תנ"ך - אם־הרגם
ודרשוהו
ושבו
ושחרו־אל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־הֲרָגָ֥ם
וּדְרָשׁ֑וּהוּ
וְ֝שָׁ֗בוּ
וְשִֽׁחֲרוּ־אֵֽל:
(תהלים פרק עח פסוק לד)
אִם־הֲרָגָם
וּדְרָשׁוּהוּ
וְשָׁבוּ
וְשִׁחֲרוּ־אֵל:
(תהלים פרק עח פסוק לד)
אם־הרגם
ודרשוהו
ושבו
ושחרו־אל:
(תהלים פרק עח פסוק לד)
אם־הרגם
ודרשוהו
ושבו
ושחרו־אל:
(תהלים פרק עח פסוק לד)
בִּזְמָן
דְּקַטֵּילִנּוּן
אִילּוּ
תָּיְבִין
וּתְבַעוּ
יָתֵיהּ
וִיתוּבוּן
וִיצַלּוֹן
קֳדָם
אֱלָהָא
:
ודרשוהו
-
ל';
ושחרו
-
ל'.
אם
הרגם
ודרשוהו
וגו'
-
אף
היא
לא
באמת
,
אלא
פיתוי
בפה
,
וכזבו
בלשונם
(ראה
להלן
,
לו).
אם
-
ההרוגים
היו
סבת
'דורשים'
אחרים.
או
טעמו:
או
אמר
להרגם;
או:
כמעט
והרגם.
ושבו
-
עשו
תשובה.
ושחרו
אל
-
שהתפלה
בבקר
,
לפני
יתעסק
אדם
בדברי
צרכיו.
אם
הרגם
ודרשוהו
-
'אם'
זה
במקום
'כאשר'
,
כמו
"אם
יהיה
היובל
לבני
ישראל"
(במ'
לו
,
ד)
והדומים
לו;
ופירושו:
כשהרגם
דרשוהו
-
הנשארים
ידעו
כי
חטאו
,
ושבו
ושחרו
אל.
או
פירושו:
כשאמר
להרגם
,
הם
דרשוהו
,
כמו
שכתוב
"הננו
ועלינו
אל
המקום
אשר
אמר
יי'
כי
חטאנו"
(במ'
יד
,
מ).
ואמר
אחר
כן:
אם
הרגם
ודרשוהו
-
ואם
זה
במקום
'כאשר'
,
כמו
"ואם
יהיה
היובל"
(במ'
לו
,
ד);
כלומר:
כאשר
הרגם
-
רוצה
לומר
,
שגזר
להרגם
,
וישובו
אליו
וידרשוהו.
או
איפשר
לפרש
הרגם
-
ממש
,
כלומר
,
שהרג
את
רובם;
כי
הרוב
יזכר
במקום
הכל.
והנשארים
ייראו
וידרשוהו
,
ושבו
ושחרו
אל
,
ויזכרו
כי
הוא
צורם
וגואלם.
אם
הרגם
-
כמו
'אשר
הרגם';
כלומר:
אשר
הבורא
היה
הורג
אותם
,
והם
היו
דורשים
אותו
ושבים
אליו
וזוכרים
כי
אלהים
הוא
צורם.
וגם
כל
זה
-
לא
שבו
בתשובה
שלימה
,
אלא
ויפתוהו
בפיהם.