תנ"ך - וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּשׁ֣וּבוּ וַיְנַסּ֣וּ אֵ֑ל וּקְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֣ל הִתְוֽוּ: (תהלים פרק עח פסוק מא)

טקסט וניקוד:

וַיָּשׁוּבוּ וַיְנַסּוּ אֵל וּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הִתְווּ: (תהלים פרק עח פסוק מא)

טקסט בלבד:

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו: (תהלים פרק עח פסוק מא)

תיקון קוראים:

וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו: (תהלים פרק עח פסוק מא)
וְתָבוּ וְנַסִּיוּ אֱלָהָא וְקַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אַתְווּ תִיוְוהָא :

וקדוש ישראל - ב': יש' מא , כ; תה' עח , מא.

וקדוש ישראל ב' למען יראו וידעו וישובו וינסו אל .

וקדוש ישראל - ב'; התוו - ל'.

התוו - לשון סימן , כמו "והתוית תיו" (בנוסחנו: תו; יח' ט , ד). וסימן הוא לשון מופת ונסיון; בקשו ממנו אות וסימן: "היש יי' בקרבנו אם אין" (שמ' יז , ז).

וישובו - בעבור שהזכיר בתחלה "וינסו אל בלבבם" (לעיל , יח); והטעם: שבו לנסותו. וטעם אל - אחר שהתברר שהוא אל. התוו - כמו "והתוית תיו" (יח' ט , ד); ששמו בלבם תיו וגבול , שלא יוכלו לעברו. וקדוש ישראל - שהשם נקדש ונכבד מזאת המחשבת.

וישובו וינסו אל - אחר ששאלו הבשר וידעו כי חטאו , באף יי' שחרה בהם (ראה במ' יא , לג) , שבו עוד ונסו אל במי מריבה (ראה במ' כ , ב - יג) ובדברים אחרים שלא נזכרו בתורה. ואמר אל - שהוא יכול על הכל; והם חִסְּרו במחשבתם יכלתו , ונסוהו אם יכול לעשות זה וזה. וקדוש ישראל התוו - ומי שנקדש בישראל בכמה אותות ונפלאות שעשה לעיניהם - הגבילו אותו , כלומר: שמו לו גבול בלבבם: זה יוכל לעשות , אבל זה לא יוכל לעשות; עד כאן יוכל לשנות הטבע , מכאן ואילך לא; והיו מנסים אותו. והתוו - מן "והתוית תו" (יח' ט , ד); וכן "תתאו לכם" (במ' לד , ז) , כי 'תאה' ו'תוה' בענין אחד , ענין גבול וסימן לדבר.

וישובו וינסו אל - רוצה לומר: אחר שאלתם הבשר , שבו ונסו האל במי מריבה ובהרבה דברים שלא נזכרו בתורה. וקדוש ישראל התוו - רוצה לומר: הגבילוהו וסמנוהו; כאדם שמסמן את חבירו ומגביל מקום שלא יעברהו , כן הגבילו יכולת האל וכפרו מלייחס אליו יכולת מוחלט. והכונה - שכפרו באמונת שינוי הטבעים.

התוו - כמו "והתוית תו" (יח' ט , ד); כלומר: היו עושין סימן ונסיון , והיו חושבין שלא יוכל לעשותו.
ריכוז קישורים