תנ"ך - וישובו
וינסו
אל
וקדוש
ישראל
התוו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּשׁ֣וּבוּ
וַיְנַסּ֣וּ
אֵ֑ל
וּקְד֖וֹשׁ
יִשְׂרָאֵ֣ל
הִתְוֽוּ:
(תהלים פרק עח פסוק מא)
וַיָּשׁוּבוּ
וַיְנַסּוּ
אֵל
וּקְדוֹשׁ
יִשְׂרָאֵל
הִתְווּ:
(תהלים פרק עח פסוק מא)
וישובו
וינסו
אל
וקדוש
ישראל
התוו:
(תהלים פרק עח פסוק מא)
וישובו
וינסו
אל
וקדוש
ישראל
התוו:
(תהלים פרק עח פסוק מא)
וְתָבוּ
וְנַסִּיוּ
אֱלָהָא
וְקַדִּישָׁא
דְיִשְׂרָאֵל
אַתְווּ
תִיוְוהָא
:
וקדוש
ישראל
-
ב':
יש'
מא
,
כ;
תה'
עח
,
מא.
וקדוש
ישראל
ב'
למען
יראו
וידעו
וישובו
וינסו
אל
.
וקדוש
ישראל
-
ב';
התוו
-
ל'.
התוו
-
לשון
סימן
,
כמו
"והתוית
תיו"
(בנוסחנו:
תו;
יח'
ט
,
ד).
וסימן
הוא
לשון
מופת
ונסיון;
בקשו
ממנו
אות
וסימן:
"היש
יי'
בקרבנו
אם
אין"
(שמ'
יז
,
ז).
וישובו
-
בעבור
שהזכיר
בתחלה
"וינסו
אל
בלבבם"
(לעיל
,
יח);
והטעם:
שבו
לנסותו.
וטעם
אל
-
אחר
שהתברר
שהוא
אל.
התוו
-
כמו
"והתוית
תיו"
(יח'
ט
,
ד);
ששמו
בלבם
תיו
וגבול
,
שלא
יוכלו
לעברו.
וקדוש
ישראל
-
שהשם
נקדש
ונכבד
מזאת
המחשבת.
וישובו
וינסו
אל
-
אחר
ששאלו
הבשר
וידעו
כי
חטאו
,
באף
יי'
שחרה
בהם
(ראה
במ'
יא
,
לג)
,
שבו
עוד
ונסו
אל
במי
מריבה
(ראה
במ'
כ
,
ב
-
יג)
ובדברים
אחרים
שלא
נזכרו
בתורה.
ואמר
אל
-
שהוא
יכול
על
הכל;
והם
חִסְּרו
במחשבתם
יכלתו
,
ונסוהו
אם
יכול
לעשות
זה
וזה.
וקדוש
ישראל
התוו
-
ומי
שנקדש
בישראל
בכמה
אותות
ונפלאות
שעשה
לעיניהם
-
הגבילו
אותו
,
כלומר:
שמו
לו
גבול
בלבבם:
זה
יוכל
לעשות
,
אבל
זה
לא
יוכל
לעשות;
עד
כאן
יוכל
לשנות
הטבע
,
מכאן
ואילך
לא;
והיו
מנסים
אותו.
והתוו
-
מן
"והתוית
תו"
(יח'
ט
,
ד);
וכן
"תתאו
לכם"
(במ'
לד
,
ז)
,
כי
'תאה'
ו'תוה'
בענין
אחד
,
ענין
גבול
וסימן
לדבר.
וישובו
וינסו
אל
-
רוצה
לומר:
אחר
שאלתם
הבשר
,
שבו
ונסו
האל
במי
מריבה
ובהרבה
דברים
שלא
נזכרו
בתורה.
וקדוש
ישראל
התוו
-
רוצה
לומר:
הגבילוהו
וסמנוהו;
כאדם
שמסמן
את
חבירו
ומגביל
מקום
שלא
יעברהו
,
כן
הגבילו
יכולת
האל
וכפרו
מלייחס
אליו
יכולת
מוחלט.
והכונה
-
שכפרו
באמונת
שינוי
הטבעים.
התוו
-
כמו
"והתוית
תו"
(יח'
ט
,
ד);
כלומר:
היו
עושין
סימן
ונסיון
,
והיו
חושבין
שלא
יוכל
לעשותו.