תנ"ך - הן הכה־צור׀ ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם־לחם יוכל תת אם־יכין שאר לעמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֤ן הִכָּה־צ֨וּר׀ וַיָּז֣וּבוּ מַיִם֮ וּנְחָלִ֪ים יִ֫שְׁטֹ֥פוּ הֲגַם־לֶ֭חֶם י֣וּכַל תֵּ֑ת אִם־יָכִ֖ין שְׁאֵ֣ר לְעַמּֽוֹ: (תהלים פרק עח פסוק כ)

טקסט וניקוד:

הֵן הִכָּה־צוּר׀ וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם־לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ: (תהלים פרק עח פסוק כ)

טקסט בלבד:

הן הכה־צור׀ ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם־לחם יוכל תת אם־יכין שאר לעמו: (תהלים פרק עח פסוק כ)

תיקון קוראים:

הן הכה־צור׀ ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם־לחם יוכל תת אם־יכין שאר לעמו: (תהלים פרק עח פסוק כ)
הָא כְבָר מְחָא בְטִינָּר וְדַיִּיבוּ מַיָּא וְנַחְלַיָּא יִשְׁטְפוּן הַלְחוֹד לַחְמָא יָכִיל לְמִיתַּן אִין יְתַכַּן מְזוֹנָא לְעַמֵּיהּ :

ויזובו - ב' מלא: תה' עח , כ; קה , מא. (ותריין חסר: יש' מח , כא; איכה ד , ט).

ויזובו - ב' מל'.

שאר - בשר.

הן. אמר רבי משה הכהן: הנה בתורה כתוב , כי רדת המן (ראה שמ' טז , יג - טו) היה בתחלה , במסעים רבים קודם הכות צור ברפידים (שמ' יז , ו)! ועוד , כי לא חרה אף השם על דבר המן , שהוא אומר "ואש נשקה ביעקב" (להלן , כא) , ואחריו כתוב "וימטר עליהם מן לאכול" (להלן , כד)! והנה הכתוב בלבל דברו , שאחר המוקדם והפך זה; ולא חשש מזה , כי מפורש הוא אצלנו בתורת משה (שמ' טז; יז , ח). וטעם הגם לחם יוכל תת - על המן , והטעם: היוכל לתתו תמיד בלא הפסק? כמוהו "הורד עדיך" (שמ' לג , ה) , לפי דעתו. נאם אברהם בן עזרא המחבר: אלה הדברים יש בהם שיבוש , ואני אפרש הכל: טעם "לשאול אכל לנפשם" (לעיל , יח) - על בשר קברות התאוה (ראה במ' יא , לא - לד) , וזה הוא "לערוך שלחן" (לעיל , יט). ומלת הגם לחם - הוא הבשר; כמו "את קרבני לחמי" (במ' כח , ב); "לחם אשה" (וי' ג , יא). והעד: אם יכין שאר לעמו , שהטעם כפול , כי שאר כמו 'בשר'.

וידברו באלהים - ומה דברו? אמרו: הגם לחם יוכל תת? והדבור והמאמר הזה - בלבבם (ראה לעיל , יח); כמו "דברתי אני על לבי" (ראה קה' א , טז); "ואמרתי אני בלבי" (קה' ב , טו). כי לא אמרו הם בפיהם , כי בדרך נסיון היו שואלים הבשר , ולא לצורך. היוכל אל לערך שלחן במדבר - במקום שלא ימצא בו דבר מחיה , אם יוכל הוא לערך שלחן מלא , כלומר: כל צרכי המחיה? כי הנה נתן מקצת צרך השלחן , והוא המן; אבל אם יוכל לערך אותו בשלמותו , שיתן הבשר? וכן המים נתן , ויותר פלא יהיה אם יתן בשר. כי המן הוריד מן השמים כמו השלג ואבני הברד , והמים - סלעים רבים הם שיוצאים מהם מים , אבל הבשר , מאין יביא אותו? זהו שאמר: הגם לחם יוכל תת; כל זה חשבו בלבם. הן הכה צור - אמר הכה , כי על ידי מכה יצאו מהצור ברפידים (ראה שמ' יז , ו). ואמר צור , ולמעלה אמר "צורים" (לעיל , טו) - כי כאשר שאלו בשר בקברות התאוה (ראה במ' יא , ד) , לא היה עדין דבר מי מריבה , שהיה בקדש (ראה במ' כ , ב - יג); ומה שאמר הכה צור - על צור רפידים אמר. ונחלים ישטופו - יצאו ממנו מים רבים , עד שהיו נחלים גדולים שוטפים המקומות שנגרים בהם. הגם לחם - בשר; כמו "את קרבני לחמי" (במ' כח , ב). אם יכין שאר - כפל דבר במלות שונות; שאר - בשר.

ואמר הנביא: איך היו הנבלים מפקפקים בזה?! והן הכה צור ויזובו מים... הגם לחם - רוצה לומר: בשר - יוכל תת! ולחם - מענין "קרבני לחמי" (במ' כח , ב). וכן: היוכל להכין שאר לעמו! ושאר - גם כן רוצה לומר: בשר , והוא כפל ענין במלות שונות. וה"א התֵמה שבמלת הגם לחם וכו' - היא ה"א הקיום , כמו "הנגלה נגליתי" (ש"א ב , כז).

הן הכה צור - כלומר: בודאי ראינו כי הכה צור ויזובו מים; אבל נראה עדיין , הגם לחם יוכל תת לנו , ואם יוכל להכין שאר לעמו - דהיינו: בשר , כמו "כלה שארי ולבבי" (תה' עג , כו).
ריכוז קישורים