תנ"ך - והוא רחום׀ יכפר עון ולא־ישחית והרבה להשיב אפו ולא־יעיר כל־חמתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְה֤וּא רַח֨וּם׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כָּל־חֲמָתֽוֹ: (תהלים פרק עח פסוק לח)

טקסט וניקוד:

וְהוּא רַחוּם׀ יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא־יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא־יָעִיר כָּל־חֲמָתוֹ: (תהלים פרק עח פסוק לח)

טקסט בלבד:

והוא רחום׀ יכפר עון ולא־ישחית והרבה להשיב אפו ולא־יעיר כל־חמתו: (תהלים פרק עח פסוק לח)

תיקון קוראים:

והוא רחום׀ יכפר עון ולא־ישחית והרבה להשיב אפו ולא־יעיר כל־חמתו: (תהלים פרק עח פסוק לח)
וְהוּא רַחֲמָנָא מְכַפַּר עֲוָויָיתְהוֹן וְלָא מְחַבַּל יָתְהוֹן וּמַסְגֵּי לְמִיתּוּב מִן רוּגְזֵיהּ וְלָא יוֹחִי יְכַלֵּי בְהוֹן כָּל רִיתְחֵיהּ :

והוא - ל"ג ראשי פסוקים: בר' טז , יב; לג , ג; וי' כא , יג; שו' ג , יט , כד; ש"א יז , כג; ש"ב יז , י; כג , כא; מ"א יט , ד; מ"ב ה , כה; יש' י , ז; לד , יז; מב , כב; נג , ה; יח' יח , יא; חב' א , י; זכ' ו , יג; תה' ט , ט; יט , ו; עח , לח; קל , ח; איוב יג , כח; כא , לב; כב , יח; כג , יג; לד , כט; לז , יב; דנ' ב , כא; דה"א יא , כג; דה"ב כז , ה; כח , ג; לב , ל; לג , ו. והרבה - ב': תה' עח , לח; איוב ט , יז. יעיר - ח': דב' לב , יא; יש' מב , יג; נ , ד (פעמיים); תה' עח , לח; איוב ח , ו; דנ' יא , ב; דה"א כ , ה.

והרבה - ב'.

ולבם לא כפיהם נכון עמו , ואע"פ כן והוא רחום להם ומכפר עונם תמיד ולא השחיתם , והרבה פעמים רבות להשיב אפו מהם; ואף אם נפרע מהם , לא העיר עליהם כל חמתו , כי אם מעט מעט; לפי שזכר כי בשר המה , ויצר הרע טמון בלבם , והוא רוח הולך - כשימותו , ולא ישוב אותו רוח בהם לעולם הבא: כשיחיו , אין יצר הרע שולט בהם. ולא יתכן לפרש רוח הולך ולא ישוב - רוחם של חיים בהם , שאם אמרת כן , כפרת בתחיית המתים; וכן מפורש באגדת תילים (שו"ט עח , ח).

והוא. יכפר - כנגד הזמן העומד , כמו "והבית ימלא עשן" (יש' ו , ד). אפו - הוא הפעול.

והוא רחום יכפר עון. מה שאמר והרבה להשיב אפו - כי צריך גבורת לב והרבות כח מדת הרחמים להשיב האף; וכן אמר משה רבינו עליו השלום: "ועתה יגדל נא כח יי'" (במ' יד , יז).

ואע"פ כן , מצד שהוא רחום , היה מכפר להם בקצת , עד שלא ישחיתם מהכל. ויַרבה כחו ביתר ממה שאין חוק עליו , להשיב אפו מהם; ואף כשיכעס עליהם , לא יעיר כל חמתו - רוצה לומר: ככל הראוי מצד עונם , כי זכר כי בשר המה , וטבע הגוף יחטיאם; וכן שהם רוח הולך - רוצה לומר: קצרי החיים וצריכים כפרה. ואמרוֹ ולא ישוב - רוצה לומר: מצד הטבע; ולא יכפור בתחיית המתים , חלילה.

להשיב - להניח; כמו "בשובה ונחת" (יש' ל , טו).
ריכוז קישורים