תנ"ך - תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יוֹנְקוֹתֶֽיהָ: (תהלים פרק פ פסוק יב)

טקסט וניקוד:

תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד־יָם וְאֶל־נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ: (תהלים פרק פ פסוק יב)

טקסט בלבד:

תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה: (תהלים פרק פ פסוק יב)

תיקון קוראים:

תשלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה: (תהלים פרק פ פסוק יב)
שַׁבֵּישְׁתָּא שִׁיבְשִׁין שַׁדַּרְתָּא תַּלְמִידָהָא עַד יַמָּא רַבָּא וְלִנְהַר פְּרָת יָנְקָיָיהָא :

תשלח - ה': *שמ' טו , ז; *דב' כב , ז; מ"ב ח , יב; תה' פ , יב; קד , ל. (ואחד: ותשלח - יח' יז , ו).

תשלח - ה'; קצירה - ל'; יונקותיה - ל'.

תשלח קציריה - שלחה פאורותיה , כמו "ועשה קציר" (איוב יד , ט). עד ים - עד הים הגדול היה גבולה (ראה במ' לד , ו). ואל נהר יונקותיה - רחבה של ארץ ישראל ממדבר עד הנהר נהר פרת (ראה יהו' א , ד).

תשלח. עד ים - באורך , מים סוף ועד ים פלשתים (ע"פ שמ' כג , לא). ואל נהר - נהר פרת (ראה דב' יא , כד) , ברוחב. יונקותיה - הסעיפים הם הקטנים , הדומים ל'יונקים'. ויתכן להיות טעם ההרים והארזים (ראה לעיל , יא) - שהיו ישראל ההרים הגבוהים והיערות. וטעם "ארזי אל" (שם) כדרך "כהררי אל" (תה' לו , ז).

תשלח קצירה - כל כך גדלה , עד ששלחה קצירה עד ים. וה'קצירים' הם הענפים הקשים , ויונקותיה הם הענפים הרכים , בני שנתם. ופירוש עד ים - עד ים פלשתים , והוא אורך ארץ ישראל; ואל נהר - נהר פרת , והוא רחבה של ארץ ישראל; כמו שכתוב "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר" (שמ' כג , לא); וכתוב "ומן הנהר נהר פרת עד הים האחרון יהיה גבולכם" (דב' יא , כד).

והמשיל כנסת ישראל לגפן , "כי כרם יי' צבאות..." (יש' ה , ז); [גם נמשלו לגפן מפני שהוא פרי משובח. והשפע האלהי נמשל לעסיס: "יטפו הרים (לפנינו: ההרים) עסיס" (יואל ד , יח). ועוד , כי הוא נקל ללקוט לעוברי דרך , כאמרו "וארוה כל עוברי דרך" (להלן , יג). וכן אמרו חכמינו ז"ל (שו"ט פ , ה): מה הגפן הזאת בוצרים אותה והיא שותקת , ודורכים אותה והיא שותקת , ולבסוף היין משכר - אף ישראל; וטעם השתיקה - שאין הבצירה והדריכה נותנות קול כשאר הפירות.] ואמר דרך קינה: הגפן , אשר הסעת ממצרים בכבוד , וגרשת גוים בעבורה ותטעה באהליהם , ושפִּנִּיתָ הדרך לפניה - והוא משל על שלא עמד איש בפניהם (ע"פ יר' כא , מב) - ושהשרשת שרשיה בעומק עד שמלאה כל הארץ , ושנתכסו הרים בצלה , ושענפיה היו גבוהים כארזים הגבוהים , וששלחת קציריה - והם הענפים הקשים , עד ים - רוצה לומר: עד ים פלשתים , שהיא ארכה של ארץ ישראל , ויונקותיה עד הנהר - רוצה לומר: נהר פרת , שהוא רחבו של ארץ ישראל.

קציריה - סעיפיה; כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט). עד ים - הגדול , שהיה במערב. ואל נהר - הירדן , שהוא במזרח , תשלח יונקותיה.
ריכוז קישורים