תנ"ך - ואף
אלהים׀
עלה
בהם
ויהרג
במשמניהם
ובחורי
ישראל
הכריע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַ֤ף
אֱלֹהִ֨ים׀
עָ֮לָ֤ה
בָהֶ֗ם
וַֽ֭יַּהֲרֹג
בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם
וּבַחוּרֵ֖י
יִשְׂרָאֵ֣ל
הִכְרִֽיעַ:
(תהלים פרק עח פסוק לא)
וְאַף
אֱלֹהִים׀
עָלָה
בָהֶם
וַיַּהֲרֹג
בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם
וּבַחוּרֵי
יִשְׂרָאֵל
הִכְרִיעַ:
(תהלים פרק עח פסוק לא)
ואף
אלהים׀
עלה
בהם
ויהרג
במשמניהם
ובחורי
ישראל
הכריע:
(תהלים פרק עח פסוק לא)
ואף
אלהים׀
עלה
בהם
ויהרג
במשמניהם
ובחורי
ישראל
הכריע:
(תהלים פרק עח פסוק לא)
וְרוּגְזָא
דֶאֱלָהָא
סְלֵיקַת
בְּהוֹן
וְקַטֵּיל
בְּגִיבָּרֵיהוֹן
וְעוּלֵימֵי
יִשְׂרָאֵל
אַחֲמַט
:
ואף
-
ו'
ראשי
פסוקים:
וי'
כו
,
מד;
יח'
כג
,
מ;
חב'
ב
,
ה;
תה'
עח
,
לא;
איוב
יט
,
ד;
לו
,
טז.
וכל
עזרא
(ונחמיה)
דכותהון
בר
מן
א'
('אף'):
נחמ'
ט
,
יח.
ואף
-
ט'
ראשי
פסוקים:
וי'
כו
,
מד;
יח'
כג
,
מ;
חב'
ב
,
ה;
תה'
עח
,
לא;
איוב
יט
,
ד;
לו
,
טז;
עז'
ה
,
י
,
יד;
ו
,
ה.
ואף
אלהים
-
ב'
(בלישנא):
במ'
כב
,
כב;
תה'
עח
,
לא.
ואף
-
ו'
ר"פ
וכל
עזרא
דכות'
ב'
מ'
א';
ואף
אלהים
-
ב'.
[ובחורי
ישראל
-
נבחרים
שבהם;
"והאספסוף"
(במ'
יא
,
ד)
הם
הזקנים
,
שנאמר
בהם
"אספה
לי"
(שם
,
טז;
ראה
תנח'
בהעלתך
טז).]
ואף
-
הזכיר
אף
עלה
,
כמו
"ובהעלות
אהרן
את
הנרות"
(שמ'
ל
,
ח).
במשמניהם
-
גדולי
המחנה
והעשירים
המתענגים
,
כמו
"ומשמן
בשרו
ירזה"
(יש'
יז
,
ד);
והזכיר
ובחורי
-
בעבור
כח
תולדתם;
והנה
לא
הועילם
בעלות
בם
אף
השם.
לא
זרו
-
כמו
שכתוב
"והיה
לכם
לזרא"
(שם)
,
כתרגומו:
"עד
דתקוצון
ביה"
(ת"א).
אמר:
עוד
לא
קצו
בבשר
ולא
זרו
ממנו
,
כי
עוד
היה
אכלם
בפיהם
,
ואף
אלהים
עלה
בהם;
כמו
שכתוב
"הבשר
עודנו
בין
שניהם
טרם
יכרת
ואף
יי'
חרה
בעם"
(שם
,
לג).
ואף
אלהים
עלה
בהם
-
אמר
עלה
עם
האף
,
כמו
"עלה
עשן
באפו"
(תה'
יח
,
ט).
ויהרג
במשמניהם
-
בחרק
המ"ם
הראשונה;
והוא
שם
תאר
,
ופירושו:
בבריאים
ובחזקים
שבהם;
וכן
"כל
שמן
וכל
איש
חיל"
(שו'
ג
,
כט);
כלומר:
בריאים
ובחורים
היו
מתים
באף
יי'
שחרה
בהם.
ואמר
אחר
כן:
לא
זרו
מתאותם
-
כלומר:
עדיין
לא
היה
המאכל
להם
לזרה
(ע"פ
במ'
יא
,
כ)
-
רוצה
לומר
,
שעדיין
לא
קצו
ממנו
,
כאדם
הקץ
בכל
מאכל
כשאכל
ממנו
אכילה
גסה
-
שעלה
בהם
אף
אלהים.
והוא
ענין
עוד
אוכלם
בפיהם
,
וכן
כתיב
בתורה
"הבשר
עודנו
בין
שיניהם
טרם
יכרת
ואף
יי'
חרה
בהם"
(לפנינו:
בעם;
במ'
יא
,
לג).
ויהרג
במשמניהם
-
בבריאים
ובחזקים;
והוא
תואר
לדעת
קצת
מדקדקים
(ראה
השרשים:
'שמן';
רד"ק).
והוא
ענין
ובחורי
ישראל
הכריע
-
מענין
"תכריע
קמי
תחתי"
(תה'
יח
,
מ).
במשמניהם
-
במשמנים
שלהם.
הכריע
-
לשון
'כריעה';
שהאדם
שבא
ליפול
,
כורע
תחילה.