לחם
אשה"
(וי'
ג
,
יא).
והעד:
אם
יכין
שאר
לעמו
,
שהטעם
כפול
,
כי
שאר
כמו
'בשר'.
וידברו
באלהים
-
ומה
דברו?
אמרו:
הגם
לחם
יוכל
תת?
והדבור
והמאמר
הזה
-
בלבבם
(ראה
לעיל
,
יח);
כמו
"דברתי
אני
על
לבי"
(ראה
קה'
א
,
טז);
"ואמרתי
אני
בלבי"
(קה'
ב
,
טו).
כי
לא
אמרו
הם
בפיהם
,
כי
בדרך
נסיון
היו
שואלים
הבשר
,
ולא
לצורך.
היוכל
אל
לערך
שלחן
במדבר
-
במקום
שלא
ימצא
בו
דבר
מחיה
,
אם
יוכל
הוא
לערך
שלחן
מלא
,
כלומר:
כל
צרכי
המחיה?
כי
הנה
נתן
מקצת
צרך
השלחן
,
והוא
המן;
אבל
אם
יוכל
לערך
אותו
בשלמותו
,
שיתן
הבשר?
וכן
המים
נתן
,
ויותר
פלא
יהיה
אם
יתן
בשר.
כי
המן
הוריד
מן
השמים
כמו
השלג
ואבני
הברד
,
והמים
-
סלעים
רבים
הם
שיוצאים
מהם
מים
,
אבל
הבשר
,
מאין
יביא
אותו?
זהו
שאמר:
הגם
לחם
יוכל
תת;
כל
זה
חשבו
בלבם.
הן
הכה
צור
-
אמר
הכה
,
כי
על
ידי
מכה
יצאו
מהצור
ברפידים
(ראה
שמ'
יז
,
ו).
ואמר
צור
,
ולמעלה
אמר
"צורים"
(לעיל
,
טו)
-
כי
כאשר
שאלו
בשר
בקברות
התאוה
(ראה
במ'
יא
,
ד)
,
לא
היה
עדין
דבר
מי
מריבה
,
שהיה
בקדש
(ראה
במ'
כ
,
ב
-
יג);
ומה
שאמר
הכה
צור
-
על
צור
רפידים
אמר.
ונחלים
ישטופו
-
יצאו
ממנו
מים
רבים
,
עד
שהיו
נחלים
גדולים
שוטפים
המקומות
שנגרים
בהם.
הגם
לחם
-
בשר;
כמו
"את
קרבני
לחמי"
(במ'
כח
,
ב).
אם
יכין
שאר
-
כפל
דבר
במלות
שונות;
שאר
-
בשר.
ואמר
הנביא:
איך
היו
הנבלים
מפקפקים
בזה?!
והן
הכה
צור
ויזובו
מים...
הגם
לחם
-
רוצה
לומר:
בשר
-
יוכל
תת!
ולחם
-
מענין
"קרבני
לחמי"
(במ'
כח
,
ב).
וכן:
היוכל
להכין
שאר
לעמו!
ושאר
-
גם
כן
רוצה
לומר:
בשר
,
והוא
כפל
ענין
במלות
שונות.
וה"א
התֵמה
שבמלת
הגם
לחם
וכו'
-
היא
ה"א
הקיום
,
כמו
"הנגלה
נגליתי"
(ש"א
ב
,
כז).
הן
הכה
צור
-
כלומר:
בודאי
ראינו
כי
הכה
צור
ויזובו
מים;
אבל
נראה
עדיין
,
הגם
לחם
יוכל
תת
לנו
,
ואם
יוכל
להכין
שאר
לעמו
-
דהיינו:
בשר
,
כמו
"כלה
שארי
ולבבי"
(תה'
עג
,
כו).