תנ"ך - בני־אפרים נושקי רומי־קשת הפכו ביום קרב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּֽנֵי־אֶפְרַ֗יִם נוֹשְׁקֵ֥י רֽוֹמֵי־קָ֑שֶׁת הָ֝פְכ֗וּ בְּי֣וֹם קְרָֽב: (תהלים פרק עח פסוק ט)

טקסט וניקוד:

בְּנֵי־אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי־קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב: (תהלים פרק עח פסוק ט)

טקסט בלבד:

בני־אפרים נושקי רומי־קשת הפכו ביום קרב: (תהלים פרק עח פסוק ט)

תיקון קוראים:

בני־אפרים נושקי רומי־קשת הפכו ביום קרב: (תהלים פרק עח פסוק ט)
כַּד הֲווֹן יָתְבִין בְּמִצְרַיִם אִיתְרַבְרָבוּ בְנֵי אֶפְרַיִם מְנוֹ קִיצָּא וּטְעוֹ וּנְפַקוּ תְלָתִין שְׁנִין עַל קִיצָּא בִזְיָינֵי קְרָבָא וְגִיבָּרִין נָטְלֵי קַשְׁתָּא אַפְּכוּ קְדָל וְאִיתְקְטַלוּ בְּיוֹם סִידְרֵי קְרָבָא :

רומי - ב' (בלישנא) , חד כתיב ה"א וחד כתיב יו"ד: יר' ד , כט; תה' עח , ט.

רומי ורמה ב' חד' כת' ה' וחד כת' י' מקול פרש בני אפרים .

נושקי - ל' מל'; רומי - ב'.

בני אפרים - שיצאו בזרוע ממצרים לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם , וסופם הפכו לנוס ביום קרב , כמפורש בדברי הימים: "ויהרגום (בנוסחנו: והרגום) אנשי גת הנולדים בארץ" (דה"א ז , כא; ראה פר"א מח). רומי - משליכין וזורקין , כמו "רמה בים" (שמ' טו , א).

בני אפרים - דרך דרש (אג"ב ה , ג) , כי כל ישראל יקראו כן; כמו "הבן יקיר לי אפרים" (יר' לא , יט). גם רמז (ראה רש"י) לבני אפרים , שיצאו ממצרים בטרם געת הקץ; והרמז בדברי הימים: "והרגום אנשי גת" , "ויתאבל אפרים אביהם" (דה"א ז , כא , כב). ועל דרך הפשט , כי עקר זה המזמור נאמר על מלכות דוד ובנין הר ציון , ושם היה הארון במלוך דוד אחר שחרבה שילה , שהיתה לבני אפרים; על כן "ובשבט אפרים לא בחר" (להלן , סז) - באחרונה , אחר שבחר בם בראשונה לשכן שמו בשילה. והעד הנאמן על זה הפירוש: שבט אפרים... רומי קשת - הם אנשי שילה , שאמר אחריהם "לא שמרו ברית אלהים" (להלן , י). ועוד: "נגד אבותם עשה פלא" (להלן , יב) , וזה היה אחר צאת ישראל ממצרים. נושקי - חסר כ"ף , כמו "אש אוכלה הוא" (דב' ד , כד). ומלת נושקי דבקה עם קשת , כדרך "נהרי נחלי דבש וחמאה" (איוב כ , יז). והטעם: שהפכו עורף ביום קרב - משל , בעבור ש"לא שמרו ברית אלהים" (להלן , י) שהשכין כבודו בתוכם. ויש אומרים (ראה רס"ג תהלים) , שמנהג רומי קשת - שלא יעמדו במקום אחד , על כן הפכו ככה בני אפרים.

בני אפרים נושקי רומי קשת - זה היה במדבר; ואע"פ שלא נזכר בתורה , נזכר בדברי הימים: "והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם. ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים" (דה"א ז , כא - כב). ופירשתי בפירוש דברי הימים , כי במדבר היה זה , והיה מן הדומה ההרוגים בבני אפרים שמונת אלפים , כמו שפירשתי שם. והלכו אל גת בלא מצות האל , אבל כנגד דברו; כי הוא אמר , כי ארבעים שנה יהיו במדבר (ראה במ' יד , לד) , והמה המרו את רוחו (ע"פ תה' קו , לג) ונגפו. וטעם נושקי רומי קשת - שהלכו בכלי מלחמתם , ונשענו בהם ולא באל , והפכו ערף לפני אויביהם; זהו הפכו ביום קרב - הפכו עורף ביום מלחמה. ונושקי רומי - סמוך על סמוך , כמו "חכמי יועצי פרעה" (יש' יט , יא); ופירושו מזויינים ויורים חצים בקשת. ורבותינו ז"ל (סנה' צב , ב; מכיל' בשלח שירה ט) פירשו זה הפסוק ופסוק דברי הימים (דה"א ז , כא - כב) על בני אפרים שיצאו קודם הקץ ממצרים , וקרה להם זה המקרה; אבל הפסוקים הבאים אחר זה הפסוק מוכיחים , כי אחר יציאת מצרים היה , שראו הנפלאות והעלילות שהראה אותם ושכחום (ראה להלן , יא - טז) , והברית והתורה שנתן להם (ראה להלן , י); וכל זה אחר יציאת מצרים היה. והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב , כי על חרבן שילה אמר זה הפסוק , שהיה לבני אפרים; וביום שגלה הארון ונהרגו רבים מישראל (ראה ש"א ד , י) , חרבה שילה (ראה זבחים קיח , ב). וגם זה הפירוש רחוק , כי אחר כן זכר חרבן שילה על הסדר , אחר שהכניסם לארץ (ראה להלן , ס); ועוד , למה אמר בני אפרים? הרי מכל ישראל היו באותה מלחמה , כמו שכתוב "ויהי דבר שמואל לכל ישראל" וגו' (ש"א ד , א)!

ואמר: בני אפרים נושקי רומי קשת - פירשו רוב מפרשים (ראה רש"י , ראב"ע ורד"ק) , שרמז על מה שנאמר בדברי הימים: "ובני אפרים שותלח וברד בנו" וכו' , "והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם. ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים" (דה"א ז , כ - כב); ופירשו על זה (ראה רד"ק) , שמלחמה גדולה היתה , ושהיתה במדבר , שהלכו בגת בלא מצות האל וניגפו במלחמה. ומלת נושקי - "נשק ברזל" (איוב כ , כד) , רוצה לומר: מזֻייני. ורומי - מענין "רמה בים" (שמ' טו , א). כלומר: "ולא יהיו כאבותם" (לעיל , ח) - להתיאש מעשיית הדברים כנגד רצון האל , כבני אפרים , שהיו נשענים בגבורתם והיו מזיינין עצמם ויורים קשתותיהם , והפכו עורף. ואע"פ שלא נזכר זה בתורה , הם פירשו שזה שנאמר בדברי הימים הוא זה הענין. ונושקי רומי קשת - הוא בא סמוך על סמוך , כמו "חכמי יועצי פרעה" (יש' יט , יא); כלומר: כאותם המזֻיָינים שביורי הקשתות. ובדרש (סנה' צב , ב) פירשו ענין זה וענין דברי הימים בגלות מצרים: שיצאו בני אפרים קודם הקץ , בבטחם על גבורתם , וקרה להם זה. ולי נראה לפרש , שבני אפרים - נאמר על כל ישראל , על שם שמלכות ישראל היה משבט אפרים , כמו שביארנו בספרי הנבואה; ואמר עליהם דרך כלל , שהיו בוטחים בגבורתם ועושים מלחמותיהם כנגד רצון האל.

בני אפרים - שהן דומין לאנשי המלחמה שרובים בקשת , והפכו פניהם ביום קרב - לנוס מפני אויביהם. כך היו הם , שהפכו ערפם לבורא - שלא שמרו ברית אלהים. וכל ישראל קורָא על שבט אפרים , לפי שהם עיקרם שלישראל. רומי - כמו "רמה בים" (שמ' טו , א). נושקי - מזוינים , כמו "אל נשק בית היער" (יש' כב , ח).
ריכוז קישורים