תנ"ך - יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יַהֲרֹ֣ג בַּבָּרָ֣ד גַּפְנָ֑ם וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם בַּחֲנָמַֽל: (תהלים פרק עח פסוק מז)

טקסט וניקוד:

יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל: (תהלים פרק עח פסוק מז)

טקסט בלבד:

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל: (תהלים פרק עח פסוק מז)

תיקון קוראים:

יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל: (תהלים פרק עח פסוק מז)
וְקַלֵּיף בְּבַרְדָּא גוּפְנֵיהוֹן וְשִׁיקְמֵיהוֹן בְּכַרְזוּבָּא :

חנמל - שם הארבה. ומדרשו (שו"ט עח , יג): בָּא , חָן ומָל; היה מולל את ירק העשב והעץ ואוכלו.

ויהרג (בנוסחנו: יהרג) - דרך משל , כמו "תכאיבו באבנים" (מ"ב ג , יט). ושקמותם - לשון נקבות , גם "שקמים" (יש' ט , ט) - זכרים; כמו "נפשם" (וי' כו , מג) - "נפשותם" (במ' יז , ג). אמר חסאן (בן משיח הקראי) , כי בחנמל - מין ממיני הארבה , ופירש חנמל שתי מלות. ולפי דעתי , כי בחנמל - אבן , כמו "אבנים גדולות מן השמים" (יהו' י , יא) , כי הוא כנגד ברד. ויש לשקמים פרי כמו לתאנים. ומלת חנמל - רבעיה.

יהרג. אמר יהרג - על דרך השאָלה , וכן "כל חלקה טובה תכאיבו באבנים" (מ"ב ג , יט). גם יתכן בצומח מיתה , אחר אשר בו נפש הצומחת; וכן אמר "ובעפר ימות גזעו" (איוב יד , ח). ושקמותם - הם מין ממיני התאנים , והם תאנים מדבריים. וזכר הגפן והשקמה אע"פ שהכה הברד כל עץ השדה (ראה שמ' ט , כה) , לפי שאלה הם רֹב אילנותיהם במצרים. בחנמל - הוא מין ממיני הברד. ורבינו סעדיה (רס"ג) פירש אותו בלשון ערבי 'אל צקיע' , והוא הקרח החזק שמשבר פרחי האילנות ומייבש הלחלוח. ובמדרש (שו"ט עח , יג): בגפנים , על ידי שהיו דקין , היה יורד עליהם בפלקין; אבל לשקמים היה 'בא ונח ומל'.

וייחס 'הריגה' לגפן דרך השאלה , כמו "וכל חלקה טובה תכאיבו באבנים" (ראה מ"ב ג , יט). או שמא מצד נפש הצומחת יסבול לשון 'הריגה' , כמו שיסבול לשון 'מיתה' , כאמרו "ובעפר ימות גזעו" (איוב יד , ח). ושקמותם - הם מיני תאנה בעובי הקורה וגסות ענפיה. וחנמל - הוא קרח נורא , משבר האילנות.

בחנמל - מין ארבה הוא.
ריכוז קישורים