תנ"ך - ויביאם
אל־גבול
קדשו
הר־זה
קנתה
ימינו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֭יְבִיאֵם
אֶל־גְּב֣וּל
קָדְשׁ֑וֹ
הַר־זֶ֝ה
קָנְתָ֥ה
יְמִינֽוֹ:
(תהלים פרק עח פסוק נד)
וַיְבִיאֵם
אֶל־גְּבוּל
קָדְשׁוֹ
הַר־זֶה
קָנְתָה
יְמִינוֹ:
(תהלים פרק עח פסוק נד)
ויביאם
אל־גבול
קדשו
הר־זה
קנתה
ימינו:
(תהלים פרק עח פסוק נד)
ויביאם
אל־גבול
קדשו
הר־זה
קנתה
ימינו:
(תהלים פרק עח פסוק נד)
וְאַעֲלִינּוּן
לִתְחוּם
אֲתַר
בֵּית
מוּקְדְּשֵׁיהּ
טוּר
דֵּין
דִּי
קְנָת
יַמִּינֵיהּ
:
ויביאם.
גבול
קדשו
-
ירושלם
(ראה
שו"ט
עח
,
יח).
הר
זה
-
הוא
הר
המורייה.
אם
אסף
זה
המשורר
(ראה
לעיל
,
א)
הוא
שהיה
בימי
דוד
,
אולי
התנבא;
או
אמר
זה
המזמור
אחר
נבואת
גד
(ראה
דה"ב
כט
,
כה).
ולפי
דעתי
,
כי
גבול
קדשו
הוא
ארץ
ישראל
,
והר
זה
קנתה
ימינו
-
"ההר
הטוב
הזה
והלבנון"
(דב'
ג
,
כה).
והעד
על
זה
הפירוש
,
שאחר
כן
כתוב:
ויביאם.
גבול
קדשו
-
ארץ
ישראל.
הר
זה
-
בית
המקדש
,
כמו
שכתוב
"תביאמו
ותטעמו
בהר
נחלתך"
(שמ'
טו
,
יז);
ואמר
זה
-
כי
נאמר
זה
המזמור
אחר
שנודע
המקום
על
יד
גד
הנביא
(ראה
ש"ב
כד
,
יח).
קנתה
ימינו
-
כמו
שכתוב
"מקדש
יי'
כוננו
ידיך"
(שמ'
טו
,
יז).
ואמר
אחר
כן:
ויביאם
אל
גבול
קדשו
-
רוצה
לומר:
בגבול
ארץ
ישראל
,
זה
שכנת
בו
(ע"פ
תה'
עד
,
ב);
רוצה
לומר
על
בית
המקדש.